ש.
שלום. קודם כל תודה רבה על הפרויקט שלכם, הוא מדהים ועוזר כל כך.
השאלה (יותר בעיה) שלי היא כזאת...אבא שלי לא מקפיד על תפילות, שחרית הוא הפסיק ממזמן, מנחה וערבית אני לא זוכרת מתי היה מתפלל בקבוע והדבר היחיד שעוד החזיק אצלו היה תפילות ערב שבת, בוקר שבת וערבית של מוצא"ש.
בזמן האחרון אבא שלי הפסיק ללכת גם לערבית של מוצאי שבת.
זה ממש כואב לי. (במיוחד בקורונה, שאין כל כך בתי כנסת) אני לא יודעת מה לעשות. אני מאוד רוצה שהמשפחה תתחזק אבל אני לא יכולה לחנך אף אחד. יש משהו שאפשר לעשות?
ת.
שלום צדיקה.
מה שלומך? הרבה רצונות גבוהים וטובים עולים מהשאלה שלך. והמון אהבה, אהבה ליקרים לך ואהבת האמת. זה נוגע ומעורר השראה. תודה לך.
את יודעת, שהאדם בעולם מתנהל בשני מישורים- פנימה אל תוכו והחוצה כלפי סביבתו. כל התנהגות, יחס או מצב חברתי כלשהו הם ביטוי או תוצאה של התרחשות פנימית בתוך האדם.
לכן, כדי להבין התנהגות מסוימת או לעורר אותה צריך לבחון אותה לאור שני המישורים האלו.
וכך בע"ה נעשה גם כאן.
✨ אני מול עצמי
תחילה אני רוצה לחזק את ידייך ולומר שבעיני עמדת המוצא שלך ביחס לסיטואציה היא מאוד בוגרת ונכונה- את באמת לא יכולה לחנך אף אחד (ובמיוחד לא את אבא שלך...)
ההבנה הזאת מאוד חשובה, ונכונה כפליים! הן מצד האמת, כי לכל אדם יש אחריות אישית על חייו ובחירה חופשית לילך באיזו דרך שיחפוץ. והן מצד היעילות וטיב מערכת היחסים, כי ניסיון מוצהר וכפוי לגרום לאחרים להתיישר לקו שלי בד"כ רק מרחיק ומעורר סלידה. גם המציאות לא באמת משתנה, וגם הקשר הופך ביקורתי וטעון. וחלילה יצאנו מופסדים מכל הכיוונים.
עכשיו אנחנו יכולות להבין שלא רק שאת לא יכולה לחנך את אבא שלך, אלא גם לא נכון ולא טוב שתעשי זאת. ובאותה נשימה אני רוצה לומר, שהצער והרצון לשינוי שאת מרגישה הם מצוינים (ועוד מעט נתייחס להוצאה לפועל שלהם..), כל עוד את מבינה ומפנימה שאת לא אשמה ולא אחראית בכהוא זה למצב. הבחירות של אבא שלך הן ממך והלאה, הן שלו. מדובר כאן על עבודת ה' של אבא שלך, הקשר בינו ובין הקב"ה. אל תיקחי את העול הזה על הכתפיים שלך. זה לא אמת.
כבר אמרנו שאת לא יכולה לחנך אף אחד. ובעצם, יש אדם אחד בעולם שאת כן יכולה לחנך- את עצמך. הסברנו בתחילת התשובה, שכל התנהגות היא פועל יוצא של פנים האדם. עולם החוץ (מעשים, התנהגויות, הבעות...) הוא פועל יוצא של עולם הפנים (הבנות, מחשבות, רצונות, רגשות...) ולכן המפתח לשינוי במציאות שלי הוא שינוי פנימי.
בעצם, עיקר המציאות שלי הוא היחס שלי אליה, התפיסה שלי אותה, כי זה בעצם ההשפעה שלה עלי.
(שימי לב שהכוונה היא שינוי ביחס כלפי המצב, ולא שינוי במצב עצמו- שאולי יכול להיות גם, אבל לא הוא העיקר. שוב, כי אין בכוחנו לחנך אף אחד)
אז אשתדל כאן כפי כוחי להציף כאן כמה נקודות שנראות לי משמעותיות. חלקן לעבודה פנימית שלך וחלקן גם כלפי חוץ (המישור השני שאמרנו..):
🏠כיבוד הורים
מעבר לכך שזו חובה גמורה שאנחנו מצווים בה, בין אם היא לרוחנו בין אם לאו, יש במצווה הזאת חינוך חשוב שבאה התורה ללמד אותנו.
