ש.
שלום, תווודה על הכל.
אז ככה ישלי שאלה קצת הייתי אומרת לא סטנדרטית אבל נזרום..
אם עם ישראל היו במצרים והגיעו למשהו כמו 49 שערי טומאה כאילו עשו כמעט כל חטא אפשרי שקיים בכלל,
כאילו ממש שער אחד מלחטוא בהכל.
והקב״ה לא רצה שהן יגיעו ל-50 אז הוא גאל אותם,
אז כאילו באיזה שהוא מקום אני יכולה לבוא ולהגיד רגע רגע רגע אם עמ״י הגיע לשם והקב״ה גאל אותם כדי שלא יגיעו ל-50 אז אולי כדי שנגאל אז כאילו נבוא נעשה מלאאא חטאים ואת כל החטאים האפשריים ואז הקב״ה יגאל אותנו כדי שלא נגיע ל-50 או משהו כזה..
כאילו אני רוצה שמישהו יסביר לי כי כאילו תכלס זה בראש שלי ממש הגיוני הדבר הזה..
תודה
ת.
שלום לך:)
חח השאלה שלך באמת לא סטנדרטית כל כך, אבל מעניינת - לפחות כמשהו לחשוב עליו.
בגיל צעיר יותר גם החבר שלי ואני חשבנו על העניין באופן דומה:
כתוב שאין בן דוד (=המשיח) בא, אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב,
וכמובן שליצור דור שכולו זכאי זה קשה הרבה יותר מאשר ליצור דור שכולו חייב, אז למה לא פשוט לחטוא "עד הסוף" ובא לציון גואל?🎉
🔥 כן, אבל באיזה מחיר?
התשובה היא שאת צודקת. ההגיון שלך לא טועה - זה נכון. גם מה שהציע החבר שלי לפי הגמרא עקרונית "יעבוד",
השאלה היחידה שאנחנו לא נתנו עליה תשובה היא:
באיזה מחיר?
ואני לא מדבר על מחירים כמו גיהנום או עונשים רוחניים - למרות שגם את זה כדאי לקחת בחשבון - כי כל זה לא מדבר אלינו. אין לנו דרך לדעת מה יש שם, ולפחות מהפרספקטיבה שלי זה לא באמת מרתיע, ואולי אם ה' יגאל אותנו מהר מספיק גם נוכל לעשות תשובה והכל יבוא על מקומו בשלום, לא?
🔥 אבל יש דבר אחד, אחר, שלא לקחנו בחשבון,
פשוט כי יש תהומות עמוקים יותר מגיהנום שקיימים בעולם ואנחנו לא מכירים אותם. שמענו כל כך הרבה משלים שמתארים חטאים כמו עטיפה מרשרשת ונוצצת על גבי דבר שלא שווה כלום, והקשבנו לכל כך הרבה הרצאות שמספרות על כמה שחטא זה "תשלום במזומן" מהיצר הרע כשבעצם הוא ריק מבפנים בטווח הארוך, עד שלבסוף יצא שלא כזה מפריע לנו לחשוב בתיאוריה על אדם שנפל לחמישים שערי טומאה כאילו זה כלום (כי המשלים לא מסבירים את הנקודה),
אך האמת היא,
שעצם החיים בשערי הטומאה האלו קשים יותר משנדמה לנו. בואי נציץ רגע לתהומות האלו:
🔥 החיים בשאול והגאולה ממנו
כתבת על מצרים. בואי ניקח אותם כדוגמא;
כיצד היו החיים במצרים? אם היינו חושבים על נ' שערי טומאה כאילו מדובר בעיר של חטאים והפקרות מוסרית היינו מצפים לראות חבורת אנשים נהנתנים שעושים כל מה שבא להם בסגנון של סדום ועמורה,
אבל מסתבר שבתחתית התחתיות, לקראת השער החמישים בטומאה, האופל מכסה הכל. החיים אינם חיים בכלל, אלא רק מלאים עבודת פרך ומשועבדים לדיקטטור אכזר. הילדים נרצחים, השנאה שוררת בין האנשים, ואין חיים, אין יופי, אין טבע. רק חול ומדבר. "בארץ ים עם חול". וכולם שם עבדים.
אנחנו לא מכירים עבדים בדורנו, אבל אם ניתן דוגמא שיותר קרובה לליבנו נוכל לחשוב על אדם שנמצא עמוק בתוך קושי נפשי חמור כלשהו שמשעבד אותו וגורם לו להרוס את עצמו, למשל התמכרות יחד עם דיכאון. כל פרט בחיים של מי שחווה את זה יכול לייאש אדם. אז כולם יחד? זה יכול למוטט אותו לגמרי...
