*ש.*
היי,
הרבה מהתפילות עוסקות בבניית בית המקדש ובבניין ירושלים, אבל כשאני חושבת על זה קשה לי ממש לכוון בגלל שהמציאות כרגע היא מציאות שטוב לי בה ב"ה וברור שאני רוצה שתגיע בעז"ה הגאולה השלמה ושייבנה בית המקדש אבל המציאות הזאת נראית לי מסובכת, על כל חטא קטן שאני אעשה בשוגג אפילו צריך להביא קורבן, אם אני אדבר אפילו טיפה לשון הרע אז תהיה צרעת והכל נראה ממש קשוח.. אני יודעת שזה המציאות שאנחנו צריכים לשאוף אליה ואני גם רוצה לשאוף אליה באמת אבל זה קצת קשה .. אשמח מאוד לעזרה איך בכל זאת אני יכולה להתכוון לזה באמת, תודה רבה לכם!!
*ת.*
שלום לך. שאלה מצויינת. אבל לפני שאענה עליה, אני רוצה לספר סיפור קצר 😊
זה היה בשנת 1918. זוג מאורסים צעיר החליט להתחתן, ולהקים ביחד את ביתם, בית נאמן בישראל. הם התחתנו והזמינו את כל העיירה, לאולם פשוט ונאה. בסוף האירוע, הם נכנסו בשמחה, ובאהבה עצומה, מתוך רגשי שליחות גדולים, לביתם הצנוע.
אך בסוף השנה, מלחמת העולם הראשונה התחילה. כל העולם נלחם אחד בשני, ללא הרף, ובני אדם בעורף ובחזית נהרגים בעשרות אלפיהם. היהודים, כרגיל, נמצאים בתווך, ולא יודעים כיצד להגיב לטבח הנורא שמשתולל סביבם.
זוג יהודים צעיר, הלך לרב הגדול של העיירה לשאלה. היה זה רב מלומד במופתים גדולים, ותלמיד חכם עצום. הם שאלו אותו- הרי חתן פטור בשנה הראשונה מהצבא. האם כדאי לו ללכת ולהשתתף במלחמה, או שמא כדאי להם לנסות לברוח?
הרב עצם את עיניו לכמה רגעים, ולאחר מכן ענה בטון מלא בביטחון- "צא להלחם, אתה תחזור בשלום". הזוג היה פעור פה, ולא האמין למשמע אוזניו. הם ניסו לשכנע את הרב, אבל ללא הצלחה.
החתן הצעיר נלקח, כמו כל יהודי העיירה, לצבא. הם נפרדו בדמעות, ובחיבוק גדול. "אני מבטיח שאני אחזור" אמר לה.
אך חודשים עברו, ועימן גם השנים. הסתיימה המלחמה, ובעלה עדיין לא חזר. ניגשה האישה לרב, בצער רב, אולי יפטור אותה מעגינותה, ותוכל להנשא לאדם אחר. אך הרב בשלו- "אל תדאגי. הוא חי, והוא יחזור".
אך זה היה כל כך קשה לה. היא לא הפסיקה לבכות ביום, ולא נרדמה בלילה. כשהם היו ביחד, הם כל כך אהבו, שהיא לא חשבה אפילו לרגע שהיא יכולה להיות עם מישהו אחר חוץ ממנו. אבל עכשיו, כשלא רואים אותו, קשה להישאר נאמנה...
-----
לפני שנסיים את הסיפור שזה עתה המצאתי, כמובן בסוף טוב וכו', ניגש לשאלתך 😊 כשבית המקדש קיים, המציאות כולה משתנה. מציאות ה' הרבה יותר מורגשת באוויר, האהבה שלו אלינו ושלנו אליו. עכשיו המצוות הרבה יותר קשות, כיוון שה' לא נוכח, ואנו נאלצים להתמודד עם "אמונתך בלילות".
*אבל לעתיד, הכל יהיה גלוי ומורגש יותר, ומימלא כל חטא קטן ממש יפריע לנו עד שנהיה מוכנים להקריב הרבה כדי לחזור להתקרב אל ה' יתברך.*
ולסיום...
כעבור כמה חודשים, בשעה מאוחרת בלילה, היא שמעה תקתוק בדלת. היא פתחה, והנה בעלה האהוב, רזה כמו שלד, אך שלם בגופו. הם התחבקו, ורקדו ביחד במשך שעות, עד אור הבוקר.
טל לביא
054-6198782