ש. מאז הקורונה אני מרגישה שהגעתי למקומות לא טובים הייתי פעם דוסית חמודה היום פותחת את היום בצהרים (אם הצלחתי לקום) ומסיימת לפנות בוקר אחרי לילה מלא באלכוהול, כבר שנה שאני לא לומדת ואני רשומה בעיקרון לאולפנא ממש דוסית ועם שם טוב שבנות נלחמות להיכנס אלייה, התחברתי לאנשים שאני אוהבת אבל לא משפיעים עלי לטובה, איבדתי את העקרונות שלי חוץ משמירת נגיעה אין לי שום גבולות... מבלה כל היום בזולות, ההורים שלי פשוט מסכנים לא יודעים איך לאכול אותי למרות שהקשר שלנו עכשיו ממש התחזק. מה עושים כדי לחזור לעצמי??
ש. היי, השאלה שלי היא כזאת,מאז שהתחילה הקורונה החיים של כולנו השתנו, וגם שלי.עיקר הבעיות שלי הן בעיות עם חברות וזה משפיע גם על כל השאר.הייתה לי חברה טובה מאוד מהגן. היא תמיד דאגה לי ועזרה לי והייתה בן אדם מבין ותמיד הייתה שם בשבילי.אבל הרגשתי כל הזמן שהיא לא סומכת עליי, ואני כל הזמן סיפרתי לה דברים והיא כמעט ולא.אני לא כעסתי עלייה או משהו פשוט ביאס אותי שמצד אחד היא כל כך אוהבת אותי ודואגת לי ומצד שני לא סומכת עליי.לא רציתי לבוא ולדבר איתה כי פחדתי לאבד אותה, היא הייתה הבן אדם הכי קרוב אליי..במקביל לכמה שהרגשתי שהיא לא סומכת עליי היו עוד דברים, היא בן אדם מאוד אהוב וחברותי והיו לה הרבה חברות טובות.אני לא בן אדם קנאי אבל שראיתי אותה מסתובבת עם בנות אחרות כאב לי כי כל הזמן היו לי מחשבות שהיא סומכת עליהם ולא עליי או שהן חברות יותר טובות שלה ממני וזה כאב לי כי היא הייתה החברה הכי טובה שלי.ואז התחילה הקורונה והיה את הסגר וכל זה ולא דיברתי איתה ובתקופה הזאת עברתי מלא דברים ורציתי כל כך לדבר איתה אבל לא הייתי מסוגלת כי לא רציתי לאבד אותה או להישמע קנאית או לפגוע בה.ויצא שרק הרסתי ופגעתי יותר כי אנחנו כבר שנה לא מדברות.ואני מתגעגעת אליה כל כך.אנשים אומרים לי תדברי איתה אבל אני לא מסוגלת ומצד שני אני גם לא מסוגלת לשחרר ממנה וזה משפיע על החיים שלי ממש.מה עושים במצב כזה??
קודם כל, תודה ענקית על המאמץ והעזרה! אז רציתי לשאול, קבעתי לעצמי לימוד יומי שאני עושה כל יום וברוך ה' אני זוכה ללמוד אותו כבר יותר משנה, אבל כל פעם בתקופות מבחנים לחוצות אני שואלת את עצמי - האם יש גבול ללימוד תורה מבחינת עומס? האם אני צריכה להמשיך ללמוד באינטנסיביות גם כשממש עמוס וכשזה בא על חשבון הרבה שעות שינה וכו... האם כשהלימוד קשה בגלל עומס גדול מאוד ועדיין ממשיכים זה מקיים את "לפום צערא אגרא" או שעדיף להאט את הקצב... אני שואלת כי אני מרגישה שאני כן מסוגלת לקרוע את עצמי בשביל זה, אבל זה באמת עבודת קודש אם אני ממש מרגישה שאני קורסת בגלל זה? אני מאוד רוצה ללמוד תורה ולהקדיש את הזמן שלי לזה, אבל מה הגבול? איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי זה קושי מוגזם וצריך להאט? תודה מראש!!
שלום לכם! אני בכיתה יא' ואני בסה"כ ילדה טובה.. פשוט לפעמים יוצא לי לחשוב אם אני לא אתחרט אחרי זה כשאני יגדל שלא התפרעתי ועשיתי בלאגן בגיל הזה ואז אני ירצה לפרוץ גבולות בגיל יותר מבוגר.. מה אומרים?
היי, תודה ממש על הפרוייקט הזה! רעיון מדהים ועוזר לכל כך הרבה מהנוער!! יש מישהו שהיה לי קשר איתו, אני יודעת שאנחנו לא מתאימים, אני אפילו אגיד שהוא נראה לי קצת מוזר ולא בשבילי, פשוט בכל מובן זה לא זה. אבל אני כל היום חושבת עליו. פשוט ככה. מהרגע שאני קמה ועד שאני הולכת לישון אני רק חושבת עליו וזה מחרפן אותי! מחרפנת אותי עוד יותר הידיעה שהוא בקטע שלי (יצא לו להגיד לי את זה) וזה כל כך קשה כי אני יודעת שברגע שאני רוצה זה קורה. ואני לא רוצה אבל אני כן רוצה. אני בתסביך. אני כאילו מאוהבת בו ולא סובלת אותו. איך יוצאים מיזה?
איך זה הגיוני שיש אנשים כל כך רעים בעולם? הטבע הפנימי של האדם הוא טוב לא?
