ש.
הי ותודה רבה לכם.. יש לי חברה מאוד טובה ואני באמת מתכוונת לזה. אנחנו מכירות רק שנה וחצי והחברות שלנו עמוקה בטירוף ופשוט באמת אנחנו חברות טובות. כמה שזה קיטשי אבל לגמרי bff. אבל יוצא שלפעמים אני מרגישה שאני קצת יותר שם מאשר שהיא.. אני מרגישה שאני פשוט אתן בשבילה הכול ולא יודעת עד כמה היא בשבילי. היא באמת מדהימה ואני אוהבת ומעריכה אותה מאוד ויכול להיות שהכול זה בראש שלי.. ואני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה.. תודה
ת.
שלום שלום!
חברות טובה זה אחד הדברים המשמחים, המגדלים והיפים 😊 איזה כיף שזכית לזה! ואשרייך על הכנות, הבגרות, הרצון לדייק את הדברים ונתינת המקום למה שמרגישים בפנים. מעריכה מאוד!👏🏼
יש את הפתגם ''אין חכם כבעל ניסיון'', שאומר ברמה הפשוטה שמי שיותר מבוגר 👵🏼 ועבר דברים בחיים שלו ויש לו ניסיון אז הוא חכם יותר וכדאי להתייעץ איתו, הוא רואה במבט יותר גבוה הרבה דברים. ודאי שהדבר נכון. אבל יש עוד אפשרות, יותר עמוקה בעיני, להבין את הביטוי הזה – אין חכם כבעל הניסיון, דווקא מי שעובר את הניסיון, מי שנמצא בפנים, החוכמה נמצאת אצלנו, 💡 הוא רואה הכי טוב ובהיר את הדברים. גם אם מדובר בניסיון גדול או קטן. גם התמודדות כלשהיא עם חברה זה גם סוג של ניסיון. ואני חושבת שאת, בעלת הניסיון, יש לך את החוכמה הגדולה, כי את נמצאת בפנים ואת תוכלי הכי טוב לדעת מה הכי נכון ומדויק לך. ריבונו של עולם שולח לנו ניסיונות ואיתם הוא שולח לנו חוכמה שנדע איך לפעול.
כתבת ש''יכול להיות שהכול בראש שלי'', אני חושבת שבמה שנמצא בראש שלך ומה שאת מרגישה זה דבר אמיתי וחשוב מאוד להתייחס לזה, לפעמים נגלה אולי שמה שאנחנו חושבים ומרגישים לא נכון, אבל ההתמודדות עם זה ונתינת המקום זה דבר חשוב מאוד. יש כמה שורות שאני מאוד אוהבת מתוך הספר 'צומת הדרורים', זה לא ספר תורני, זה ספר שמספר סיפור פשוט ובעיני יש לו מסרים יפים שעושים טוב בנפש.
''לעולם אל תאמר – 'מה משנה מה עובר עליי, מה משנה מה אני מרגיש', מפני שאין דבר משנה יותר מזה... הקדוש ברוך הוא מתגלה בלב. והכל מצוי בתוכנו. החיסרון והמילוי, הכאב ונחמה''.
אני אנסה לכתוב פה כמה כיווני חשיבה ואפשרויות על השאלה החשובה ששאלת, ואני חושבת שרק את תוכלי לדעת, אחרי חשיבה והתבוננות, מה התשובה שנכונה לך בחברות הזאת.
חשש או מציאות?🧐
בעיני הדבר הראשון שכדאי לבחון הוא האם ההרגשה שלך, שאת לא יודעת כמה חברה שלך בשבילך, היא משהו מציאותי שקרה, היה מקרה שבו הרגשת את זה? היה משהו שאת היית בשבילה והיא פחות בשבילך? או שזה מן חשש/פחד שיש לך, שאמנם לא קרה משהו כזה אבל נראה לך שכך יהיה. אני חושבת שאם המסקנה שתגיעי אליה שזה חשש שיש לך, הדרך להתמודד עם זה היא שונה, כדי לסלק את המחשבות האלה ולהיאחז במציאות, במה שיש וקורה. היצר הרע שלנו אלוף בלשים לנו בלב כל מיני פחדים, חששות, מה יקרה אם... צריך קודם כל לזהות את זה, הרבה פעמים שמבינים שזה רק חשש שלנו ולא משהו באמת מציאותי, כבר הרבה יותר קל לנו.אם המסקנה היא שזה באמת דבר שקרה ויש לו ביסוס במציאות, אז תמשיכי הלאה.
הבדלים באופי👥
אני חושבת בעניין הזה, שיש אנשים שבאופי שלהם יותר מתמסרים, יותר חברתיים, זה צורך יותר חיוני אצלם ויש אנשים שפחות זקוקים לזה, ובאופי שלהם פחות מתמסרים לדברים חברתיים. (התמסרות וחברתיות לאו דווקא תמיד מגיע ביחד). יכול להיות שיש לך ולחברה שלך אופי שונה, את יותר מתמסרת והיא פחות, וזה בסדר גמור, דווקא הבדלים בקשר עם חברה הוא טוב, בריא ומפרה. אולי המסקנה יכולה להיות שאת באופי כזה והיא באופי כזה, והכל בסדר. כמו שיש אנשים יותר שקטים ורגועים וכאלה יותר תוססים וששומעים אותם.