הבית שממנו באנו הוא המקום הכי שורשי של האישיות שלנו. הוא הקנה לנו את הרוב המוחלט של הכלים, דרכי החשיבה והפעולה, המיומנויות וכיוצא באלו, שבאמצעותם אנו מתנהלים בעולם.
הבית הוא נקודת הפתיחה הבסיסית ביותר שממנה רצה רבש"ע שנתחיל את המסע שלנו כאן. החיים שלנו מתחילים מההורים שלנו, הם מקור חיינו. גם אצלך- זה מושגח, זה מכוון, זה ברצון ה'.
אם כן בוודאי שאין זה נכון שנתנכר לבית שלנו, שנתנתק ממנו (לאו דווקא פיזית, גם רגשית). להיפך, אנחנו צריכים להתחבר למקום הזה ולאנשים שבו. לעבוד איתו, ולא נגדו.
כמובן שזה לא אומר שצריך לעשות העתק-הדבק לכל דבר שקורה בבית ובמשפחה שלנו, הרבה פעמים יש טעויות שלא צריך לשחזר.אלא הכוונה היא שהבית יהיה מקור צמיחה, מתוך חיבור, ולא מחסום.
על כיבוד הורים בגדרים ההלכתיים היבשים את בטח יודעת. אני רוצה כאן להציע כמה דרכים לתחושת החיבור והשייכות לבית:
👁️עין טובה
בכל אדם נקודות חזקות, מעלות ומידות טובות. תפתחי את העיניים והלב לראות את הטוב שבאבא שלך- המעשים והדיבורים הטובים, התכונות הטובות. בוודאי יש הרבה! (לא בצדקנות אני אומרת, אלא כי כך נכון לגבי כל אדם..)ראיית הטוב אוטומטית מסיטה את תשומת הלב מראיית הדברים הלא טובים, וממילא מסירה את מחיצות הכאב והביקורת שמפרידות ומרחיקות.
👤"הלומד מכל אדם"
מכל הדברים הטובים שראינו ברור שיש מה ללמוד ולקחת. אז מעבר לזה שזה מקדם אותך,
זה יכול לעורר בך הערכה לאבא ולגרום לכך שהוא יקרין עליך באופן טוב ומוחשי.
ואז ממילא האישיות שלו מוארת אצלך באור חיובי, את חווית אותה בצורה בונה. ואז קל יותר...
💕 המון אהבה
הוא אבא שלך, הוא בוודאי יקר לך מאוד. אני מציעה לך להביע כלפיו את האהבה.
במילים טובות, בפעולות שמבטאות את זה. לא להביע את תחושת הכאב וחוסר שביעות הרצון מההתנהגות שלו, אלא דווקא הרבה הערכה והוקרת תודה.
דיברנו מקודם על ראיית הטוב, אני חושבת שהשלב הבא הישיר הוא פתחון הלב לרגשות חיוביים כלפי האדם שמולנו.
✨תפילה
תתפללי לקב"ה שיעזור לך להתמודד נכון עם המצב ולראות את הטוב למרות הקושי. כדאי גם להתפלל לה' שייתן לאבא שלך כוחות וסיוע ושכל טוב להתמיד ולהתחזק.
💡רעיון שקשור, את יכולה ליזום בשבת בערב קבלות שבת יפות ומוזיקליות בבית, ואולי אבא יצטרף:)
✨הרבה אמונה
בריבונו של עולם שאיתך תמיד, באבא שלך, ובעצמך. בדרך האמת והטוב הנצחיים שאת הולכת בה. אז גם תתחזקי ברגש האמונה הפשוט הזה, וגם- תלכי ותגדלי באמונה. זו הזדמנות להעמיק את הקשר שלך עם ה' ותורתו, לשאול שאלות שעולות, ללמוד, להבין לחזק ולהשריש עמוק בתוכך את עיקרי האמונה בדרך ה', אמיתתה וטובה. תתרוממי ותעלי מעלה מעלה...
(עוד עצה, שאני שמה בסוגריים כי היא אולי רלוונטית לך ואולי לא- היא לדבר עם אמא. המקום שלה אחר, וגם היא חלק משמעותי בהכוונת הבית. אז אם מבחינת אופי הבית שלכם זה אפשרי ולגיטימי, אפשר לספר לה בכנות מה את חושבת ומרגישה, מה היית רוצה שיהיה יותר בבית. אם זה דבר שיש לו מצע להתקבל בבית שלכם, אולי זה יכול להועיל)
בע"ה דברים שיוצאים מן הלב יכנסו אל הלב ויקרבו את הלבבות זה לזה.
תעשי את העבודה שלך בענווה גדולה וביושר, וה' יעשה הטוב בעיניו.
חזקי ואמצי. את מדהימה! ה' איתך.
כאן בשבילך בשמחה תמיד,נעם.