ש.
תודה רבה על האפשרות לשאול!!
אתם תותחים :)
האם באמת יש לי אפשרות לבחור אם זה עם רגשות אשם?
כל פעם שאני מחליטה לעשות משהו נגד מיד מציפים אותי הרבה רגשות אשם.
אפשר להגיד שזה בגלל שהנפש שלי נמשכת לטוב ולה' אבל זה לא באמת נותן לי לבחור!!
אני עושה מרגשות אשם...
ת.
שלום וברכה!
שאלת שאלה טובה ועמוקה. שאלה שנוגעת בעומק נושא הבחירה שלנו. אנסה לנסח את השאלה כפי שהבנתי אותה: אם אני מקיימת מצוות ונמנעת מעבירות מתוך רגשות אשם - הבחירה שלי היא לא במצוות אלא בלהימנע מרגשות אשם. לכן - אם יש לי רגשות אשם המשמעות היא שאין לי בחירה. אם הבנתי אותך נכון, מצוין.
אם לא - את מוזמנת לשאול אותנו שוב.
מקור רגשות האשם-
מתי אני מרגיש אשם? מה מוביל לרגשות אשם?
בכל דבר שאנחנו עושים יש שני צדדים - אהבה ויראה.
אני אכנה אותן - שותפות ומחויבות.
אהבה היא שותפות והיא מפעילה אותנו ממקום עמוק של רצון להיות שותפים, אבל בלי מחויבות שותפות מגיעה מתי שנוח לי ולא באופן עקבי.
יראה היא מחויבות והיא מפעילה אותנו מתוך תחושת החובה, אבל בלי שותפות אנחנו נעשה דברים בלי רגש ובלי אכפתיות אמיתית.
לכן אנחנו זקוקים לשתי הכנפיים האלו - יחד. רגשות אשם מגיעים הצד של המחויבות. לא עמדתי בחובה שלי, אני לא "בסדר". ככל שהמחויבות חזקה יותר, כך הרגשות חזקים יותר. מחויבות חזקה היא דבר חיובי, היא נותנת לנו את הכוח לעשות את הדבר הנכון ולאו דווקא את הדבר הנוח או הקל. אבל חשוב לדאוג לאזן את המחויבות עם שותפות, אחרת היא עלולה לחנוק ולתת הרגשה של עול. הרגשה שאני לא יכול להגיע לבחירה מרוב רגשות אשם מעידה על מחויבות חזקה מאוד, אבל בלי שותפות שמאזנת אותה בצורה נכונה. העמקת השותפות מגיעה מתוך למידה ובירור אמוני ותפילה.
אחרי שבררנו את זה אני אענה לך משלושה כיוונים: האם יש בחירה למרות רגשות האשם?
כיוון ראשון - לאחרים יש בחירה
לא לכולם יש רגשות אשם כמו שלך, וגם לאלו שיש, זה לא תמיד מונע מהם, ככל הנראה הם לא מרגישים מחויבים כמוך. כלומר - מבחינה אמונית רגשות אשם לא סותרים בהכרח את הבחירה.
כיוון שני - לבחור רגשות אשם
אמנם, אין לנו יכולת לשלוט בעולם הרגש שלנו באופן ישיר, אבל יש לנו השפעה עליו. רגשות אשם נובעים מהתחושה שעשיתי משהו "לא בסדר"(מחויבות) - אבל אני יכול להחליט מה אני חושב ש"בסדר". כשאני אוכל בשר אני לא מרגיש אשם, אבל אדם צמחוני ירגיש אשם אם יאכל בשר. כשאדם שלא מאמין בתורה ומצוות מחלל שבת הוא לא מרגיש אשם. אם תחליטי לשנות את ההגדרות שלך למה בסדר ומה לא, גם רגשות האשם ישתנו. אז כן, את יכולה לשנות את רגשות האשם שלך כך שלא ימנעו ממך עבירות או ידחפו אותך לקיום מצוות. יש אנשים שבחרו בפתרון הזה להוריד מחויבות או להסיר אותה לגמרי.
כיוון שלישי - למי יש בחירה?
כשאת אומרת בחירה, למה את מתכוונת? הרי הבחירה שלנו מאוד מוגבלת בכל מקרה. אני לא יכול לבחור אם אני יהודי או גוי, לא יכול לבחור להפוך לציפור לכמה ימים. יש הרבה יותר דברים שאני לא יכול לבחור מאשר כאלו שאני יכול. גם במה שאני יכול לבחור, אני יכול לעשות אבל לא להחליט מה יקרה במעשה הזה.
מוגבלות הבחירה מובילה אותנו להבנה עמוקה - עיקר הבחירה הוא ברצון.
אנחנו יכולים לבחור בעיקר מה אנחנו רוצים שיקרה ואיך אנחנו רוצים להתנהג.
רגשות האשם שלך מספרים לך על עצמך - איך את רוצה לחיות. למה את מרגישה מחויבות. המחויבות העמוקה שלך בפני עצמה היא לא דבר שלילי, אלא חיובי, וכפי שכתבנו את זו שבוחרת בו. פתרון אפשרי הוא לא להפחית מחויבות אלא להעמיק את השותפות. כשהשותפות מעמיקה, קל יותר לראות את הבחירה שלך. לכן - רגשות האשם האלו מעידים על הבחירה שלך יותר מהמצוות.
עם זאת כדאי לשים לב -
לרגשות אשם ש"מנהלים" אותנו יש השלכות שליליות, הם יכולים להתלבש על קשיים פנימיים שלנו כמו חוסר בטחון עצמי, פחדים מהעתיד, צורך להיות "טובה מספיק" ועוד. אם זה מגיע ממקום רגשי כזה כדאי להתייעץ עליו עם דמות בוגרת שיכולה לעזור מתוך שיח.
לסיכום:
רגשות אשם נובעים מתחושת מחויבות כלפי התורה והמצוות בלי תחושת שותפות חזקה מספיק. תחושות אלו ניתנות לשינוי ולכן יש בהם בחירה, שהיא עיקר הבחירה שלנו. אם רגשות האשם הם בחירה שלי - הרי שגם המצוות שאני מקיים מתוך רגשות אשם הן חלק מהבחירה שלי. אני ממליץ ללמוד עוד ולהעמיק את תחושת השותפות ולא להישאר במקום של קיום מצוות רק מתוך רגשות אשם. אם יש צורך כדאי לברר את המקום הרגשי ממנו רגשות האשם שולטים בנו ולהתייעץ עם דמות בוגרת.
בהצלחה רבה, שתזכי להרגיש שלמה ושמחה עם המצוות!
נתן טיליס