להתעסק בנתינה👣
אולי זאת הזדמנות טובה לעבודת מידות שלך, להיות שקועה ומרוכזת במה אני נותנת ופחות במה אני מקבלת. אנחנו שקועים בתוך תרבות שמדגישה את הרווח, מה שווה, מה יצא לי מזה, אבל התורה מחנכת אותנו שהנתינה היא ערך גדול מאוד, ואדם צריך לתת כי זה טוב, כי הוא אוהב את הטוב ולא כי ייצא לו משהו מזה.
איכות ולא כמות🙌🏼
אחת המסקנות שלי החזקות מחברות לאורך השנים היא שאנחנו רגילים למדוד דברים לפי הכמות שלהם, אפילו בבית הספר, שתיים עשרה שנה אנחנו מקבלים הערכה לפי ציון, הגעתי למאה או לא. אבל באמת בדרך כלל דברים חשובים נמדדים לא האיכות שלהם ולא לפי הכמות. כמו חברות, רמת הקרבה והחברות באמת באמת לא נמדדת כמה זמן 'שיחנשנו', כמה פעמים בשבוע אנחנו קובעות, כמה היא רק איתי ולא עם חברות אחרות, כמה שעות אנחנו מדברות בטלפון וכו'. אלא חברות טובה נמדדת בדברים איכותיים – האם אני מרגישה שהקשר איתה מחזק, מגדל אותי, עושה לי טוב, מה שאני לומדת ממנה, האם הקשר עושה לי טוב בנפש וכו'. אני חושבת שזה משנה את כל הראיה על חברות ובכלל על הרבה דברים בחיים שלנו.
לדבר🗣️
אולי יכול להיות טוב שתדברי איתה על מה שאת מרגישה. אני חושבת שזה לא נכון בכל סיטואציה אבל לפעמים זה מאוד טוב ועוזר. בסוף חברות טובות צריכות להרגיש בנוח אחת עם השנייה, והרבה פעמים זה ממש מקדם ומקפיץ את הקשר.
להדגיש את הטוב🔍
בשאלה שלך כתבת כ''כ יפה הרבה דברים טובים שיש לך בקשר, תעצימי אותם, תתמקדי בהם, תודי על זה לה', תגדילי את זה אצלך. חברות טובה זאת מתנה גדולה! הרבה פעמים שבאמת מצליחים לשמוח ולהודות על הטוב הקיים, מה שמורכב וקשה הרב הפחות מפריע לנו.
כמה אני וכמה אחרים⁉️כתבת ש'אני מרגישה שאני פשוט אתן בשבילה הכל ולא יודעת עד כמה היא בשבילי..', ננסה רגע לבחון את הדברים, אולי זה יכול לעזור. האם נכון לתת את כל כולי לחברה? מה זה אומר לתת את כל כולי לחברה? כשיש התנגשות בין צורך שלי לצורך של חברה שלי – תמיד נכון לותר על הצורך שלי ולהתמסר למענה? אני משאירה את זה לחשיבה שלך, אבל אני חושבת שאולי כדאי לחשוב שוב על העניין הזה. לא בטוח שתמיד נכון וטוב להתמסר. בסוף אדם קרב לעצמו יותר מכל אחד אחר. חשוב מאוד לעזור, לתת ולפעמים כן לותר גם על הנוחות שלי אבל אולי לא תמיד זה נכון. מאוד חשוב גם לדאוג לעצמי ברמה הנפשית, הרוחנית, הגשמית. אולי קודם אדם צריך להיות כל כולו בשביל עצמו ומתוך זה לצאת ולהיות גם בשביל אחרים.
תחושת ביטחון👐🏼
כהמשך לנקודה הקודמת, אולי יש פה צורך שלך (שכמובן יש אותו לכל אדם) לביטחון, לשייכות, למישהו שתמיד תמיד יהיה שם בשבילי, זה בסיסי וחשוב כ''כ. אני חושבת שלפעמים, ואני מדברת לעצמי גם, אנחנו משליכים את זה על אנשים מסוימים במקום להשליך את זה על ה' יתברך. כמובן שאנחנו אנשי חברותיים וכמו שכתבתי כאן בכמה מקומות, חברות זה דבר חשוב מאוד! אבל משהו בלעדי, נצחי, כל הזמן – אני חושבת שאת זה אפשר לשייך רק לה'. יש את הפסוק מתהילים – ''קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה''', יש פירוש מקסים שאומר שיש הבדל בין קיווי (מלשון לקוות) לה' לבין קיווי לבני אדם. לפעמים הקיווי לבני אדם נותן חולשה בלב אבל ע''י הקיווי לה' יש חוזק ואומץ לב, זה משהו הרבה יותר אמיתי. באמת אנחנו תלויים בה' ולא בבני אדם. אולי יש לך כאן הזדמנות לעבוד על משהו פנימי וחשוב בחיים – ששורש הביטחון שלך יהיה מכוון יותר לה' יתברך, שנקווה ונבטח בו. זה נותן הרבה כוחות פנימיים וחזקים.
מזמינה אותך לקרוא, לחשוב ולמצוא את הנקודות שכתבתי שמדויקות ונכונות לך. בהצלחה גדולה! ותשמחי בהזדמנות לגדול 😊
הרבה אור וטוב!
נועה