ש.
איך היחס שלנו אמור להיות כלפי קהילת הלהט"ב?
לתמוך? להתעלם? להתייחס כאילו הם לא כאלה?
ת.
קודם כל, שאלה ממש טובה,
מדובר על נושא כבד וארוך ואשתדל ממש לקצר.
איך מתיחסים לחילוני רגיל?
איך מתיחסים לאדם שלא מקבל עול תורה ומצוות?
כדי לענות על זה צריך לראות איך התורה עצמה מתיחסת לאנשים שלא הולכים בדרכה, ויש לזה פיתרון, לפיתרון הזה קוראים תשובה. ה' יתברך פותח שער לדופקים בתשובה. כי ה' אוהב כל אדם כי כולנו נבראנו בצלם אלוקים.
וגם אנחנו מצווים ללכת בדרכיו, מה הוא פותח שער גם אנחנו צריכים לפתוח, לעזור ולפני הכול לחזור אליו.
בנושא הזה צריך לעשות הבחנה מאוד ברורה בין האדם הפרטי שמתמודד מול אתגרים אדירים, לבין התנועה הכללית.
לאדם הפרטי יש קושי אדיר, ואם הוא מצליח לעמוד בו הוא צדיק, פשוט צדיק, אין מילה אחרת, כמו כל אדם שמצליח להתגבר על יצרו. וכגודל היסורים והנסיון כך גודל השכר.
וגם אם הוא ח"ו חוטא ולא מצליח לעמוד בנסיון, חובתו לחשוב איך כן אפשר לא לחטוא. וגם חובתנו כחֶברה לעזור לו ולחשוב ואיך להושיט לו יד.
כמובן שצריך להדגיש שהנטיות הן לא החטא אלא המשכב עצמו.
לעומתו, התנועה והקהילה שאומרת בקול שאנחנו בעד החטא, וזה לגיטימי לחטוא.
לתנועה הזאת אסור לתת לגיטימציה.
בניגוד לתורה שמקדשת את ערכי המשפחה, שרוצה לבנות משפחה חזקה בין אבא ואמא ובין גבר לאשה,
בניגוד לתורה שרוצה שנבנה חיים טבעיים,
בניגוד לתורה שרוצה שנדמה לבורא, מה הוא בורא את העולם אף אתה תעשה מה שתוכל כדי לקיים את העולם.
הם אומרים לא. .
אנחנו נגד התורה וחיי עולם.
והם גאים בזה.
ולכן לסיכום את האדם הפרטי חובה וצריך לחבק, לעזור ולהקשיב יכול להיות שהוא אדם טוב וצריך לאהוב.
לעומתו לכלל הקהילה אין שום לגיטימציה ושום יכולת הכלה
שנזכה לשוב בתשובה לעבודתו יתברך.
אליה קצובר
0549477227