*ש*
היי. שמתי לב שאני ממש בל"חית (בחורה לחוצת חתונה). אני באמת לא יודעת למה. אני כל הזמן חושבת ומתעסקת באהבה, שומעת רבנים מדברים על זה, שומעת שירי חתונות ובוכה, לא יודעת מה עובר עליי. אני כל הזמן מפחדת להחמיץ את הרגע, כלומר, אני כל הזמן רוצה לחיות את זה שאני בת 15 אבל אני רק עסוקה בחישוב על העתיד, חתונה, בית וילדים. המחשבות האלו רעות? הן הופכות אותי לאדם שטחי? איך אני לא אבזבז את ההווה שלי בדאגה לעתיד שלי? תודה רבה על המיזם המדהים הזה 🙏🏼
*ת*
אהובה,
אני מזדהה איתך כל כך. גם אני בגיל 15 - 16 הייתי במצב דומה. מה שעשיתי, שהיה הרסני בשבילי, זה היה להדחיק. ברוך ה', עברו 4-5 שנים מאז, וכיום יש לי כלים טובים שרכשתי להתמודדות. אני שומעת בקולך, שהקול הבלחי בתוכך מפריע לך, כי את חושבת שהוא שטחי, ושהוא בעייתי. יש בזה אמת מסוימת לפעמים בהתבטאות של הבלחיות. השורש של הבלחיות אבל היא מדהימה. הרצון להתחתן, הוא חלק מהרצון להתקרב לה'. החתונה היהודית מקדשת את האדם, ומקרבת אותו לה'. כמובן שיש בתוך גם את היצר הטבעי, המשיכה, שמתעורר בזמן ההתפתחות שלנו, שהוא גם דבר מבורך. השאלה היא, לאיפה מנתבים את הרצונות האלה בגיל שלך? הטבעיות שלהם היא להפוך למחשבות ודמיונות, שאצלך משתלטים לך על החיים. קודם כל הרבה פעמים אצלי הבלחיות נובעת מבדידות מסוימת, כשאני מצטרפת לקבוצה של חברות, או מדברת עם חברה שיחת נפש, ומרגישה נאהבת, הלחץ בבלחיות נרגע. בנוסף תנסי למצוא אולי איזה תחביב, או תחום עניין שיעזור לך קצת להסיט את המחשבה מהבלחיות, אם זה מרגיש שזה קצת אובססיבי, שזה נשמע שהמצב כך, ממה שאת מתארת. בסופו של דבר, בדרך כלל לא בריא להתעסק כל הזמן בדבר אחד, ולכן כדאי לגוון בעוד דברים. בנוסף יכול לעזור לך, כשהמחשבות לא מרפות בשום צורה, לחשוב איך את מעשית יכולה לבנות בתוכך כלים וכשרונות שיסייעו לך לבנות בית בעתיד. לי נגיד יש אחים קטנים, אז יכולתי לנסות לעזור לגדל אותם, וללמוד על גידול ילדים. אך זה מדהים וטבעי שיש בתוכך את הרצונות, הדמיונות, והמחשבות האלה, כדאי קודם לשמוח בהם, ואז לנסות לפתור את האובססיביות שלהם, כדי להוריד את כל התסבוכת של הרגשות הנחיתות שיכולות להתעורר אם תדחיקי אותם יותר מידי.
מקווה שעזרתי,
אלישבע