אהלן :) קודם כל, רציתי לומר ממש תודה על הפרוייקט! זאת ממש עבודת קודש, וב"ה שיש אנשים שעושים דברים כאלה בעם ישראל! זה כל כך לא מובן מאליו! ולשאלה שלי: יש לי חברה טובה, שבסך הכל היא בן אדם טוב, אבל יש נושא אחד, שממש ממש קריטי (לא נושא שולי), שלדעתי כל הכיוון שלה פשוט מעוות! ועזבו שזה מתסכל אותי כי מבחינתי (וממש בצדק) זה כל כך ברור ומובן מאליו, זה דבר אחד... אבל יש דבר שעכשיו ממש מפריע לה, שנגזר מהנושא הזה, וזה באמת מציק לה, ובתור חברה טובה אני אמורה באמת להיות איתה ולעודד אותה ולהסכים איתה שזה ממש לא צודק, אבל אין לי דרך לומר את זה בלי שזה יראה כאילו אני מסכימה איתה לגבי העניין ההוא (ואני באמת לא מסוגלת להסכים על זה), ויוצא שאני כל הזמן מצדיקה את הצד השני, במקום לעודד אותה, ואני מרגישה ממש רע לגבי זה (או שאני מעודדת את חברה שלי ובעצם תומכת ברעיון שמבחינתי הוא כמעט רצח, או שאני ממשיכה עם האמת שלי אבל אני יוצאת חברה גרועה, ובאמת לא רוצה לפגוע בה)... מה אני אמורה לעשות במצב כזה? ואיך אני יכולה לגשת לנושא הזה ברוגע? (כי כרגע אני מתעצבנת מהר מידי כל פעם שהנושא הזה עולה איתה...) אשמח ממש שתענו מהר, זה באמת נושא שבוער בי. תודה רבה!
שלום יקרה 👋🏼אני מעריכה מאוד את הרצון שלך לדייק את הדברים ולהיות חברה טובה משני הצדדים. גם זה שאת לא מסוגלת להסכים עם העניין שאיתו את לא מסכימה כי את חושבת שזה מעוות - נובע מרצון להיות חברה טובה – אכפת לך מחברה שלך, את רוצה שיהיה לה טוב, וזה מדהים 😊
לא כתבת כ''כ את הפרטים שבהם מדובר (וזה בסדר גמור!), אז רק אקדים ואומר שאני מקווה שאדייק לסיטואציה שאת נמצאת בה. ואם זה לא עונה את מוזמנת לכתוב לנו שוב (ולציין את מספר השו''ת הנוכחי).
אנסה לכתוב פה כמה כיווני חשיבה, מקווה שבעזרת ה' הם יעזרו קצת.
יש אמת אחת?🤔מעבר לתחום ההלכתי ששם יש אמת אחת – האמת שריבונו של עולם נתן לנו, יש הרבה תחומים, בעיקר נפשיים-מוסריים שבהם יש יותר מאמת אחת. נסביר את הדברים.
יש הרבה סיטואציות בחיים שהתורה מדריכה אותנו בדיוק מה לעשות. אדם קם בבוקר הוא צריך לומר ''מודה אני'', ליטול ידיים וכן על זה הדרך. אבל יש הרבה בחירות בחיים והרבה נושאים בחיים שקשורים לעבודת המידות שבהם יש לכל אדם עבודה אחרת מחברו. כל אחד נולד עם נתוני חיים אחרים, עם תכונות אופי אחרות ולכן העבודה הרבה פעמים מאוד שונה מאדם לאדם. יכולה להיות אותה סיטואציה שבשביל אחד זה יהיה גאווה ולאחר ענווה.
אני יוצאת מנקודת הנחה שהנושא שאת לא מסכימה בו עם חברה שלך, הוא נושא משמעותי מאוד אבל הוא לא נכלל בתרי''ג מצוות, זה לא הלכה מפורשת שמותר או אסור, אלא זה נושא ששייך יותר לאופי של האדם. (ושוב, אם לא, מוזמנת לשאול שוב).
בתחום שאנחנו מדברים עליו, תחום נפשי-מידותי-מוסרי, הדברים תלויים בעבודה של האדם עצמו ולכן אין אמת אחת! ואני חושבת שתחומים האלה לא צריך לחפש מי צודק. כי לכל אחד 'צודק' משהו אחר. ולכן אם מדובר באמת במשהו מהתחום הזה אני מציעה לנסות להרפות מלחפש צדק לעניין. יכול להיות שלה זה טוב וזאת כרגע עבודת ה' שלה או שזה מתאים לה בגלל האופי המסוים שיש לה.
