ש.
אהלן!
אני לומדת באולפנא, ואני נחשבת בשכונה שלי דוסית. במחשבה, בלבוש ובמעשים שלי. ב"ה בקורונה ובתקופת בגרויות זכיתי להתחזק עוד יותר בתפילות וברכות וממש להקפיד גם שקשה. בימים האחרונים שיש נחת יותר מהבגרויות התחלתי להשתעמם, ואיך לא, להיכנס לנטפליקס ולראות סדרות. אני באמת רוצה להפסיק את זה, אני באמת ובתמים רוצה להיות "דוסית" אבל מה לעשות, כשמשעמם משעמם... אשמח לעזרה!
ת.
שלום לך!
דבר ראשון- יישר כח על העליה! נשמע שאת באמת מתאמצת ומשקיעה כדי לגדול.
כולנו מכירים את האתגר לעמוד מול הפיתוי הגדול הזה ולכן הרצון שלך לצאת מזה מוערך מאוד!
עצם זה שאת אומרת שאת באמת רוצה להפסיק מראה שאת מבינה שיש פה משהו שלא טוב לך.
בשלב הראשון, כדי להפסיק, כדאי לך לחדד אצלך את ההבנה למה את לא רוצה את זה.
איך זה משפיע עלייך בנפש? על המחשבות? התחושות?
מה את יכולה לעשות בזמן הזה שאת לא עושה?
כשה"הפסד" יהיה ברור לך אולי זה יעזור לך לא לחזור לזה.
חשוב להבין שיש קשר ישיר בין מה שאנחנו רואים וחווים למחשבות שלנו, לתפיסה שלנו את העולם ואת המציאות. כשבוחרים לראות דברים שיש בהם חוסר צניעות או תפיסות מעוותות בקשר בין המינים, ביחס לתרבות המערב, לקשרים חברתיים או אפילו לאוכל (או כל עניין אחר, תלוי איזה סוג נטפליקס את רואה😉) צריך לקחת בחשבון שזה משפיע. בתור אדם שרוצה כ"כ לגדול ומתאמץ (ומצליח!) כדאי לך לחשוב- איזה אדם את שואפת להיות? האם זה מקדם אותך למטרות שלך בעולם? מול הקב"ה ומול עצמך. את מבינה בוודאי שלא... אבל יש גם בשורה מעודדת! אני יכולה לשתף אותך שלפני כמה שנים הורדתי בצורה משמעות מאוד את הצפייה, ובמשך הזמן שמתי לב *שהמחשבות שלי משתנות*. זה היה תהליך מדהים ואני עדה שהוא אפשרי ומשפיע טוב מאוד בכל התחומים! 😀 (לקח שנים כמובן, לא מהיום למחר).
בנוסף, את אומרת שזה קורה כשיש נחת מהבגרויות. ובאמת, הנסיון האמיתי שלנו הוא לא בתקופות של עומס, שבה המציאות "כופה" עלינו את סדר היום (כמו בתקופת בגרויות), אלא דווקא בזמנים שאנחנו *בוחרים*. בוחרים את הלו"ז שלנו, מה נכנס ומה לא. מה חשוב יותר ומה ה' רוצה מאיתנו.
כשאין כלום, ה"ברירת מחדל" לפעמים היא הרע. בשביל *"לסור מרע"* צריך *"לעשות טוב"*- למלא את הזמן בטוב.
הגמרא אומרת ש"הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא". לכן במקום לנסות להפסיק עם הסדרות יותר קל לטפל בשורש הבעיה- *הבטלה*. לנסות למלא את הזמן בדברים טובים ומועילים, כמו התנדבות, ללמוד משהו חדש, חברותא, (אפשר בנושא שלנו) עבודה, חברות וכדו'.
כדאי לך להתמקד במה שמעניין אותך- איפה את רואה את עצמך תורמת יותר? במה את טובה? ממה את נהנת? כשזה ימלא לך את הזמן יהיה לך יותר קל לא להיכנס שוב לסדרות.
בטח את חושבת לעצמך שזה פתרון לרוב הזמן, אבל מה עושים כשהצפייה מגיעה ממקום של עייפות? הגעת הביתה בלילה אחרי יום עמוס וזה ה"שחרור" שלך, משהו שלא דורש אקטיביות. בקשר לזה אפשר לחשוב על משהו אחר בתוך עולם המדיה שלא דורש אקטיביות, כמו האזנה לשירים טובים או שיעורי תורה מעניינים.
כמו שאת אומרת, יותר קל לא להתחיל מאשר להפסיק באמצע. כשאת רוצה להתחיל תנסי לחשב כמה פרקים יש, כפול כמה זמן כל פרק. תשאלי את עצמך האם הזמן הזה הוא באמת מה שהיית רוצה לעשות איתו.
גם הבחירה איזו סדרה לראות היא משמעותית. פעם מישהי סיפרה לי שהיא לא מתחילה סדרה בלי לשאול חברה (שהיא סומכת עליה) מה דעתה על הסדרה. רק אחרי שהיא מודעת לרמות המיניות/ אלימות/ כל בעיה אחרת שהיא עומדת לראות היא *בוחרת* האם להיכנס לזה או לא. היא בוחרת ולא נגררת, וזה שינוי גדול.
עוד רעיון הוא שתנסי לחשוב מתי זה קורה לך, ודווקא את הזמן הזה נסי למלא.
וכמובן אם אפשרי- לחסום לעצמך את האפשרות לראות.
ואל תשכחי- גם אם נופלים זה לא סוף העולם, תמיד אפשר לתקן ולנסות שוב (:
גם אם נפלת את עדיין טובה וצדיקה!
זה תהליך, לאט לאט תורידי את המינונים ותרגישי את ההשפעה הטובה עלייך. בד"כ תהליכים עמוקים לוקחים זמן. כמו שאמרתי בהתחלה הקושי באמת מובן ולכן אם את לא תמיד עומדת בפיתוי הכל בסדר, ה' מאמין בך 😉
ותעודדי את עצמך! עם סבלנות, תפילות וכח רצון אפשר להצליח להפסיק!
את תשמחי בהצלחה שלך ותהיי גאה בעצמך, וה' ישמח בך! דמייני איך כל הטוב שלך וכל מה שהספקת ללמוד ולהשיג רק יגדל עוד! איזו שמחה! (:
בהצלחה גדולה!
רוני.