בס"ד
ש.
האם אני אמור לחנך אותם? הכוונה היא להעיר להם כשהם מתנהגים לא יפה וכו'..
ת.
אהלן (:
קשר בין אחים הוא קשר עדין ומיוחד. עם כל זה שבסוף הם משפחה ו"משפחה לא בוחרים", יש כאן פוטנציאל לקשר חברי וקרוב.
הרצון שלנו לחנך את האחים שלנו נובע הרבה פעמים ממקום כנה ואכפתי, אבל אני מרגישה שהרבה פעמים זה לא באמת עושה את העבודה- זה רק פוגע בהם וגורם להם לכעוס (תחשוב מה אתה מרגיש כשאח שלך מנסה לחנך אותך...).
לכן, חינוך האחים הוא לא ממש התפקיד שלנו, כי כמו שראינו זה באמת יכול לפגוע בקשר המיוחד שיש לנו איתם.
הדבר שאולי כן יותר אפשרי לנו כאחים לעשות הוא להעיר אחד לשני במקרה הצורך (וזה שונה בגישה מלחנך אותם).
בוא ננסה לראות מתי כדאי להעיר ומתי לא ואיך עושים את זה נכון.
מתי מעירים?
כדאי לעשות מיון וסינון לדברים שאנחנו נוטים להעיר עליהם.
צריך לשים לב שאנחנו מעירים רק על התנהגויות לא תקינות.
לדוגמא- לא ידוע לי שיש איסור תורה על חדר מבולגן, ולכן אין צורך להעיר לאח שלך שיסדר את החדר שלו. כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. יש דברים שעדיף שלא נתערב בהם.
דבר נוסף הוא דיונים בבית. אם אח שלך מביע דעה בעניין מסויים, אתה צריך להקשיב עד הסוף, לתת לו להתבטא ורק אח"כ להחליט אם להגיב. אם אתה מגיב, חשוב מאוד שלא תסתור את הדעה שלו לחלוטין ותגיד לו- לא נכון, אתה טועה, אלא משהו בסגנון של- אני שמעתי ש.. אני דווקא חושב ש.. וכו'.
מה קורה כשאח שלי עושה משהו באמת לא בסדר?
איך להעיר?
אני חושבת שהכל תלוי בגישה שלך ובצורה שבה אתה מעיר. אם אתה מסתכל על אח שלך מלמעלה, ולא בגובה העיניים שלו- ההערה שלך לא תתקבל. צריך לדעת להעיר בצורה נעימה ומכבדת, מתוך ענווה. לדעת שאני לא יודע הכל, ולהיות מוכן לשמוע ולקבל ביקורת בעצמי. (כדי שאחים שלי יקבלו הערות ממני, אני צריך לדעת לקבל הערות מהם.) להתנסח על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. לדוגמא, במקום להגיד- למה אתה רואה את הסדרה הזאת? אתה לא רואה שזה לא צנוע? כדאי להגיד- רוצה לשחק איתי ב...?
אני בטוחה שאתה אוהב את אחים שלך ורוצה באמת בטובתם. הלוואי שנצליח כולנו לבנות קשר משמעותי ובריא במשפחה🤗
מקווה שעזרתי!
הודיה.