1 דקות קריאה
09 Feb

ש.

היי.. ואי אני לא יודעת מה לעשות. ברוך ה אני ילדה חכמה ולא בקטע גאוותני.. אני משקיעה מלא בלימודים, הציונים שלי במבחנים ממש טובים ברוך ה' עבודות מגישה בזמן וכו' ואני משקיעה ברמות אחרות בלימודים.. עכשיו קיבלתי תעודה אבל הציונים שלי ממש נמוכים ! ( באופן יחסי כן?) אני חושבת שהמורות שלי לא מבינות את ההשקעה שלי! איך זה הגיוני שהציונים שלי טובים אבל בתעודה הכול דפוק?? אוףף מה לעשות? זה פשוט מוריד את כל המוטיבציה!!
בת 16



ת.

שלום😊
נורא קל להזדהות עם התסכול שלך, זה משהו שיצא לי לחוות לא פעם, וזה ממש מעצבן! כאילו, בעיקרון "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", לא? ואז כשבפועל זה לא מתבטא בציון, מרגיש שהכל היה סתם ופשוט אין כוח 🥴
אז קודם כל זה בסדר להתעצבן טיפה, כי לפעמים הציונים באמת לא מוצדקים. עד היום אני זוכר מורים שעשו לי את זה בתיכון😵. אבל לצד הבאסה חשוב לקחת בפרופורציה ולראות גם את החיובי.

לשמוח במה שיש💁🏻‍♀️
ברמה הבסיסית, תנסי לראות חיובי אפילו בציונים עצמם:

עד כמה הציונים באמת נמוכים? האם הם ממש גרועים, או שהם גרועים ביחס למה שציפית (כלומר, טוב במקום מצוין)?
האם כל התעודה דפוקה? או שהיו כמה אכזבות כואבות, אבל יש גם נקודות אור?
אנשים מוצלחים כמוך לפעמים לא רגילים לנפילות ואז גם כשמקבלים ציונים שרוב הבנות היו שמחות בהם, זה מאד כואב. תנסי למצוא את החיובי ולשמוח במה שה' נתן, גם אם זה קצת פחות ממה שמגיע✨

למה נועדו ציונים בכלל??📊
ברמה יותר עמוקה, אפשר לראות חיובי למרות הציונים:

"הדבר הכי חשוב בתעודה, הוא הקרטון" - זה משפט שראש הישיבה שלי בתיכון היה מקפיד לומר בסוף כל מחצית 🙃
הציון אמור להיות סימן למשהו יותר עמוק – לידע שלך, להשקעה שלך וכו'. (וגם כדי לתת פידבק מדי פעם ובעיקר להורים...). אבל לציון עצמו, למספר שכתוב בתעודה, אין ערך אמתי בכלל.
הציון אמור להיות מעין מראה, אבל אם היא לא מראה טובה כי היא לא משקפת את מי שאת באמת, אל תיקחי ללב!

אני אומר עוד משהו. גם אם הציון כן חשוב לאיזה עניין– לבגרות למשל, תכונת העומק שיש לך, שאת משקיעה ומתאמצת ולא מסתפקת בהישגים בינוניים, חשובה יותר מכל ציון! גם אם במקרה נקודתי לא מעריכים אותך, במכלול ההשקעה משתלמת. כי גם אם את נופלת (או הפילו אותך) במשהו אחד, את תצליחי בדברים אחרים ותנסי שוב עד שכן ילמדו להעריך💪🏻

מורות שלא מעריכות👩🏼‍🏫

אבל עם כל מה שאמרתי, זה לא מנחם עד הסוף. בסוף יש תחושה שלא מעריכים אותנו. בשביל התלמידים, התעודה היא כלי לדעת מה באמת המורה חושבת והפידבק החיובי נותן תחושה טובה שבגללו כדאי להשקיע. זה יכול להיות גם הערכה כלפי ההורים ואולי גם כלפי עצמי.

הרצון להערכה הוא לגיטימי וטבעי, אבל חשוב לזכור את מה שכתבתי מקודם. אם את "שווה", למה את צריכה הערכה של אנשים אחרים? גם אם יש כמה מורות שנתנו ציונים מעצבנים, בסופו של דבר ההשקעה (והיכולת!) תשתלם עבורך😌

אפשר גם לגרום למורות להעריך💃. יכולות להיות הרבה סיבות שבגללן המורות לא שמות לב להשקעה: אולי קשור למרחק הפיזי והזום, אולי את קצת שקטה ולא הכי בולטת בשיעורים, אולי יש להן דרך מוזרה לחשב ציונים שפחות מתחשבת במבחנים ויותר ביחס אישי...

למורות אין אינטרס לתת לך ציונים שלא מגיעים לך והן עובדות בתנאים לא פשוטים, אז נסי ללמד עליהן זכות🌤️. אבל גם מאד מומלץ לשוחח איתן ולשאול איך נקבעו הציונים. אפשר גם לשתף בתחושות, ולדבר על המחצית הקרובה. מניסיון, כשתלמידים טובים פונים אל מורים בצורה פתוחה וכנה, המורים יודעים להקשיב ולהתחשב. גם ההורים יכולים להעלות את זה באסיפת הורים או משהו, אבל עדיף שיגיע ממך.

לסיכום:
א: גם אם קצת קשה, נסי לראות את החיובי ולהיות שלמה עם היכולות שלך. את לא לומדת רק בשביל הציון. הציון אמור לדרבן, אבל העומק הוא מה שיעזור לך להצליח בהמשך ואת זה נשמע שיש לך🤗
ב: כמה שפחות להישאר ברוגז על המורות. תנסי לדבר איתן כדי להבין מה קרה וכדי שזה לא יחזור על עצמו בפעם הבאה.

ממש בהצלחה! מקווה שעזרתי...
אפרים🤓

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.