ש.
היי לכם קודם כל אפתח ואגיד תודה גדולה על הפרויקט הנהדר הזה! הוא עוזר לי רבות ואני לומדת ממנו כ"כ הרבה. אשריכם!! וכעת לשאלה, אני מקווה רק שאצליח לנסח אותה בצורה הנכונה ביותר. אני מצד אחד מאוד אוהבת את בורא עולם. (ברור לי כולם כן? אבל יש לי חיבור מיוחד איתו) הוא החבר הכי טוב שלי ואני אוהבת אותו מאוד. אבל מצד שני, אני מרגישה שאני מאכזבת אותו הרבה מאוד פעמים, שהוא מסתכל עליי מלמעלה ונמצא בבאסה כי הבת שלו לא עושה את רצונו וזה קשה לי. קשה לי התחושה שאולי אני אוהבת אותו מאוד אבל הוא עצוב ממני או כועס עליי כי יש לי נפילות לפעמים. אני רוצה להתקדם בעבודה הרוחנית שלי ויש לי עוד כברת דרך אך איך אני יכולה לעשות זאת בעוד אני נופלת הרבה ומרגישה שהוא בבאסה עליי...?
ת.
שלום לך! השאלה שלך ממש רגשה אותי! רואים שהיא באה מעומק הלב, ומתוך רצון טוב להתקדמות!
🔶 המשפט הראשון ש"קפץ לי לראש" בבואי לענות לך הוא "במקור שלי אני טוב גמור אבא"
למה?
לפעמים קל להלקות את עצמנו, על דברים לא טובים שאנחנו עושים, שגיאות או חטאים.
אבל המשפט הזה בשיר של אביתר בנאי הוא:
א. כל כך נכון! במקור שלנו אנחנו טוב גמור! הרי המקור שלנו הוא הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל. המקור שלנו הוא הקב"ה! אז איך הוא לא טוב?! ברור שהוא טוב!
בשורש שלנו אנחנו טובים, כי השורש שלנו הוא הקב"ה!
ב. המשפט הזה גם מאוד הזכיר לי את ה"בקשה" שלנו מהקב"ה; למרות שאנחנו בוחרים לפעמים בחירות לא נכונות, לא הולכים 100% בדרך התורה- אנחנו מבקשים מהקב"ה, מאבא, שיזכור כי במקור אנחנו טובים, אנחנו ממנוֹ!
🔶 בעניין הרצון להתקדם בעבודה הרוחנית
את אומרת שיש את הרצון להתקדם, אבל זה מאתגר כשאת מרגישה שיש נפילות, ושבעקבות הנפילות את מרגישה שהקב"ה מתאכזב ממך..
הנושא הזה של נפילות, תוך כדי רצון להתקדם הוא נושא שאני יכולה מאוד להתחבר אליו, ומאמינה שעוד רבים!
במיוחד כשיש שאיפה כל כך גדולה להתקדם קדימה- כל הנפילות פתאום נהיות יותר "בולטות לעין". קל יותר לשים לב אל השגיאות כשיש לנו שאיפות גבוהות, כיוון שהן עומדות לנגד עינינו כניגוד מוחלט למה שאנחנו שואפים אליו.
אבל, צריך לזכור שהן רק נפילות. הנפילות שלך לא מגדירות אותך, את טובה, גם איתן.
עם זאת, חשוב כן להיות עם יד על הדופק, לשים לב האם הנפילות שלנו הן כבר שגרה. לא לנוח ולהגיד "זה לא מה שמגדיר אותי, אני טובה גם ככה אז יאללה חגיגות" ולהמשיך עם הנפילות בלי בקרה.
צריך לשמור על שני קווי המחשבה במקביל:
1. אני טובה. במקור שלי אני טוב גמור ואמיתי, הרי אני הבת של הקב"ה! והנפילות הן לא באמת מגדירות אותי, כי בפנימיות שלי אני טובה לגמרי!
2. אני רוצה להתקדם, ושהנפילות שלי לא יהפכו לשגרה שלי. אני רוצה לקום מהן! אז אני צריכה לחפש ולבדוק מה הנפילות, לשים לנגד עיניי היכן הייתי רוצה להשתפר, ומתוך סבלנות והכרה ביכולות שלי לאט לאט להתקדם, ולתקן את המקומות בהם אני נופלת.
🔶 הקב"ה בבאסה עליי?
הקב"ה יצר עולם נפלא, עם פוטנציאל לקחת את החומר ולקדש אותו. להביא את העולם הבא לעולם הזה.
לא סתם אנחנו נמצאים בעולם שהוא חומרי עם מלא נסיונות שאנחנו נדרשים לעמוד בהם. זו המטרה! לקחת את המקומות האלה ה"חומריים" (שגם הם כל כולם יצירתו של הקב"ה) ולהעלות אותם בדרגה! לקדש את החומר.
הקב"ה ברא את העולם כך, עם הנסיונות. והגיוני שלא נצליח תמיד לעמוד בהכל. גם הוא "לקח את זה בחשבון" 😉
ולכן הקב"ה נתן לנו במתנה אפשרות מדהימה כל כך שהיא התשובה!
יש לנו אפשרות לתקן גם את עצמנו! גם כשאנחנו מרגישים כל כך מלוכלכים מהעולם הזה, ובמקום כל כך נמוך ומרגישים שאנחנו מפספסים ונופלים בהרבה נסיונות שאנחנו עומדים בהם- תמיד יש לנו אפשרות לשוב אליו! יש לנו הזדמנות תמידית לשוב אל עצמנו ואל הטוב הגמור שבנו!
אפילו רק הרצון, הרצון לתשובה, הוא כל כך גדול!
והוא הפתח לתהליך מדהים, של חזרה לעצמנו, חזרה למקור!
והיא נגישה לכולם, לא רק לצדיקים, אלא לכל אדם!
הקב"ה מאמין בך תמיד- אז האמיני גם את בעצמך😍
לא תמיד התשובה היא קלה. למען האמת זה בכלל לא קל !
ודווקא כשקשה ואנחנו מיואשים, ומרגישים בנפילה חשוב לזכור:
א. במקור שלי אני טוב גמור! הנפילות לא מגדירות אותי.
ב. הקב"ה מאמין ורוצה בי, שאני יכולה לשוב אליו. הרי הוא נתן לי את האפשרות הזו של התשובה!
ג. לאט לאט. קשה לחזור בתשובה תוך יום. להכיר ביכולות שלי; לא לוותר על חזרה בתשובה ותיקון אבל לא לכעוס על עצמי אם אני לא מצליחה תוך יום לשנות כל מה שאני רוצה.
מאחלת לך בהצלחה ענקית!
ובע"ה עלי והצליחי❤️
אפרת