ש.
קודם כל הפרויקט שלכם מדהים, התשובות מעניינות וענייניות ובכלל שכוייח ענק!
לענייננו:
אני מרגישה שאני משמשת ממש ככלי לפריקות של חברות, כלומר זה גם פשוט האופי שלי ובאמת שאין לי בעיה שיפרקו לי וזה באמת כיף לי לייעץ ולדעתי גם עוזר. הבעיה כשזה מגיע מהצד שלי- אין לי כמעט למי לפרוק. לא הולך לי אם אני מנסה לפתוח שיחת פריקה, וכשאני מתחילה בדרך כלל הצד השני אומר איזה "וואי איזה מסכנה ויהיה בסדר אל תדאגי". מה, לי לא מגיע לפרוק? בעיקר כשאני נושאת איתי לפעמים מטען כ"כ גדול גם שלי וגם פריקות של אחרים שהשפיעו עליי...ובסוף זה מסתכם בלבכות בלילה בכרית. מה אפשר לעשות?
ת.
שלום :)
תודה על המחמאות 🤗
איזה מדהים שיש בך את הכוחות להקשיב, להכיל, ולחזק. זה מראה על אצילות נפש, ומידות טובות 😊.
אבל באמת את צריכה מקום לפריקות שלך, מגיע לך שלא תהיי לבד עם כל המטען שלך.
אז איך זה יקרה?
אפשר להגיד את האמת למי שאת פורקת לו. זה הכי קשה, אבל זה יכול לשנות.
אני אישית הייתי ממליצה באותו רגע שמפריעים לך, להגיד: תודה שאת מנסה לעזור, אבל אני צריכה לפרוק עכשיו, ולהיות עם הרגש שלי, ואני רוצה לדבר, ושאת רק תקשיבי, אפשר? רוב האנשים יאפשרו לך.
אנשים לא יבינו מה לא בסדר, אם לא יגידו להם. הרוב פשוט לא יודעים להקשיב בזמן הנכון.
אפשר גם לדבר על זה בצורה נעימה אחרי שזה קורה, להגיד שאת מעריכה שמנסים לתמוך, אבל תשמחי שבאותו רגע יתחשבו בצורך שלך להקשבה, ולא יפריעו לך לדבר. אם זה לא עוזר אז אולי צריך למצוא ערוצים אחרים - אמא, מדריכה, סבתא, כל אדם שיש לו יכולת הקשבה.
גם לכתוב את מה שעובר עלייך יכול לעזור לך להתגבר, ולמלא את הצורך שלך לפרוק.
בנוסף, תמיד אפשר להתפלל אל ה', ולפרוק אליו.
רק חשוב לי שתזכרי - יש לך את הזכות והצורך לפרוק, וברור שאת צריכה את זה בשביל לחיות חיים טובים.
בהצלחה, ומקווה שעזרתי :)
אלישבע