ש.
שלום!
אני מדריכה בתנועת נוער בשכונה שרוב החניכים לא ככ דתיים, חלקם מסורתיים וחלקם גם לא זה..
השאלה שלי היא, איך אני בתור מדריכה בתנועה דתית יכולה להעביר את הערכים הדתיים של התנועה בצורה שלא תרחיק את החניכים מהדת ולא תיצור עליהם תחושה של כפייה?
תודה רבה!
ת.
שאלה ממש מדהימה. זאת פשוט שליחות אדירה, ומעטים האנשים שזוכים לה. אשרייך, כנראה שה' סומך עלייך, ונתן לך את הכוחות לעשות את זה.
יצא לי לחשוב על זה הרבה בכמה סיטואציות בחיים. מקווה שאוכל לעזור.
ראשית, נקודת המוצא צריכה להיות שאני לא מעליהם. זה שאני נולדתי לבית דתי, זה בגלל שה' זיכה אותי לזה. לא כל אחד זוכה, וזה ממש לא מובן מאליו.
חשוב גם להאמין שבאמת בכל אחד מהם יש נשמה גדולה, ולהתפלל לבורא עולם שתזכי להיות שליחה נאמנה כדי לפתוח את הלב שלו לשמוע ולקבל.
אני חושב שחלק גדול מהריחוק של אנשים מהדת נובע מזה שהם רואים את הדת כדבר פרימיטיבי, שלא שייך לחיים העדכניים ואף סותר אותם. נכון שאפשר להניח תפילין וגם להיות בעבודה, אבל זה לא באותו הזמן.
אז קודם כל חשוב שהם יראו אותך כבן אדם, לפני הדת. שיאהבו אותך בגלל מי שאת, בגלל המידות שלך. צריך בהתחלה לדבר על דברים שכולם מסכימים עליהם- אהבה אמיתית אחד לשני, עזרה לזולת, לקשישים, צדקה, וכן הלאה. לא ממבט דתי, אלא מוסרי לחלוטין.
אחרי שהם יתפשו ממך "אחת משלהם", בן אדם רגיל וטוב שיש הרבה מה ללמוד ממנו, אפשר לדבר על דת.
וגם, קודם לפתוח בדברים שהרוב מסכימים עליהם. אפשר לפתוח בערכים של היהדות, כמו הפצת המוסר ושבע מצוות בני נח לעולם כולו, כדי לעשות עולם של שלום. אפשר לדבר על לומר תודה לה', או לדבר על הערך של התפילה מול בורא עולם.
חשוב לעשות את זה מתוך אהבה גדולה וחברות, ולא מתוך דמות של מורה או רב. אפשר לומר כמעט הכל, השאלה היא בדרך ובגישה.
בסופו של דבר, כן, את דתיה ומדריכה בתנועה דתית. את לא צריכה להתבייש במה שאת מאמינה בו, ולא לכסות על זה. רק צריך לעשות את זה בדרך הנכונה.
אפשר גם שתעשי מפגשים לקראת החגים, ותסבירי על מהות החג, בצורה מושכת. אפשרי שזה גם לא יהיה "מפגש חובה".
הרבה בהצלחה!! יהי רצון שתזכי לגלות בתוך כל אחד ואחת מהחניכים שלך את הנשמה הגדולה שיש בו!
טל לביא
054-6198782