אני ילדה ששותקת, אני לא מדברת הרבה בכלל, רק כשצריך או כששואלים אותי משהו, לא נוהגת לשתף יותר מדי.. יש לי שתי חברות קרובות שאיתן אני יותר פתוחה, אבל בכללי להרבה אנשים אני פשוט לא מרגישה בנוח לדבר.. כל הזמן חושבת מה יחשבו על מה שאמרתי או מה יענו או שאם תהיה שתיקה מביכה? מה אני יעשה? ממש באלי להתחיל לדבר יותר. ממש אבל, אני מרגישה שהנקודה הזאת חוסמת אותי באיזשהו מקום.. לא יודעת איך לשנות את זה, יש אנשים שמכירים אותי ואת האישיות שלי פשוט כבנאדם שלא מדבר הרבה. וזה לא ככה... יש לי מה להגיד, פשוט לא אומרת, מתחבאת מאחורי השתיקות האלה.. ואחרי השקט.. ממש באלי לשנות את זה כי יש אנשים שאני כן רוצה להיות אליהם יותר פתוחה, נגיד למדריכה שלי (אומנם לשעבר אבל היא לתמיד.) אני מתה עליה! באמת אוהבת אותה ממש, ואם אני אשב איתה אחד על אחד אני אדבר איתה מלא וזה יהיה שונה, אבל ברגע שיש מסביבי גם עוד אנשים ממש קשה לי להיפתח יותר..ויש אנשים שגם אחד על אחד פשוט לא מרגישה בנוח לדבר ולפתח שיחה..אשמח אם יש למישהו עצה או דרך לענות לי..🙈תודה רבה רבה על הפרוייקט. הוא מטורף ברמות אדירות!! תודה רבה💗
שלום לך שואלת יקרה!✨ תודה שאת פונה ומשתפת , זה לא תמיד קל...
התופעה שאת מתארת יכולה להיות קשורה בביטחון עצמי; ככל שאנחנו יותר בטוחים בעצמנו ומלאים ממי שאנחנו (לא במובן של גאווה אלא של שלימות עם מי שאנחנו) – פחות מפריעים לנו חששות כמו מה יחשבו על מה שנגיד, מה יחשבו עלינו, וכו'. גם כשמדובר בשיחה של אחד על אחד וגם כשמדובר בשיחה של כמה אנשים – מתעוררים בנו רתיעה וחששות. אבל בעצם, אם ננסה להסתכל לחששות האלה בעיניים – נראה שהם בעיקר בראש שלנו, ולא באמת כ''כ מציאותיים כמו שאנחנו מרגישים אותם.
חשבי על כך שבסופו של דבר כולם הם אנשים בדיוק כמוך... למה שאת תירתעי משיחה איתם יותר ממה שהם צריכים להירתע משיחה איתך? הרי ברור לך שאין לאחרים סיבה לחשוש משיחה איתך; גם אם במקרה בת שיחך תאמר משהו לא הכי לעניין, או שתהיה שתיקה קצרה – לא יקרה כלום, נכון?😉 אז למה שמצידך זה יהיה שונה? לכל אחד קורה לפעמים שהוא אומר משהו שיכול פחות למצוא חן בעיני אחד השומעים, אבל לא קורה כלום.. לא תמיד שמים לב בכלל, וגם אם כן – ממשיכים הלאה.
ומה אם תהיה שתיקה מביכה? קודם כל, שתיקה לא חייבת להיות מביכה.. זה טבעי, וקורה לכולם, גם בשיחות הכי טובות...😉 אבל מעבר לכך – את לא תהיי 'אחראית' לשתיקה יותר מאשר בת שיחך, ואת לא צריכה להיות נבוכה יותר ממנה; יש שתיקות, וזה בסדר.. לא קרה כלום. זה יכול להיות קצת מביך, אבל חשבי על כך שגם הצד השני מובך בדיוק כמוך😉.
מה יחשבו על מה שאני אגיד? אנחנו עסוקים ב'מה יחשבו עלינו' או 'מה יחשבו על מה שנגיד', הרבה הרבה יותר ממה שאחרים חושבים על זה באמת. אם תאמרי דברים שבעינייך הם נכונים וטובים, למה שאחרים יחשבו עלייך בגללם משהו רע? וגם אם כן – מה זה משנה לך? את לא צריכה להתיישר לפי אחרים; לכל אחד ישנם הסגנון שלו והדעות שלו, וזה לגיטימי.
דיאלוג עם הפחד - תכונת הפחד שקיימת בנו, היא טובה וחיובית ונועדה להגן עלינו. רק מה, לפעמים הפחד נכנס גם למקומות שהוא לא צריך להיות בהם, ורוצה להגן עלינו יותר ממה שאנחנו צריכים באמת. הנקודות שכתבתי לעיל מתייחסות להבנה השכלית לגבי המצב - למה באמת אין ממה לחשוש. אבל גם מול הרגש צריך לעבוד על הנקודות הללו: נסי לנהל דיאלוג דמיוני מול הפחד, כאילו הוא מישהו ממשי. הקשיבי מה יש לו לומר, בחני את הטענות והחששות שלו, ועל פי הנקודות שהזכרתי למעלה, ומה שליבך יאמר - עני לו על הטענות, והסבירי לו - ולעצמך - למה אין להן מקום במקרים האלו. את יכולה להודות לו בנימוס על כך שהוא דואג לך, אבל הפעם את חושבת שהוא קצת מפריז על המידה... 😉.
לזרום - לפעמים מרוב חשבונות (שבדר''כ לא מוצדקים) אנחנו כובלים את עצמנו מלעשות דברים. צריך לשים את החששות בפרופורציה הנכונה (כמו שכתבתי קודם), ופשוט לזרום! להשתלב בתוך שיחה של חברות, לומר מה שאת חושבת, לשתוק כשבא לך לשתוק – בלי שום חשש ושום הרגשה שבוחנים אותך, או מה יחשבו עלייך – שזה כאמור לגמרי דמיונות שהראש שלנו מפתח. אפשר לעשות את זה בהדרגה, ובהתחלה זה ירגיש קצת 'לקפוץ למים', אבל אני בטוח שאחרי זה תראי שלא היה כ''כ ממה לחשוש, ותמשיכי לזרום עם זה הלאה.
את יכולה גם לנסות לפתח שיחה עם בנות שאת לא מכירה: בתחבורה ציבורית, בתור כלשהוא - או לשבת לארוחת צהרים באולפנה דווקא ליד בנות שאת לא מכירה ולפתח איתן שיחה; לפעמים במצבים כאלו יכול להיות קל יותר מבחינה מסויימת, כי את לא נמצאת איתן ביומיום ופחות יהיה אכפת לך "מה הן תחשובנה עליי". שיחה כזו יכולה להיות יותר קלילה וזורמת, ולעזור לך לחזק את הביטחון העצמי בדיבור עם אנשים באופן כללי.
תוכלי לקרוא תשובה ארוכה ומפורטת יותר שכתבתי על שאלה דומה - 3205
אני ממש מקווה שהתשובה תעזור, ואם לא (וגם אם כן😉) נשמח מאוד אם תפני שוב!😊
שאי ברכה🌱, שלמה