אט אט, האדם הזה מאבד את האחיזה שלו בחיים. אין סיבה להילחם, אין סיבה להיאבק. הקושי שלו מתנהג כמו הדיקטטור פרעה, ומוצץ ממנו את שארית חייו. אין לו כוח לעשות דבר. העולם נראה אפל, כל האנשים נראים כמו מתים מהלכים.
🔥לפני הקטע הבא, אני מזהיר שכאן אני עובר לתיאורים מעט קשים יותר. זה לא בשביל להפחיד - ממש ממש לא. זה פשוט תיאור כיצד נראה העולם מנקודת מבטו של מי ששם, כדי להבין את המצב. ואחר כך נראה את הצד השני; אז בואי ניקח נשימה, נכין את עצמנו, ונצלול טיפה..
🌑 אלו הם החיים של האדם המיואש שלנו, בשאול תחתיות, תחושת חיים של גופה המהלכת על סף תהומות הגיהנום עלי אדמות.
לא לחינם מזמורי התהילים שרים על החוטאים היורדים שאולה. השאול הוא עולם המתים, העולם שמתחת לאדמה.
וזה לא משל או רעיון, כי מי שמגיע למצב קשה מספיק - באמת עלול ליפול לשם¹. ישנו ציור בשם the scream של Evard Munch. (קישור לתמונה: https://www.edvardmunch.org/images/paintings/the-scream.jpg) רואים שם אדם מחזיק את ראשו וצורח על גשר, וכל האנשים והנוף סביבו נצבעו בצבעים קשים ומראים כיצד החיים לאדם במצב כזה נראים
זה לא באמת איך שהעולם נראה במצב כזה,
אבל במידה מסוימת - זה בדיוק איך שזה נראה.
🔥 הגאולה מהשאול
גם הגאולה מהמקום הזה היא... לא נעימה, בלשון המעטה.
אם נחשוב על הגאולות המתוארות בתנך, יציאת מצרים או הגאולה לעתיד לבוא, מה שמתואר הוא שה' "מתעורר" בכעס וחרון אף.
וזה לא בדיוק כי הוא כועס על החטאים שעשינו. זו לא הנקודה. זה פספוס קלאסי של הנקודה שגורם לנו לפחד מה' ולא להבין איך מצד אחד הוא לעיתים נוהג בעולם בכזו מידה של דין ולמרות זאת הוא אוהב אותנו יותר מכל דבר אחר.
והקב"ה באמת אוהב אותנו, והוא רוצה יותר מכל שנהיה חופשיים. וזו בדיוק הסיבה שהוא יעשה הכל כדי לשחרר אותנו...
🔥 אז כיצד נראית הגאולה מ50 שערי טומאה?
בואי ננסה לחזור לעולם של האדם המכור והמדוכא שאיבד כל אחיזה בחיים...
לא תמיד, אבל לעיתים אדם כזה כשהוא מגיע לנקודה התחתונה ביותר שאפשר להגיע אליה, הוא פתאום מבין באופן חד וכואב מאוד היכן הוא נמצא.
פתאום הכל ברור לו, וכל מה שהוא רואה סביבו זועק את הקטסטרופה כל כך חזק שהזעקה מגיעה עד לנקודה העמוקה ביותר בתוכו.
"ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה".
הצעקה עולה לא מהפה, ולא מהלב, אלא מהעבודה. מהמציאות הפיזית שלא מסוגלת לשאת את זה יותר.
האדם שלנו שרוי עמוק בחושך, והכל זועק פתאום כיצד הכל רע כל כך, בזעקה מחרידה וכמעט צרודה מרוב זעזוע.
אבל אז,
או אז מתעורר וקם אחר-כבוד כוח עמוק מאוד. מתעורר מהמצולות פנימה בתוכנו, כשהוא עוצמתי מאוד, קודר מאוד, ומפחיד מאוד אבל גם נושא בשורת שחרור וקסם היישר מתוך מעמקי הנפש שלנו.
כי האדם הוא חופשי בקרבו פנימה, ואם זה לא יקרה - כל המציאות כולה ניצבת לימינו של גואל ישראל, והיא תכה במשעבדהּ בלי רחמים עד שזה יקרה.
ולא משנה מה יקרה, את יודעת שזה רק שביב מהפוטנציאל האמיתי והנורא של זה, אבל זה לא משנה: הגבול בין עולם טבע לעולם הפנימי כבר קרס.
האדם עצמו בחלקו כבר מפחד מעוצמה שכזו, אבל עכשיו הוא כבר מלא בכל חרון האף שהעומק שבתוכו ממלא אותו, והוא יוצא למלחמת שמד.
