בס"ד
ש.
אני באמת לא מתנשאת ולא מוציאה דבר מהקשרו. אבל אני יותר טובה מאחותי בהרבה דברים, אני קיבלתי דברים שהיא רצתה ולא הצליחה, אני יותר מצליחה בלימודים ואני יותר חברותית.
יש לה טיפה בעיות התנהגותיות, היא כל הזמן צועקת, מאשימה, צינית, מתנהגת באכזריות ולא מאפשרת לסביבה שלה להיות רגועה (לא תמיד בקטע טוב). ניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי (שגם יודעת מכל הבעיות הללו) וכל פעם היא נורא מתעצבת ומרגישה שזה כישלון שלה בחינוך שלה וזה ממש מעורר דמעות.
אני יודעת שלא הייתי רוצה שילדים שלי (בעז"ה עוד כמה שנים...) יגידו לי שנכשלתי בחינוך שלהם.
מה אני אמורה לעשות? (ניסיתי לדבר עם אחותי וזה לא עובד. היא איתי בבית ספר ולכן אני גם לא יכולה לפנות לצוות המורים)
אשמח לתשובה פרקטית ולא מאד באוויר.
תודה רבה על הזמן!
בת 14
ת.
יישר כח על הפנייה שלך!
סליחה שלקח זמן שהתשובה תגיע..
מאחר וזו שאלה מורכבת, נעזרנו בחברים מקשיבים.