אני ביישנית..לוקח לי זמן להפתח.אחרי שאני נפתחת אני מרגישה מאוווד בנוח, אבל לפני זה ממש ממש לא.אם יציעו לי מים אני לא אקח, אני אדבר מאוד פרקטי ושקט.וקשה לי עם זה!!גם בבתים של חברות אני ככה, בחנויות, זה יומיומי..מה יקרה אחכ? בדייטים? בשירות? כשאני אבדוק שירות?אני רוצה קומונה.. אני יודעת שהתכונה הזו תפריע.. יש דרך לעבוד עליה?
אני מרגישה רע, קרה המון דברים רעים, אבל אני קמה ומקווה שיגמר היום, מרגישה רע עם עצמי, איך אפשר להיות שמחה ?
ש.אהלןן!! דבר ראשון ממש ממש ממש תודה על הפרוייקט!! אתם פשוט עושים עבודת קודש! אז ככה, אני בכיתה י, וב"ה יש לי חברות והכל טוב. אבל לפעמים אני מרגישה מובכת בכל מיני סיטואציות ולא נפתחת עד הסוף. וזה נורא מעצבן אותי כי אני באמת רוצה להפתח איתן כי הן חברות שלי, ואני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה.. זה כאילו יש לי מחסום של בושה שאני פשוט לא יודעת לעבור.. אשמח לעזרה(:
היי, תודה לכם על כל המענה המהמם הזה! סליחה אם השאלה שלי קצת מצחיקה... קראתי הרבה תשובות שלכם על קשר זוגי וחוץ ממחויבות אז משהו שהרבה חזר על עצמו זה "מה אני יכולה לתרום לקשר" ולא מה לקבל. זה הגיוני ואני מבינה אתזה אבל לא בדיוק מבינה במה זה מתבטא באמת.. אשמח אם תוכלו לדייק לי(: ושוב תודה!
שוב פסח לבד בבית... כמו כל חג בעצם.. זה כל כך מבאס אותי. אני לא מצליחה להנות מהחג ומהקדושה שלו. לא כיף להיות רק המשפחה המצומצמת.
הי שלום תודה רבה לכם על המענה המדהים הזה!! אז ככה בעזה שנה הבאה אני עולה שכבה ויוצא שאמא שלי מחנכת באותה השכבה ואני ממש לא חושבת שזה בריא , אני לא ארצה שכל היום אני ירגיש לא אני עם החברה בגלל אמא שלי . ושלא תבינו לא נכון אני ואמא שלי בקשר מהמם אבל אני עדיין חושבת שזה ממש לא יהיה טוב נגיד תלמידה תתעצבן על איזה משהו שאמא שלי אמרה ואז אני ישמע את זה , זה לא יהיה לי נעים .. ואין מצב שאמא שלי עוברת שכבה כי זהו זה כבר קבוע וסופי ,אשמח ממש לעצות איך להתמודד עם זה! תודה רבה רבה !
אשמח שתענו לי מהר כמה שאפשר.. תודה רבה רבה!!!! אממ יש לי בעיה כל פעם שאני מתאהבת באיזה בן גם אם זה בקטנה (זה לא קורה הרבה אבל כזה קורה זה ממש רציני אשמח אם תוכלו להתייחס גם לזה.. למה אני ככ תלויה באהבה הזאת??) אז אני מבינה שזה לא מציאותי ואנחנו לא באמת ככ מתאימים אז אני מתחילה סוג של להמציא לעצמי תכונות שאני מוצאת בו כדי לשכנע את עצמי שאנחנו מתאימים וסוג של להשקיט את המצפון.. כאילו אני ממש רוצה את הקשר הזה בלב אבל המוח אני יודעת שזה לא טוב ולא מציאותי אז כאילו הלב משכנע את המוח למה זה כן כדאי וממציא כל מיני תכונות ומעשים שהבן עושה כדי לשכנע אותו שהוא טוב.. מקווה שהבנתם ולא סיבכתי מידי... אז למה זה קורה?? מה זה המלחמות האלה בתוכי? איך זה הגיוני שאני מבינה ומרגישה דברים אחרים? ומה עושים עם זה? ואיך מתמודדים עם האהבה הזאת?
לא מזמן הצטרפתי רשמית לשומר החדש עם כמה חברות ורציתי לבקש שתתנו לי טיפים איך להעביר את היציאות לשטח בצורה המיטבית. אני מתכוונת לכך שברוך ה' בשומר יש נוער מכל הארץ, חילונים ודתיים כאחד, בנים ובנות, ואני מצד אחד כן רוצה לשמור על עצמי ולא להתדרדר או להיגרר, ומצד שני אני כן רוצה להיות נחמדה. אז איך אפשר לצאת הכי טוב ובקלות מזה? תודה רבה!!
תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה! מדברים איתי הרבה פעמים איך לכל אדם יש את הדרך המיוחדת שלו והשינוי שרק הוא יכול לעשות בעולם, אבל תכלס, אני בכלל לא מרגישה מיוחדת. אני ילדה רגילה בלי סיפור חיים יוצא דופן ולאחרונה ממש מעסיק אותי מה זה אומר 'המשמעות שלי', אני ממש לא מרגישה שיש משהו שרק אני יכולה לעשות, והרבה פעמים זה מייאש אותי כי אני לא מבינה למה דווקא אני נמצאת פה.
מה זה אומר תלות רגשית? איך מרגישים את זה? ומה הסימנים שמאותתים על זה? ואם אני מאוד אוהבת מישי, על גבול המעריצה.. זה יכול להיות תלות רגשית? תודה!
(תודה תודה תודה על הפרוייקט הזה! פשוט תודה!) אני ממש מובכת להגיד אבל אני כל הזמן חושבת מחשבות סוטות, מדמיינת דברים מיניים וכו׳... זה אסור? איך מפסיקים? ממה זה נובע? למה זה מרגיש לי שרק אני כזאת? זה יהרוס לי בעתיד עם בעלי? יש סיכוי שזה בגלל שאנחנו דתיים והכל מוגבל אז זה פשוט מתפרץ אצלי? סליחה סליחה סליחה על הכמות שאלות, אני פשוט מרגישה בבעיה😖 בת 17