🔥 אם נמשיל את עם ישראל לנשמה ואת מצרים לגוף של האדם המדוכא, אז בעשרת המכות הכוח הזה שובר ומרוצץ ושורף וקורע ונוגע נגיעה של מוות ישירות בלב שבגוף שלו. אבל בשלב הזה גם ההתמכרות לא תוותר בכזו קלות, ומה שמתרחש הוא קרב אדירים בין הכוח העצום שהנשמה של האדם מחוברת אליו ובין שיא כוחו של הדיקטטור הפנימי העומד בראש ההתמכרות הזו, מן הצד אחד "שלח את עמי" מהדהד בכל עוצמתו דרך כל עצמותיו של האדם, ומהצד השני "את ישראל לא אשלח" אוחז בציפורניו בנשמתו של האדם.
ושדה הקרב של כל זה הוא האדם עצמו.
את יכולה לתאר לעצמך מהו המצב הקרוע של האדם שעבר וחווה את המלחמה הזו על בשרו.
ולא לחינם ה' מחזק את ליבו של פרעה - הדרך היחידה לסיים את הקרב הזה, את מלחמת הראש בראש הזו הוא לקחת את המלחמה עד לקצה הרחוק ביותר שלה. אין דרך אחרת, ובשלב הזה - גם אין דרך חזרה.
🍃 אך יש דרך אחרת.
בכנות, אין לי ניסיון אישי או של אחרים בגאולה מתוך זכות, משום שבניגוד לסבל ולקושי שעימם יש לנו היכרות - לצערי לא זכיתי למדרגה של 'כולו זכאי' ונראה שעוד לא הייתה לנו גאולה כזו. אך הנביאים צובעים לנו את הציורים האלו בצורה ססגונית..
הם נותנים לנו חלום. יום יבוא, ויהיו לנו הכוחות כדי להיות חזקים.
יום יבוא, ותהיה לנו החכמה כדי להיות חכמים.
התשובות שאנחנו מחפשים: האנשים מהם נפרדנו, הארונות אותם קברנו, את כולם נפגוש במסע אל סוף הדרך, בדרך בה אנחנו נרגיש את הטבע נותן לנו גב ואת כל כולנו שלמים במה שאנחנו עושים - ואם הרגשת את זה פעם, זו שלווה שאין כדוגמתה.
חשבי לעצמך, מדוע אנחנו כה אוהבים ילדים? מחייכים אליהם וצוחקים איתם, אוהבים אותם כל כך. כי הילד הוא הפוטנציאל שגלום בכולנו - הילד יכול להיות הכל!
כמה קסם יש בילד. האנרגיות להיות חזק, חכם, ללמוד על הכל ולהתגבר על כל המכשולים בדרכו כשהטבע נותן לו גב והעולם כולו רוקד.
ומה זה קשור אלינו?
ובכן, "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" - זהו ביטוי גדול שאומר: בסוף, אחרי הכל, הכל יהיה נקי. מבפנים את תהיי שלימה, ומבחוץ את תדעי שעשית את הדבר שהוא לא רק הדבר הנכון, אלא גם מה שאת רוצה לעשות, ומה שכל הרגשות בתוכך שלמים עימו.
תחושה של שלמות מוחלטת.
נכון, הדרך לא תהיה קלה, אבל אם נמשיך להעפיל להר - בסוף נגיע לפסגה!
זו הייתה התקווה של כל היקום כולו מהאדם מאז ומעולם.
זהו השיר שהוא שר לנו מהיום בו נולדנו;
בן אנוש, הבט אל על!
נשמתך שלח לחופשי!
יום יבוא תלך זקוף,
בן אנוש תהיה אדם חופשיייי² :)
ושני המנגנונים האלו עומדים זה כנגד זה, ויש סיבה שהקב"ה ברא את שניהם, כמובן.
האדם לעולם יהיה חופשי.
אבל
באיזו דרך אנחנו רוצים להגיע לשם?
מקווה שהצלחתי לענות..
אסף
_________
¹ אם תרצי להרחיב, הפסיכולוג ד"ר ג'ורדן פיטרסון מדבר על זה בהרצאות שלו על סיפורים ומיתוסים (אנגלית)
² השיר חובר על ידי חברת דיסני, לסרט 'טרזן' 😁 הסרט הזה הוא עיבוד לאגדה הנושאת את רוח האדם והשאיפה שלו מעלה כבר עשרות דורות, והבאתי את המילים משום שדיסני חיברו את זה באופן מצוין^^