אני לומדת הרבה מאוד תורה ב"ה, אבל אני לא זוכרת כמעט כלום מהלימוד שלי. הוא בכלל שווה משהו אם ככה?
אהלן אחות 👋🏼איזו שאלה משמחת! אשרייך שאת לומדת הרבה תורה ורוצה להתקדם ולברר את עניין זכירת הלימוד 😇 אשרי עם ישראל שאלו בנותיו😉
נקדים ונאמר שבעניין לימוד תורה יש הבדל גדול בין גברים נשים. גברים חייבים במצוות תלמוד תורה. ואצל בנות הדבר יותר רגוע, חייבים ללמוד מה שצריך - אמונה, הלכה ותנ"ך. אבל הדברים הרבה יותר בנחת, בלי עניין של ביטול תורה, שינון וכו'. (הנושא מרתק ויש עוד הרבה מה להרחיב, אבל פחות קשור לשאלה שלך..)
אחלק את התשובה לשני חלקים : האם לימוד תורה שווה אם לא זוכרים אותו? ואיך אפשר לזכור את הלימוד?
ערך לימוד התורה לנשים📖 - רק על הנקודה הזאת אפשר לכתוב שו"ת שלם, אז אנסה לכתוב בקיצור ומה שקשור לענייננו.
(יש את הצד ההלכתי, שמטרת לימוד ההלכה היא בשביל לדעת מה לקיים, אז בתחום ההלכתי צריך לזכור את הדברים שלומדים כדי לדעת מה לעשות .אני מניחה שבעיקר שאלת על אמונה, מידות, תנ"ך וכו'. אז נדבר על התחום הזה).
אנחנו מברכים כל בוקר בברכות התורה : "לעסוק בדברי תורה". המילה 'לעסוק' נראת לכאורה לא כ"כ קשורה. תורה לומדים, מה זה אומר לעסוק בדברי תורה. ואחת התשובות היא שעצם זה שאדם עוסק בתורה, בלי להבין, בלי לזכור, רק מתעסק עם התורה - זה עצמו כבר מעלה ומרומם אותו, כי התורה היא דברי אלוקים חיים. ועצם המפגש איתם מגדיל את האדם ומזכך אותו.
ומכאן אנחנו מגיעים לעוד מסקנה חשובה - מטרת התורה היא להעלות אותנו, לזכך אותנו, לטהר אותנו. התורה היא הדרכה בשבילנו איך מופיעים את הנשמה שבנו ומצליחים שהיא תוביל ותדריך את הגוף והנטיות החומריות שלנו. ולכן אם למדת משהו וזה שינה לך משהו באישיות, קידם אותך בעבודת ה' וכו' - יש בזה ערך עצום וגדול גם אם את לא זוכרת מה למדת. אם נבנה לך ציור של קודש זה מבורך ונפלא.
ערך זכירת הלימוד 🍃 - יחד עם זה, אחרי שהבנו שכל לימוד תורה הוא עצום ויש לו ערך, ננסה לברר מהו מקומו של הזיכרון של הלימוד.
אמרנו שהמטרה של הלימוד היא לעשות אותנו אנשים יותר טובים, עם מידות יותר נעלות, שחיים מתוך קרבת אלוקים. אני חושבת כשזוכרים את מה שלומדים ומתאמצים בשביל זה, קצת זה עוזר למטרה הזאת. יותר קל לעבוד על מידת הכעס כשזוכרים את הלימוד על מידת הכעס וכן על זה הדרך.
כמובן שהלימוד משפיע גם אם לא זוכרים במדויק את הדברים. הזיכרון לא חייב להיות בהכרח או שזוכרים לגמרי הכל או שלא זוכרים כלום. יש מצב ביניים (שזוכרים את הרושם, חלק מהדברים, 'בגדול'...) והוא מעצב ובונה את האישיות שלי.
בנוסף, זה מראה על החשיבות. כמו שלמשל אנחנו נזכור את מספרי הטלפון של ההורים שלנו, כך להבדיל הרצון והמאמץ לזכור את דברי התורה מראה ומעצים את החשיבות שלה בעינינו.
יש עניין גדול לחזור על הדברים שלומדים, לא בשביל הידיעה אלא בשביל עצם החזרה. בחזרה מתחדד ערך מאוד חשוב : מטרת לימוד התורה היא לא ידיעת הדברים אלא העיסוק בדברי אלוקים חיים, שאנחנו נהיה יותר אלוקיים. כשחוזרים על הלימוד, הרבה פעמים גם מבינים אתו בצורה חדה עמוקה ובהירה יותר.(יש עוד מה להרחיב בעניין החזרה על הלימוד, מכיוון ששאלת על הזיכרון של הלימוד, התמקדתי בזה).
וחשוב לזכור, כמו שאמרנו בהתחלה, שאנחנו נשים ואין לנו את הצד הדורש של לימוד התורה. הכי חשוב שהלימוד יהיה בשמחה, בנחת ובמתיקות.
עצות מעשיות 💡כמה עצות איך אפשר לשפר את הזיכרון בלימוד -
לא לשים סימניה בספר שאת לומדת בו, זה מחייב אותך בפעם הבאה שאת לומדת לזכור לבד איפה עצרת ואם את לא זוכרת בידיוק, מעולה, תלמדי שוב מאיפה שאת זוכרת.
ללמוד בחברותא, הקריאה בקול והדיבור עם החברה יכולים לעזור לנו לזכור יותר טוב את הדברים.
ללמוד על הסדר, כלומר ללמוד ספר אחד כל פעם לפי הסדר שלו. הדברים שלומדים ככה הם לא חד פעמיים, וזה יותר חודר ומופנם בתוכנו.
פשוט לחזור על מה שלמדת, אם זה טוב ואת מרגישה שזה מקדם אותך בעבודת ה' ובהפנמה של הלימוד והחיבור שלו לחיים שלך. תחזרי כל תקופה (שבוע,חודש,שנה) על מה שלמדת, בנחת ובשמחה. מבחינה מדעית, מאוד עוזר לחזור למחרת על הלימוד של אתמול.
לכתוב את הדברים לעצמך, זה גם עוזר לזיכרון וגם להפנמה של הדברים. כשכותבים, הדברים בדרך כלל הרבה יותר מתיישבים בנפש.
הרבה הצלחה בכל! עשי חיל! נועה