1 דקות קריאה
25 Apr


ש.בזוהר יתרו פז רשום כל המחדש חידושי סרק - כרת. נכון שלהלכה זה לא נתפס אבל עדיין איך אדע אם אני רושם חידושים אמיתיים או לא? לפעמים יש אסמכתא מרבנים והרבה פעמים לא, אבל ככה נוצרים חידושים לא? ולא רק זה, אלא שכל חידוש שלא שמעתי מרבותיי נחשב חידוש סרק (אם הבנתי את זה נכון).שמעתי שאסור להנות מחידושים ובכללי מהתורה. רק לקבל נחת מזה. תוכלו להסביר? איך שאני רושם חידוש אני לא יכול להנות ולשמוח בזה? איך זה הגיוני שמלמדים גויים תורה הרי כתב האר"י בליקוטי תורה פרשת יתרו, שמות יט ה שגוי אסור בדברי תורה ולמשל הידברות פונים גם לגויים...



ת.
שלום אחי, שמח שאתה שואל!😊
🍀 מהם חידושי תורה?מה זה בעצם לחדש בתורה? אם הדבר כתוב כתוב בספרים, או ששמעת אותו מהרב – זה כבר לא חידוש; ואם זה משהו שהמצאת – אז זו סתם המצאה; אז אם כך, מהו החידוש האמיתי?🤔הזוהר שהזכרת כותב כך: "כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא על פתגמי אורייתא, כמה אית ליה לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מה דלא קביל מרביה [=כמה צריך האדם להיזהר בדברי התורה, כמה צריך להיזהר שלא יטעה בהם ולא יוציא מהתורה מה שלא קיבל מרבו]". מה הכוונה? האם עלינו רק לשנן ולהעביר לדור הבא את מה ששמענו וקראנו, בלי לחדש ולהוסיף דבר? הרי הזוהר מאריך במקומות רבים בחשיבות הגדולה של חידושי תורה, ובעצם כל הספרות התורנית האינסופית שיש לנו היום היא חידושים; אף מחבר לא סתם העתיק מה שכבר כתבו לפניו. אז מה כוונת הדברים?


נשאל שאלה נוספת: התנא רבי אליעזר אומר: "ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם" (סוכה כח.), ובמקור אחר נכתב עליו ש"דרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם" (אבות דרבי נתן ו ג); איך זה מסתדר ביחד? הרב קוק מסביר שרבי אליעזר בחכמתו העמוקה הצליח להוציא מתוך דברי רבו מסקנות הגם שלא נאמרו על ידו בפירוש, כך שמצד אחד היו אלו חידושים שלא נשמעו מעולם, ומצד שני לא היו סתם המצאה אלא נדלו מתוך הבאר העמוקה של מסורת התורה מדורי דורות.✨


רבינו הגדול רש''י, כותב לחתנו רבינו מאיר (בעניין עמדתו לקולא במחלוקת מסויימת שהיתה אז בהלכות כשרות הבשר) כך: "אני שלמה אהובך, מודיעך כי לא חזרתי בי ולא אחזור בי [...] אני נתלה באילן גדול רבינו יעקב בר' יקר. ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מכל מקום ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו" (שו''ת רש''י סימן נט). מדהים! רש''י הצליח לקבל מרבו ר' יעקב בר יקר לא רק את הדברים שנאמרו בפירוש, אלא גם ירד לעומק דעתו ואימץ את שיטת החשיבה שלו ואת עקרונות העומק של הלימוד ופסיקת ההלכה. עד כדי כך שהוא בטוח שרבו היה מסכים עם הפסק שלו, למרות שלא שמע ממנו דבר בנושא.


לפי כל זה, נוכל יותר להבין מהו החידוש הראוי. הזוהר שהזכרת מדבר על מי שממציא דברים בתורה מדעתו בלבד, בלי שיש להם ביסוס איתן, בלי שהוא בטוח שבאמת הרעיון שלו מתאים לעקרונות של התורה, ליסודות הפרשניים, המחשבתיים וההלכתיים שעומדים ביסודה ועוברים במסורת מדור לדור. אדם צריך לדעת שהתורה לא מתחילה ממנו, ואי אפשר להעמיס עליה כל רעיון שעולה בדעתו. צריך קודם ללמוד הרבה, להשקיע ולהעמיק, להכיר היטב מה שכתוב, להכיר את דרכם ואופיים של התורה, של המשנה והתלמוד, של ספרות ההלכה וספרות המחשבה. מתוך זה, אפשר לחשוב על רעיונות חדשים שמשתלבים עם הלך הרוח הכללי של התורה ועם הסוגיה הספציפית שאליה הם שייכים, לבחון אותם היטב האם הם עומדים במבחן הסברה הישרה ובמבחן הדברים הכתובים, וגם אז לדעת שהדברים הם בבחינת 'אפשרות' בלבד.


'חידוש' גם לא חייב להיות רעיון מפוצץ שהמצאת מאפס; גם חידוד של נקודה קיימת, הגדרה שיותר מבהירה אותה, הבנה עמוקה של יותר של העקרונות שבאים לידי ביטוי בסוגיה – הם בגדר חידוש✨. חשוב ללמוד מרב/נים ולהתייעץ איתם בנושאים האלה, וכן לשתף אותם בחידושים שאתה חושב עליהם, וכך תוכל לקבל הכוונה ודיוק.


🍀 מותר להנות מהתורה? אתה אומר ששמעת ש''אסור להנות מתורה''; זה יכול להיות נכון אם הכוונה היא למשנה באבות "ואל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם'', כלומר אסור להשתמש בדברי תורה כדי לקבל כסף או כבוד. אבל לגבי הנאה מעצם הלימוד והחידוש – בוודאי שזה מותר, ואף ראוי ונצרך; ודי בכך שאעתיק דבריו הידועים של ר' אברהם מסוכוצ'וב בהקדמה לשו''ת אגלי טל: " ומדי דברי בו, זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורתנו הקדושה, ואמרו כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו, אין זה לימוד התורה כל-כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה, אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו. ובאמת, זה טעות מפורסם. ואדרבא, כי זה היא עיקר מצוות לימוד התורה, להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה, הוא נעשה דבוק לתורה. ובזוהר הקדוש, ד'בין יצר הטוב ובין יצר הרע אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה: יצר הטוב מתגדל מתוך שמחה של תורה...'".✨


🍀 מותר ללמד תורה לגוי? האיסור ללמד תורה לגוי מופיע כבר בתלמוד: "אין מוסרין דברי תורה לנכרי, שנאמר 'לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום'" (חגיגה יג.). התורה היא קשר מיוחד בין ה' לישראל, ואין לגויים חלק בו. עם זאת, גויים חייבים בשבע מצוות בני נח ולפיכך הם צריכים ללמוד את כל ההלכות שנוגעות להן, וכן גם ענייני אמונה השקפה ומוסר. לכן ישנם היום ארגונים שונים שפונים גם לגויים, במטרה לקרב אותם אל האמונה בה' וללמד אותם את החלקים בתורה שנוגעים להם.
מקווה שעזרתי, ומוזמן תמיד לשאול!😊
עלה והצלח🌱, שלמה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.