היי תודה רבה על המקום לשאול. יש לי קטע שקשה לי כשמישהו אומר לי מה לעשות או נותן לי "פקודה" וזה פשוט גורם לי לא לרצות לעשות את זה ואז או שאני מתחמקת או שאני עושה את זה בעצבנות וזה לא כזה טוב כי סתם גורם לי לא לעזור או לא לעשות דברים שאין לי באמת בעיה לעשות אבל רק בגלל שבקשו וזה לא בא מצידי אשמח לעצה תודהה
איך אפשר לבנות את הבטחון העצמי בצורה יסודית ושורשית? מרגישה שעד עכשיו הבטחון שלי היה תלותי בדברים חיצוניים שהם אלו שהשפיעו עליי. איך אפשר לשנות את הגישה, ולהעביר את ה'שליטה' לידיים שלי, להביא את הבטחון העצמי שלי מהנקודה האמיתית והעמוקה יותר?תודה רבה על הפרוייקט המבורך הזה!
אז ככה,מרגישה שהשיגרה סוחפת אותי יותר מידי,ז'א, פעם היה יותר חשוב לי דברים, מצוות, לעלות מבחינה רוחנית,אני ממש מרגישה ירידה, וקודם כל זה קצת מלחיץ אותי כי לא באלי שזה יהיה ככה, באלי את ההתלהבות, את הרצון, ופשוט מרגישה שזה טבע,מה זה לא ישתנה? מה צריך לעשות? מבאס ממש, מקווה שהבנתם נכון. תודה רבה!
אני ילדה ששותקת, אני לא מדברת הרבה בכלל, רק כשצריך או כששואלים אותי משהו, לא נוהגת לשתף יותר מדי.. יש לי שתי חברות קרובות שאיתן אני יותר פתוחה, אבל בכללי להרבה אנשים אני פשוט לא מרגישה בנוח לדבר.. כל הזמן חושבת מה יחשבו על מה שאמרתי או מה יענו או שאם תהיה שתיקה מביכה? מה אני יעשה? ממש באלי להתחיל לדבר יותר. ממש אבל, אני מרגישה שהנקודה הזאת חוסמת אותי באיזשהו מקום.. לא יודעת איך לשנות את זה, יש אנשים שמכירים אותי ואת האישיות שלי פשוט כבנאדם שלא מדבר הרבה. וזה לא ככה... יש לי מה להגיד, פשוט לא אומרת, מתחבאת מאחורי השתיקות האלה.. ואחרי השקט.. ממש באלי לשנות את זה כי יש אנשים שאני כן רוצה להיות אליהם יותר פתוחה, נגיד למדריכה שלי (אומנם לשעבר אבל היא לתמיד.) אני מתה עליה! באמת אוהבת אותה ממש, ואם אני אשב איתה אחד על אחד אני אדבר איתה מלא וזה יהיה שונה, אבל ברגע שיש מסביבי גם עוד אנשים ממש קשה לי להיפתח יותר..ויש אנשים שגם אחד על אחד פשוט לא מרגישה בנוח לדבר ולפתח שיחה..אשמח אם יש למישהו עצה או דרך לענות לי..🙈תודה רבה רבה על הפרוייקט. הוא מטורף ברמות אדירות!! תודה רבה💗
אני מרגישה שאני לא מצליחה להיפתח לחברות שלי. קשה לי לשתף אותן בדברים שעוברים עלי, וגם לשמוע מהן מה עובר עליהן (הן לא משתפות אותי גם). כאילו מן דיסטנס כזה. זה קשה לי לשבת איתן לשיחה, להיות לגמרי כנה איתן. קשה לי עם זה רצח.. אין לי באמת מישהו לשתף אותו, ובעצם אני שומרת דברים לעצמי, וגם, מאוד אכפת לי מהן, וקשה לי שאני לא יכולה באמת להיות שם בשבילן... משהו שאני יכולה לעשות?
היה לי קשר עם מישהו ואז ניתקתי איתו את הקשר הזה ושוב חזרתי לדבר איתו... ואני מרגישה שכל הזמן כשאני מדברת איתו אני מנסה להרשים אותו, ואני לא יודעת מה לעשות עם זה... תודה רבה!
איך מפתחים ביטחון עצמי? ואיך מגיעים למצב שלא אכפת לך מה אנשים חושבים עליך? (כי אנחנו לא עושים שינוי ולא נהיים מי שאנו באמת.) איך אפשר להיות שלם עם מי שאתה? ואיך אפשר לחזק מישהי לאהוב את איך שהיא נראית, את המראה שלה.
רוצה להרגיש אהובה. ולמרות שהסביבה שלי אוהבת אותי, ומפרגנת ותומכת, אני לא נותנת לעצמי להרגיש ככה. תמיד מוצאת לעצמי תירוצים למה זה לא הגיוני שאני בסדר.. מורידה לעצמי את הביטחון ואת הדימוי העצמי שלי.. וכאילו אני יודעת שכל מה שאומרים לי זה נכון, אבל לא מצליחה לקבל את זה לתוך תוכי.. מה עושים?
מה ההבדל בין דימוי עצמי לביטחון עצמי ואיך אפשר לבנות כל אחד מהם?
וואי אז ככה. אני מרגישה שכולם ממש מתגעגעים לעבר, שאנשים מתרפקים על זכרונות ועל דברים שאף פעם לא יחזרו. געגועים כאלה ממש עמוקים וזה קורה לי מלאאאא או שנגיד אני חושבת על מה יהיה כשכל מיני דברים ייגמרו וזה פשוט עצוב ליייי כאילו ככל שהזמן עובר ככה יותר מתגעגעים לדברים...זאת תחושה קשה כזאת של געגוע עמוקק ולא רוצים שהזמן יעבור ותכלס הוא עובר והחיים ממשיכים ואני לא יודעת מה לעשות עם געגועים כאלה לדברים שלא יחזרו.. זה כאילו עושה לי חור בלב ואני יודעת שזה לא יקרה עוד..סורי שיצאה לי שאלה מבולבלת רצח לא הצלחתי לנסח את זה נורמלי:)תודה נשמותת😍
היי (: אני נמצאת במצב שאני מרגישה שאני לא מחוברת.. זתומרת אני חווה המון חוויות כיפיות עם חברים ומשפחה אבל אני מרגישה שאני לא שמחה מספיק , מן מרוחקת מהסיטואציה . כאילו כמו שכשחולים בקורונה מאבדים חוש טעם וריח אז מרגישה שאיבדתי קצת את השמחת חיים והאנרגטיות שהייתה לי - והיה לי המון זה הסימן היכר שלי🙈 מבאס אותי כי אני מרגישה שאני לא חווה ושמחה מספיק ואני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה.. אשמח לעצות❤️
שלום, מקווה שזה משו שנוגע לתשובות שלכם כי זה נושא מוזר.. לאיפה אני יכולה לפנות אם יש לי בעיה קשה של דימוי עצמי נמוך? פעם בהרבה זמן אני כבר מרגישה שאני אוהבת את המראה שלי ואז דקה אח''כ אני מסתכלת במראה ושוב זה מכניס לי מלא מחשבות של- אם רק הייתי נראת כך וכך... יש אולי אנשים שמייעצים בזה?או שזה רק עבודה עם עצמי בראש? כי ניסיתי הרבה הרבה... אני יודעת שאני לא נראת כל כך מזעזע אבל זה עדין קשה לי ממש. תודה לכם מעומק הלב!