כל פעם שאני הולכת ברחוב ורואה עניים/קבצנים/קשישים שיושבים ומקבצים נדבות,ממש קשה לי לעבור לידם בלי לעזור,ולתרום. ואני עוברת ליד הרבה,מה עושים?
כבר בימי המשנה והגמרא היו רמאים והרבה שניסו לנצל את מידת הנדיבות של עם ישראל, וכבר אמר רבי אלעזר - אלמלא הרמאים היינו חוטאים.
אסור להביא צדקה למי שאינך יודע שהוא עני, חבל על בזבוז הכסף. למרות שלפעמים זה כואב צריך לדעת שהרמאים ממש בעייתיים פעם בדקו במשטרה כמה אחד מהקבצנים ליד הכותל מרוויח ביום ומצאו שהוא הרוויח 7000₪ !!! (כך שמעתי מהרב אבינר). גם אם ביום יום לא כולם מרוויחים ככה צריך לדעת שאנשים רעים מנצלים את אותם "עניים" ומחריכים אותם לעמוד ולאסוף כסף בשבילם.
אז מה עושים עם הרגש? הצורך? הכאב על העניים? יש כמה אופציות: אם העני מבקש ממך אוכל כי הוא רעב מותר לך להביא לו אוכל אם קר לו מותר לך להביא לו שמיכה או סוודר אז אם אתה רואה קבצן אפשר לשאול אתה רעב/צמא? קר לך? אם הוא אומר שהכל בסדר, אפשר לתת לו מילה טובה - לפעמים המילה הטובה האכפתיות הדאגה עושים לעני הרבה יותר טוב מכמה שקלים.
(גם הרבה מהרמאים האלה מסכנים ממש, ומילה טובה יכולה להאיר להם את היום.... יש לציין שלפעמים גם זה לא רמאים אלא פשוט אנשים עם בעיות נפשיות שלא יכולים לשרוד אחרת, או עם בעיות של צריכה של סמים)
עצה נוספת היא להכין שקית קטנה וכול פעם שרואים עני שרוצים לתת לו לקחת את הכסף שרוצים לתת לו ולשים בשקית ואחר כך את השקית לתרום לעמותה שסומכים עליה או לקופת צדקה עירונית שמטפלת בצרכים בסיסיים של עניים (יש שסוברים שאפשר גם לתת שקל או כמה אגורות זה בסדר). עוד אופציה היא לשמור בדפדפן את הלינק לתרומה בjgive לעמותה כמו פעמונים שמוציאה משפחות ממעגל העוני ולתרום כל פעם שרוצים להביא לעני ברחוב 5 שקל וככה יודעים שהתרומה שלך באמת עוזרת למשפחות נזקקות.
מקווה שעזרתי לעוד התייעצות בנושא: