ש. מדוע שומרים שלוש שעות בין עוף לחלב?
אני מבין את החשיבות של איסורי דרבנן אבל עם זאת זה לא משהו שהופיע במשנה, בגמרא או בראשונים (לפחות ברמא והשולחן ערוך. כמובן שנאסר לאכול ביחד ואפילו באותה ארוחה אבל לא כתוב שצריך לחכות ככ הרבה זמן)אז מתי בדיוק המנהג/האיסור הזה נהיה ולמה אנחנו ככ מחוייבים אליו?(אני באופן אישי לא מוכן לקבל איסורי דרבנן של רבנים בני זמננו בלי נימוקים- הם לא תנאים או אמוראים).
ת.
שלום, מדבריך נראה שיצא לך להכיר חלק מהמבנה ההלכתי ואתה שואל עליו שאלה טובה, אך הדוגמא שהבאת לא מתאימה.
למרות שהיה ראוי לענות על השאלה העקרונית, בתשובה זאת אתייחס רק לדוגמא הנ"ל ואעלה ממנה עיקרון, בעיקר כי צריך בנושא כזה התמקדות ספציפית (לא נכון לדבר בכלליות על פסיקה בלי להבחין בין אנשים שונים במצבים שונים).
בשאלה כמה שעות צריך לשמור בין בשר/ עוף לחלב הובאו שלוש שיטות בראשונים ששלושתן נהוגות בקהילות שונות
השיטה הראשונה היא הגישה המרכזית שנפסקה בשו"ע ונהוגה ע"י כל הספרדים והרבה מהאשכנזים היא גישת הרמב"ם שסובר שצריך שש שעות (כיוון שהוא כותב "כמו" יש שנוהגים כל מיני וריאציות סביב זה)-
"מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת והוא כמו שש שעות" (הלכות מאכלות אסורות ט, כח).
אצל הרמב"ם אין שום הבדל בנקודה הזו בין עוף לבשר.
השיטה השנייה היא שיטת הרמ"א שמבוססת על תוס' ונהוגה ע"י ההולנדים היא לשמור שעה-
"והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת" (יו"ד פ"ט, א)
הרמ"א לא אומר בפירוש האם יש בזה הבדל בין בשר לעוף, אך אפשר להוכיח שהוא סבר שאין הבדל כיוון שהוא מוסב על השו"ע שמציין בפירוש "אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות" והרמ"א מסיג רק על כמות השעות ולא על ההשוואה בין בשר לעוף.
השיטה השלישית היא שיטת רבינו ירוחם שנהוגה ע"י חלק מהאשכנזים (בעיקר ע"י הייקים)-
אכל בשר אסור לאכול גבינ' עד סעוד' ... והוא ג' שעות (איסור והיתר ל"ט).
רבינו ירוחם לא כתב האם יש בזה הבדל בזה בין עוף לבשר או לא.
אולם, היו ראשונים שכתבו שיש הבדל בין בשר לעוף לעניין זמן השמירה אחריהם ושלא צריך לשמור זמן אחרי עוף-
כך למשל כותב המאירי-
"יש נוהגים לאכל חלב וגבינה אחר בשר עוף ויש נזהרין אף מזה" (שבת קל, א), אך לאחר מכן כתב "אכל בשר עוף אף הוא צריך להמתין כשיעור זה וכן כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים להחמיר בו כבשר בהמה להמתין אחריו עד שש שעות וכן נהגו בכל גלילותינו" (חולין קד, ב)
וכן כתבו להקל הרמב"ן (חולין קד, ב) והרא"ה (בדק הבית ג, ד).
אולם, ראשונים אלו לא הובאו בשו"ע ולא נפסקו להלכה (כך למשל, כותב הפרי חדש בנושא זה "והעיקר כפסק המחבר להחמיר" והט"ז כותב "נוהגים העולם דאין חילוק בזה בין עוף לבהמה").
אני לא בסוגיה אז לא הצלחתי למצוא מקור למנהג לחלק באופן חלקי בין עוף לבשר ולהגיד להקל בעוף שלוש/ ארבע שעות, אך מסתמא זה איזשהו הסתמכות חלקית על הראשונים הנ"ל.
מה הנקודה העקרונית שאפשר ללמוד מהדוגמא הזו? לאחרונים בני זמנינו אין עניין להחמיר סתם ודבריהם מיוסדים על חז"ל והראשונים. הם מכירים היטב את הסוגיות ואת שיטות הפסיקה, ואדם שלא הולך על פיהם עלול להגיע לטעיות גדולות.
אין לראות בתשובה זו פסיקה הלכתית, שכל אחד ילך בנושא זה על פי מנהגו/ פסיקת רבותיו.
אריאל מייקלסון