ההורים שלי אחלה והכל אבל לפעמים הם מביישים אותי ברמות!!!* *פשוט ההתנהגות שלהם וזה שלפעמים לא אכפת להם משום דבר. זה מעצבן!*
אמא שלי תמיד אומרת לי לעמוד על שלי ואתמול היינו בתור כניסה לסופר ומישהו בר ועקף אותנו, אמרנו לו שהיינו לפניו והוא אמר שאנחנו משקרות.(נשבעת שהיינו לפניו) ואז אמא שלי אמרה 'טוב'. *איפה ה "לעמוד על שלי"?*
*תשובה*
סיפרת על מקרה שבהחלט יכול לעצבן. אתן מחכות ומישהו עוקף בתור וגם משקר..
עכשיו, נסי לדמיין מה היה קורה אם אמא שלך לא הייתה מאפשרת לו לעקוף. אולי עדיין הייתם שם מתווכחים ונשבעים אחד לשני ש "באמת באמת אני הייתי ראשון". לצערנו מקרים כאלה ודומים להם זה דבר שקורה הרבה ואם שומעים עליהם בחדשות סימן שזה לא ממש נגמר טוב (קחי לדוגמא את הסיפור של אופיר חסדאי שנרצח בגלל ויכוח על חנייה). ומה עם את בסינימה סיטי צריכה לבחור סרט ואת וחברה שלך חלוקות באיזה סרט לבחור. אם אתן רוצות להנות יחד, מן הסתם אחת מכן הייתה *מוותרת*.
מה זאת אומרת? היא כבר לא עומדת על שלה? מה ההבדל?
"וותרנות היא תכונה או התנהגות אישית שיש בה הטבה עם האחר לעיתים על חשבון עצמי. *הוותרן מוחל על המגיע לו למען ערכים נשגבים*". (ויקפדיה)
(ותרנות במקרה זה זה לא הכוונה עיגול פינות כמו "כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעיו" *אלא חשיבה על האחר*). מכאן שלוותר למען ערך גבוה יותר הוא מעלה גבוהה וטובה.
עוד כיוון-
את הביטוי "לעמוד על שלי" אפשר להבין בכמה דרכים ואולי רק *קצר בתקשורת, או אי הבנה זה מה שמפריע.*
אני רוצה לספר לך סיפור אמיתי על יועצת אחת נכנסה למעלית בקניון ומיד אחריה נכנס אדם על כסא גלגלים שנראה קצת מוגבל. בשקט המעלית מתחילה לעלות והם שניהם בפנים. אחרי מספר שניות האיש ממלמל לעצמו בשקט "אני אפס.. אני..אפס". ליבה של היועצת יצא אליו היא הבינה שהוא חש רגשי נחיתות ומתוסכל ולא ידעה מה להגיד לו ואיך לעזור. המעלית נפתחה ונכנסה אישה נוספת ושוב הוא ממשיך "אני אפס.." והאישה בטבעיות אמרה "אהה בסדר" ולחצה על הכפתור לקומה אפס..
שתי נשים, הקשיבו לאותו אדם, *וכל אחת פירשה את זה לגמרי אחר..*
כמה פעמים קורה לנו שאנחנו לא מבינים נכון את השני? ויכול להיות שזה מה שגם קרה כאן.
כתבת שאמא שלך רוצה שתעמדי על שלך. אבל למה בדיוק היא התכוונה?
אולי היא מתכוונת לעמוד על העמדה שלך מול לחץ חברתי, לא להכנע ללחץ חברתי לא טוב.אולי להתעקש ולא לוותר על מטרה שהצבת לעצמך? אולי לעמוד על שלך זה לעשות את מה שאת מאמינה בו? ואולי מה שהיה חשוב באותו רגע לאמא שלך זה דווקא למנוע שנאה וכתוצאה מזה היא בחרה דווקא לוותר?
יכול להיות שהכי נכון זה לשאול את אמא שלך ישירות. כמובן ברגישות גדולה ובכבוד. לא להגיד "איך את רוצה שאני יעמוד על שלי הרי את בעצמך.." אלא בנועם לשאול משהו כמו "אמא, למה את מתכוונת כשאת אומרת לעמוד על שלי? ומתי זה אומר לוותר? ומה שקרה היום כשנתנו לאיש לעקוף אותנו זה היה בסדר?"
וכשתראה שאת שואלת (בזמן הנכון כלומר שהיא פנויה ולא עצבנית)בשביל באמת לברר ולהתקדם ולא בשביל להתריס אני בטוחה שהיא תבוא לקראתך ותסביר לך למה היא התכוונה.
ואם מתברר שקצר בתקשורת לא הבעיה, עצם הפניית התשומת לב של אדם קרוב מעידה על אכפתיות. יכול להיות שגם היא מתמודדת עם אותו קושי ומרב שמכירה אותו מקרוב-היא גם יודעת להזהיר עליו ולחזק אותך ולמנוע ממך משהו שלדעתה הוא לא טוב.
אמנם הרבה פעמים אנחנו מתוסכלים כשאנשים מפנים כלפינו ביקורת כשהם בעצמם טעונים שיפור בעניין הזה.
מהפסוק "קדושים תהיו כי קדוש אני" אפשר ללמוד על החשיבות של דוגמא אישית לא לצפות מאחרים מה שאתה לא מצפה מעצמך, כמו שה' לא מצפה מאיתנו להיות קדושים לפני שהוא מעיד על עצמו שגם הוא קדוש.
ובכל זאת לא כולנו נולדנו אלוקים ורובנו כאן עוד לא מושלמים ואפשר לבחור מישהו אחר וממנו ללמוד על המידה הזאת.
ולבנתיים לזכור-ש *גם אמא היא בן אדם וגם לאמא שלך יש חולשות ונפילות (למי אין?) ולפעמים יש פער בין האידיאלים למציאות וזה טבעי.*
להתחזק בכך שבכל מקרה זה לא אמור לפגוע בכיבוד ההורים שלנו כי בכל מקרה גם אם הם מביישים אותנו (וזה קשה!) אנחנו נדרשים לכבד אותם. לאט לאט, זה עבודה..
ופסקה ממש יפה של הרב קוק עוסקת בזה:
" *אי אפשר לדרוש* מעצמו, ולא מהעולם בכלל, *אידיאלים נקיים,* בלא תערובות סיגים (-לכלוכים, טעויות).. *וכלל הכל הוא בההתקדמות* היותר מוצלחה.." (שמונה קבצים ח, סח.)
*אי אפשר לדרוש מושלמות מאחרים, גם לא מעצמנו והעיקר הוא הפניית המבט להתקדמות שלנו* .ואם אחרים יסתכלו עלינו וילמדו ממנו-זה גם טוב אבל לא את השני לנסות לתקן..
בהצלחה גדולה, תמשיכי לברר!
אשמח לשמוע איך היה השיחה עם אמא שלך ומה קרה בסוף.. ובכלל, אם את רוצה להמשיך לדבר ולהגיב, מוריה :)
0556639025