היי, קודם כל תודה לכם אתם עוזרים לי ברמות!!! ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אין לי ביטחון עצמי בכללל!!! אני לא בטוחה בעצמי בכלום. כל פעם אני מתפדחת להדחף לבנות בשבט שלי, אני בטוחה שאני לא חכמה, שאני לא יפה, שאני לא טובה, ושאני לא כלום. זה פשוט משגעע אותייי אני כל היום חושבת על זה רק, וזה מביא אותי לבכיי, אבל גם חוץ מזה אני גם כל הזמן חושבת שבנות לא רוצות להיות איתי, אין לי ביטחון בעצמי שאני חברה חמודה וטובה. נגיד במבחנים שיש אני תמיד בטוחה שאני אקבל אפס ובכניסה לאולפנות הייתי בטוחה שלא יקבלו אותי לשום אולפנה, אני פשוטט לא בטוחה בעצמיי בכלום בחיים האלוווו מה אפשר לעשותתת?
היי , תודה רבה על כל מה שאתם עושים באמת שאין עלייכם! מרגישה שבזמן האחרון התרחקתי באופן דרסטי... אם זה בפריצת המון גבולות שהצבתי לעצמי ואם זה בכללי ההרגשה בנפש שלי... אני מרגישה שאני לא יכולה גם לחזור להיות מי שהייתי ושהשתניתי ברמות לא כי בהכרח רציני... כאילו בכללי בכל התקופה האחרונה אני מבולבלת בטירוף. כולם כזה תמיד אומרים תהיי אתה והכל אבל מי אני??? אין לי מושג מי אני בכלל. אם עד לפני כמה זמן הכל היה ברור לי מה יהיה בעתיד ואיך אני יהיה פתאום הכל ככ שונה ממה שחשבתי כי פשוט השתניתי והכל כ"כ מוזר... אשמח לעזרה!
ש. היי! כל כך כיף לקרא שאלות, מרגיש שזה נוגע במה שפחדתי לשאול.. אז התבטל לי משהו שממש חיכיתי לו. ממש. יש לי קטע שסוג של בתקופות מבאסות "מחזיק אותי" הדברים המרגשים והכייפים האלה שיש. אני אומרת יאללה יש את זה השבוע איזה כיף וכו כו ועכשיו שביטלו את זה, מבאס לי. יותר מתמיד. יש לי רק את הלימודים המבאסים, ושאין לי אח"כ מה לעשות, אז אני לא עושה כלום, וקשה לי, ממש. אני שונאת לא לעשות כלום או להיתקע רק בלימודים. עוד שמה שהתבטל לי, אצל חלק זה מופיע, עכשיו מודה ואומרת שזה ממש צובט לי ממש. לא יודעת מה לעשות. (מדריכה) בת 16
היי, תודה ענקית לכם!! תבורכו!! אני מתחרפנת לפעמים מעצמי. נגיד אם יש כזה אווירה של צחוקים וזה אני ממש יכולה לתקוע איזה משפט לא במקום שאני אחרי זה אומרת לעצמי- מה חשבתי שאמרתי את זה? זה היה ממש לא מתאים וכו' (בקטע שזה מעליב..) קיצר איך אני יכולה להיות יותר במודעות למה שיוצא לי מהפה? כי זה ממש שתי שניות של חוסר תשומת לב ואני אחרי זה ממש מצטערת על זה.. ואינלי מושג מה אני יכולה לעשות עם זה (לנסות להיות יותר במודעות לא עוזר, כי אם אני במודעות לזה, זה לא קורה:)
ואוווו שכויחח על הדבר העצום הזה!! אני נחשבת ילדה מאוד דוסה בסניף ובשכבה וגם אני כזה משפיעה על בנות בכל מיני דברים (לטובה:) הבעיה שהקורונה הזאת פשוט קילקלה אותי...התדרדרתי ממש לצערי... (אני רואה כל מיני סרטים שממש לא הייתי רוצה לראות...הולכת עם חצאיות יותר קצרות....לא מתפללת...מתכתבת עם בנים....).בקיצור אני ממש ישמח לעזרה איך לעצור את זה:( זה ממש לא מתאים לייי:(
היי לכם קודם כל אפתח ואגיד תודה גדולה על הפרויקט הנהדר הזה! הוא עוזר לי רבות ואני לומדת ממנו כ"כ הרבה. אשריכם!! וכעת לשאלה, אני מקווה רק שאצליח לנסח אותה בצורה הנכונה ביותר. אני מצד אחד מאוד אוהבת את בורא עולם. (ברור לי כולם כן? אבל יש לי חיבור מיוחד איתו) הוא החבר הכי טוב שלי ואני אוהבת אותו מאוד. אבל מצד שני, אני מרגישה שאני מאכזבת אותו הרבה מאוד פעמים, שהוא מסתכל עליי מלמעלה ונמצא בבאסה כי הבת שלו לא עושה את רצונו וזה קשה לי. קשה לי התחושה שאולי אני אוהבת אותו מאוד אבל הוא עצוב ממני או כועס עליי כי יש לי נפילות לפעמים. אני רוצה להתקדם בעבודה הרוחנית שלי ויש לי עוד כברת דרך אך איך אני יכולה לעשות זאת בעוד אני נופלת הרבה ומרגישה שהוא בבאסה עליי...?