הדין האלוקי🪄
בהרבה הקשרים בתורה נאמר שה' הוא גם בעל הדין וגם בעל החסד. במבט ראשוני זה נראה סותר מאוד. להבדיל, למשל מורה בכיתה שניגשת אליה תלמידה שאיחרה למבחן ופספסה אותו ומבקשת ממנה שתתן לה לגשת אל המבחן. לאותה מורה יש שתי אופציות או לוותר לה ולתת לה לגשת או לעמוד על שורת הדין ולשמור על הכללים של בית הספר. אז איך אצל הקב''ה זה מגיע ביחד?! זאת שאלה גדולה ויש לה הרבה תשובות עמוקות וחשובות. אני אנסה לכתוב פה כיוון אחד שקשור לשאלה שלך. אצל ריבונו של עולם גם הדין הוא מתוך חסד, גם אם ה' פועל עם האדם בצורה של דין, זה נובע מתוך רצון לחנך ולגרום לאדם לגדול.
ולענייננו, אני חושבת שכדאי להסתכל על הרצון שלך להגיד מה שאת חושבת וכאילו לנהוג עם חברה שלך 'בדין', להגיד לה את האמת גם אם מאוד קשה לה עם זה, בצורה של דין מתוך חסד ורחמים. 'את אשר יאהב יוכיח', דווקא אדם שאנחנו אוהבים אנחנו נוכיח אותו. אם תראי ילד ברחוב שמתנהג בצורה לא לעניין כנראה שלא תגידי לו כלום כי את לא מכירה אותו ולכן לא קרובה וקשורה אליו; אבל חברה טובה היא מישהי שאת אוהבת ורוצה בטובתה. אני חושבת שמאוד חשובה כאן העמדה הנפשית שלך בעניין; אם תצליחי להפנים את זה, כל הסיטואציה יכולה להראות לגמרי אחרת. ואפשר להגיד לה את זה בצורה ישירה, שאת אומרת לה את זה ממקום שרוצה לעזור ושאת אוהבת אותה ואכפת לך ממנה.
לשלב סתירות👐🏼
בפרשת קדושים (שהיא פרשת השבוע נכון לעכשיו) כתוב : ''לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.'' הפסוק מתאר בצורה מסוימת את הקושי שאת מתארת. מצד אחד – אתה צריך לאהוב את החבר שלך, מצד שני – תוכיח אותו, אם נראה לך שהוא עושה משהו לא בסדר אתה צריך להגיד לו. וביחד עם ההוכחה לא תישא עליו חטא – אל תלבין את פניו. וזה לא סתם ולא במקרה שהתורה שמה את שני הקצוות האלה בפסוק אחד. יש פה מסר שלמרות שזה נראה לך סותר, באמת, בעומק, אם תתאמץ – זה לא יהיה סותר. אפשר לאחוז את שתי הצדדים. זאת עבודה גדולה וקשה אבל היא אפשרית וזה מה שה' רוצה ממנו. ה' רוצה שנהיה אנשים גדולים ומדויקים, וחלק מהדיוק זה ליישב סתירות ולהצליח להיות גם וגם.
איך עושים את זה? אני חושבת שצריך להפריד בין הזמן שחברה שלך בקושי או משבר וצריכה את החיזוק שלך לזמנים אחרים. כשקשה לה אני חושבת שאת צריכה להיות שם בשבילה, לחזק אותה. ובזמנים אחרים, כשיש ביניכן דיבור חופשי, להגיד לה מה דעתך בעניין.
ובנוסף, אני חושבת שזה שתהיי שם בשבילה למרות שזה סותר את הערכים שלך במובן מסוים, זה מראה על גודל החברות שלכן. אם היא חברה טובה שלך היא כנראה יודעת מה את חושבת באותו נושא. וצריך להפריד בין חילוק בדעות לבין חילוק בלבבות. חילוק בדעות – אפשר לגמרי! חילוק בלבבות – אסור. דווקא המורכבות שאת נמצאת בה יכולה להעמיק את הקשר ביניכן וגם להגדיל אותך.
העליתי פה כיוונים שונים שבתכל'ס גם קצת סותרים אחד את השני. אני חושבת שאת יודעת מה נכון ומדויק בשבילך בסיטואציה הזאת, כי את רואה את כל התמונה ואת כל הפרטים. לכן אני מזמינה אותך לקרוא את הדברים ולחשוב אם עצמך מה נכון לך ולסיטואציה שאת נמצאת בה ובעזרת ה' תמצאי את הדרך לעשות את הדברים בצורה נכונה וטובה.
מאחלת הרבה הצלחה! נועה