ש.אני משתדלת לעשות את הכי טוב שלי ולא לוותר גם כשמאתגר , אבל מתי צריך להבין שאולי זה גדול עלי או לא בשבילי? ומה צריך לעשות עם זה? השאלה הזאת פוגשת אותי בתקופה האחרונה, אני מסיימת עכשיו שנה ראשונה בהדרכה , שנה לא הכי קלה ... נכנסתי להדרכה בשביל שנה משמעותית , לתרום , לעשות דברים גדולים והמצב הפוך לגמרי! אני מרגישה שאני באה להעביר פעולה וללכת , אין את המעבר , לא כל כך הולך לי עם החניכות , קשה עם המדשית... אני מרגישה שאני עובדת ממש קשה , אני יודעת שלא עשיתי את המאה אחוז אבל אני מאמינה שיש לי מה לתת ולא כל כך רוצים לקבל , זה לא כמו שציפיתי אני ממש בהתלבטות אם להישאר שנה שניה ,לנסות, לראות אולי ישתפר בעזרת ה או סוג של לוותר ולעזוב כי אולי זה לא המקום בשבילי ולנסות לתת ולהשפיע במקום אחר אשמח לעזרה ותודה רבה על הפרוייקט הזה!!!
ת.
שלום לשואלת היקרה!
יהי רצון שאזכה לענות תשובה שהיא גם נכונה וגם מתאימה למקום שאת נמצאת בו.
השאלה שלך היא שאלה שהיא ללא ספק אחת השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן וכיוון שאני לא מכיר אותך באופן אישי אני אשתדל לתת לך כיוונים שבעזרת ה' יעזרו לך להכריע אם להמשיך.
אם נגדיר את השאלה במשל מוחשי- ספורטאי שמתאמן על ריצה למרחקים ארוכים, בשלב מסויים מרגיש כאבים וזה מצויין כי המשמעות היא שנבנה שריר וסיבולת לב- ריאה אבל זה גם יכול להיות כאבים שמסמלים על כך שהגוף לא עומד במאמץ דבר שיכול לגרום לנזקים.
יוצא שבאמת לא תמיד צריך ללכת ראש בקיר אלא לנסות לברר איזה סוג של קושי עומד לפניי.
אחרי שהגענו להבנה הזאת בדוגמא של הספורטאי נחזור לשאלת ההדרכה.
לעניות דעתי יש שלושה דברים שחשוב לברר בתחילת ההתלבטות-
1. האם הרצון להדריך הוא רצון שמגיע ממך או שכשנכנסת זה היה חלק מלחץ חברתי וחלום שיהיה מוצלח עד שפתאום התברר שזה קשה.
2. לברר האם יש לך בסיס של אהבה לחניכים שלך שעל גביה יהיה אפשר לבנות שנה שנייה של נתינה (כנ"ל לגבי אהבה / חיבור למדשי"ת) או שהשנה הזאת גרמה לך להתעצבן עליהם וכבר יהיה לך קשה לנסות שוב להשקיע בהם.
3. האם יש לך כוחות להשקיע מחדש כדי להעיף את החניכים שלך?
אם אין לך רצון/ כוח להדריך או שאין לך אהבה בסיסית לחניכים לעניות דעתי כנראה עדיף לחשוב על מקום אחר.
אבל אם יש לך את הרצון והכוחות ובסה"כ את אוהבת את החניכות אבל פשוט מרגיש לך שלא הולך לך –
אני רוצה להציע לך כמה כיוונים לבירור:
1. מדשי"ת לנסות להבין מה לא עבד בינינו, לשבת ביחד ולנסות לחשוב איך אפשר לפתור את זה (פיצה וכדומה יכול ממש לעזור לאווירה 😊). אם אתן ממש לא מתאימות כדאי להתייעץ עם הקומונרית/ מרכזת מה כדאי לעשות אבל בגדול לומדים להסתדר. אחלה הכנה לזוגיות בעתיד בעזרת ה'! 🙃
2. החניכים לנסות להבין מה לא עבד איתם- הבאתי להם סיפורים לא משו? לא השקעתי מספיק בפעולה? בעיות משמעת? לפעמים החניכים משקפים לנו את הבעיה- ברגע של ציניות הם זורקים לנו "אוף מתי תהיה פעולה שווה" ואז אתה פתאום קולט שלא פינקת אותם מזמן.. כמובן אם הם בגיל רלוונטי אפשר לפתוח את זה מולם- איך אני יכולה להשתפר? מה אפשר לעשות על מנת שיהיה יותר כיף לכולנו וכו'
3. אחרונה חביבה זו כמובן את - אני ממליץ לך לברר עם חברה קרובה / אמא / מחנכת שאת אוהבת שירגישו בנוח להגיד לך את האמת האם לדעתם את מתאימה להדרכה וכדאי לך להמשיך.
כמובן שאחרי הכל, את מכירה את עצמך הכי טוב ויכול להיות מאוד שחלק ממה שכתבתי לא נכון עבורך אבל מקווה שעזרתי לפחות קצת 😊
מהשאלה שלך אני מרגיש שאת שייכת ממש להדרכה, יש לך את האכפתיות מהחניכים ואת רק אולי צריכה קצת עזרה באיך להרים את השבט/ קבוצה שלך. בכמעט כל סניף יש את המדריכה/ הבוגרת המושלמים שאולי יוכלו לתת לך עוד כמה טיפים שיעזרו וממש מומלץ להשתמש בזה.
כמו ההתלבטות עכשיו לגבי הדרכה, גם בשאר ההתלבטויות מהסוג הזה כדאי כשניגשים להתלבטות קודם כל לברר האם זה בכלל שייך אליי כמו שפתחנו ורק אח"כ אם אנחנו מחליטים שזה שייך אלינו לבדוק נתונים כמו כמה אנחנו רוצים להצליח וכו'
לסיום אני רוצה לאחל לך בהצלחה רבה ואם יש עוד שאלות את מוזמנת בשמחה!
עדיאל