שלום אני חייבת עזרה דחוף! אני פשוט לא יכולה, אני מרגישה שהמשפחה שלי לא מבינה איך החיים מתנהלים, ההורים שלי פשוט מתעלמים מזה שאחותי שבת 14 כל היום בטלפון ולא לומדת כמעט והורסת לה את החיים ולכולנו בעתיד וגם אח שלי הגדול הוא כבר סיים צבא וכבר חצי שנה בבית בלי לעשות כלום והוא לא נרשם לאוניברסיטה ולא לכלום שלא לדבר על קשר עם בנות, הוא פשוט לא חושב קדימה כמו אחותי הקטנה, וגם ההורים שלי פשוט לא עובדים בבית וגם בחינוך של אחים שלי למשל הם מבזבזים סתם כסף בקניות בסופר על דברים שלא צריך או קניות מוגזמות וגם לא פותחים שיח עמוק עם אף אחד מהילדים שלהם, מה אני אמורה לעשות? אני בטוחה שעוד כמה שנים אנחנו נידפק וזה סתם יהיה בגלל שההורים שלי והאחים שלי לא התנהלו נכון והלכו בדרך הקלה שלא צריכים להתאמץ בה.
שלום לשואלת היקרה!
אני באמת שמחה ששאלת, להישאר לבד עם תחושות כאלו זה לא טוב כ"כ. נשמע שממש אכפת לך מהמשפחה שלך,וזה כבר משמח כשלעצמו:)
הייתי שמחה לתת לך תשובה מקיפה עם עצות מה לעשות בנוגע לכל אחד מהדברים שהעלית, אבל אני חושבת שזה לא הדבר הנכון.את מדהימה שאכפת לך! נשמע מדברייך שכיוון המחשבה שלך נכון, אבל-אנחנו לא יכולות לשנות את ההורים שלנו (לטוב ולמוטב). אם ההורים שלך בחרו לחיות בצורה מסוימת, לך אין שליטה על זה. כנ"ל על אחיך ואחותך. אני באמת מבינה את התסכול שלך! אבל מעבר לשיח (אם זה מתאפשר,אני יודעת שזה לא תמיד המצב) אין לך יכולת לקבוע בשבילם.
רגע,אז מה אני מציעה כן לעשות? זה השלב להבין שאת הולכת לבנות את החיים שלך. צינזרתי את גילך, אבל את לחלוטין בשלב שבו יש לך יכולת בחירה כלפי עצמך. את רוצה לבנות חיים יציבים וטובים מתוך עבודה ומאמץ? מעולה! תתחילי בזה כלפי עצמך. מה אחיך או אחותך יעשו? וודאי שאמור להיות אכפת לך-אבל זה לא משפיע עליך.
חסר לך שיח עמוק? תמצאי לעצמך חברות טובות/ דמות משמעותית אחרת שתוכלי לייצר איתה שיח כזה ותדברי גם עם הקב"ה, תתפללי עלייך ועל המשפחה שלך.לא ציינת את זה במפורש,אבל אם את חוששת מהמצב הכלכלי- את יכולה לנסות להתחיל לחסוך לעצמך אם זה ירגיע אותך וייתן לך בטחון. את מה שהמשפחה שלך לא מספקת, את יכולה למצוא במקומות אחרים .נכון,יש פה חוסר, אבל אין חובה להישאר עם חור גדול כשאפשר להקטין אותו. יחד עם זאת-זו המשפחה שלך! את לא מחליפה אותה, זה שלך.תשתדלי כן לראות בהם את הדברים הטובים ולייצר רגעים משפחתיים (למשל ארוחה,שזה טכני לגמרי, יכולה לייצר רגעים טובים).
חשוב ממש לבוא בעין טובה על המשפחה שלך וללמד עליהם זכות. בכל מקרה נקודת המוצא צריכה להיות שאת מבינה שההורים הם אלו שגידלו אותך (הכרת הטוב היא דבר הכרחי) ושוודאי יש במשפחה שלך טוב, גם אם זה לא ניכר בעינייך.
בנוסף, אם את מרגישה שהדברים מעיקים עלייך מאוד, שווה לנסות ללכת לייעוץ אם זו אפשרות. זה נשמע לפעמים דרמטי, אבל אולי טיפול יעזור לך לפרוק ולעבד בצורה טובה את החוויות שלך מול המשפחה שלך.
מאחלת לך הצלחה בכל אשר תפני!
רוני