1 דקות קריאה
25 Jan

ש.
היי :)
תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!
אז ככה אני לאחרונה מרגישה נורא מבולבלת, אני מרגישה שמהבוקר ועד הערב אני עושה דברים שאני לא אוהבת, אני לומדת דברים שלא מעניינים אותי בבית ספר ואז אני קצת נושמת מהסבל הזה בלהיות במחשב או עם חברות.
אבל אני מרגישה שבזה שאני לומדת אני לא באמת ממצה את היכולות שלי וגם הלימודים האלה רובם הגדול לא באמת יעזור לי בחיים.
אני חושבת להתחיל להתנדב אבל אני לא יודעת איזה סוג התנדבות באמת מתאימה לי.



ת.
שלום וברכה!
אני שומע את הקושי והבלבול שלך, את החיפוש אחר עשייה שתרגישי שייכת אליה ורוצה לשלוח הרבה הערכה וכוחות.
אם אני מבין נכון את מרגישה שאת משקיעה הרבה בדברים שלא מקדמים אותך (לימודים) ומחפשת עשייה משמעותית (התנדבות). המצב החדש הזה גם מבלבל אותך, כשאת מתחילה לפעול מתוך מקום פנימי ולשאול את עצמך שאלה חדשה - "למה?" או ליתר דיוק "לשם מה?" ומוצאת שלא תמיד יש לך ואפילו לאנשים מסביבך תשובה משכנעת.
אני אגע בתשובה בכמה נושאים שהעלית, מתוך תפילה שיהיו הדברים לתועלת:
בלבול - מה עושים איתו?מהתיאור שלך נראה שהשורש של הקושי שאת מתארת מול הלימודים הוא הבלבול, שכנראה ימשיך ללוות אותך בעוד מקרים ולכן אתמקד בו. את מתארת שבזמן האחרון את מרגישה מבולבלת, מתחילה לשאול שאלות ולבחון את צורת החיים שלך ואת מה שאת עושה. ברכותיי, התבגרת והגעת לגיל שבו את מתחילה תהליך מופלא של בניית הדרך שלך בחיים. כמו בכל דבר חדש, ההתחלה מלאה, כמו שאת כבר מרגישה, בבלבול.
מתי אנחנו מרגישים מבולבלים? כאשר אנחנו נפגשים עם משהו ששונה מהציפיות שלנו. כילדה קיבלת כמובן מאליו את מה שמבוגרים אמרו לך. הלכת למסגרת, חזרת, פעלת מתוך בטחון בריא המבוגרים שסביבך. בתוך תהליך של הפיכה למבוגרת את מתחילה לשאול שאלות ולא תמיד את מרגישה שהתשובות מספקות אותך. דוגמא אחת לזה היא הלימודים, אבל אני בטוח שיש עוד ושיהיו עוד דוגמאות למצבים כאלו. כאשר אנחנו לא מבינים את ה"למה" שעומד מאחורי המעשה, אנחנו מרגישים שהוא מיותר.
זו וודאי חוויה מבלבלת כאשר משהו שאת גדלה שהוא מאוד חשוב מתגלה לך כלא חשוב בעינייך. זה נוגד את הציפיות שלך. אז מה עושים? קודם כל מרגישים את הבלבול. המקום הזה הוא לא בעייתי או שלילי, זהו רגש טבעי ובריא שמעיד שאת מתבגרת בצורה בריאה.
אחרי שמבינים את. זה אפשר להתחיל לעבוד 😁
חשוב לבוא לכל התהליך מתוך ענווה, לכן גם אם כרגע לא מובן לנו לא נקפוץ למסקנות חותכות, הרבה פעמים דברים שנראים חסרי משמעות מכיוון אחד מתגלים כבעלי משמעות גדולה מהכיוון השני. עכשיו צריך לעשות בירור יותר מעמיק על ידי שאילת שאלות את המבוגרים שסביבנו והקשבה, אפשר לשאול כמה וכמה מבוגרים כדי לשמוע כיווני חשיבה והסתכלויות מגוונות. זה תהליך שיכול לקחת זמן כי נקשיב ונחזור עם עוד שאלות על הדברים עד שנבין את הצד השני. רק לאחר הקשבה אמיתית נוכל לבחון ולסכם לעצמנו מה דעתנו. גם דעה זו צריכה להיות גמישה, שינויים בנו, בסביבה ובכיווני החשיבה ישפיעו עליה. לאחר תהליך כזה העמדה האישית שלך תהיה בריאה יותר, מדוייקת יותר, ומי שתדברי איתו עליה ישמע ממך שאת מבינה ורואה את הצדדים השונים ולכן גם יוכל להעריך את הבחירות שלך.
אם נסכם - כדי לגדול מתוך הבלבול צריך לבוא מתוך ענווה לתהליך של בירור והקשבה שיאפשר לנו הסקת מסקנות גמישות ופתוחות לשינויים.
מיצוי יכולות ותרומהזה מדהים ונפלא שיש בך רצון אמיתי וכנה לבדוק איפה את יכולה לתרום ולהגיע לעשייה משמעותית, גם בשביל עצמך וגם לאחרים. בבחירת ההתנדבות שימי לב לכמה נושאים חשובים:
❓לאילו ערכים את מתחברת - אם לעזרה לעניים או לטיפול בבע"ח?
❓אילו יכולות יש לך - להתנדבויות שונות יש יכולות שונות שנצרכות. סידור ארגזי מזון לא דומה לשיחה עם קשישה ולא להתנדבות עם ילדים בשלו"ה.
❓כמה זמן יש לך לתת - יש התנדבויות שמשקיעים בהן שעתיים שבועיות, יש כאלו שימשכו אותך להגיע כל יום וכאלו שרק פעם בשבועיים.
❓השפעה על מתנדבים - איך המתנדבים שם. מושפעים מההתנדבות? איך העולם הדתי שלהם מושפע? איך המצב הנפשי שלהם? יש מקומות שבהם אנשים חווים קשים נפשיים משמעותיים בעקבות ההתנדבות, לעומת מקומות שבהם כמעט ואין קושי נפשי או שהוא מטופל באופן מסודר.
❓עניי עירך קודמים - האדם המרכזי שאת צריכה לתת לו ולהשקיע בו זה קודם כל את, אחרך כך המשפחה שלך, החברות ורק אז מגיעים עוד מעגלים. שימי לב ל"מלכודת" שמבלבלת רבים וטובים שהולכים ומשקיעים בחוץ על חשבון המעגלים הקרובים. זה אומר שהשקעה בפיתוח העצמי שלך, גם בלימודים שמעצבנים אותך, קודמת לעזרה החוצה. שימי לב שאת לא משקיעה במקומות האלו במקום במקומות הקרובים שהם גם המשמעותיים ביותר וגם ההנכונים ביותר להשקיע.
בהצלחה רבה בתהליך היפה והמורכב הזה! בהצלחה גם במציאת ההתנדבות שמתאימה לך.
נתן טיליס

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.