ש. פרידה בגלל חוסר בשלות
קודם כל- תודה לכם!! תודה על האפשרות לשאול שאלות ולקבל עליהן מענה. לא מובן מאליו בכלל! אתם עושים עבודת קודש..! תודה תודה תודה!
אני אשתדל לפרט כמה שיותר את השאלה-
הייתי בקשר של חודשיים ואני ממש מרגישה שהוא החצי שלי.. פשוט ככה! חיבור נפשי שאי אפשר להסביר במילים. כל מה שאני רוצה בבעלי- יש בו! בהכי פשטות שיש. לפני חודש וחצי נפרדנו בגלל הגיל והעניין של לאפשר בניית אישיות לכל אחד.
אני מרגישה פספוס..שאיבדתי אותו.
ברור לי שאם הוא שלי- הוא יהיה שלי גם בעתיד. אבל בהרגשה- הפרידה הזאת ומה שנגרם ממנה, גרם לי לאבד אותו. אולי עכשיו זה חלון הזדמנויות לשיח איתו? הפרידה הוציאה ממני משהו שלא אופייני לי, זה גרם לו לקחת המון צעדים אחורה ולצאת בהצ
הרה שלעולם לא נחזור. (והאמת, זה לא האדם שהכרתי.. זה משהו שגרם גם לי לקחת צעד אחורה. הבנתי את המקום שלו לחלוטין! אבל זאת אמירה מוגזמת.. בעיקר כשהוא מכיר אותי)
נכון שזה לא אופייני לי, אבל זאת אני. זה לא הגיע מהמקום שהוא פירש את זה. זה הגיע ממקום אחר לגמרי.
היה לי מאוד קשה לעמוד בפרידה, היינו כל כך קשורים נפשית והרגשתי שחלק ממני פשוט נקרע.. בכיתי שבועיים שלמים ובקושי יצאתי מהמיטה,נתתי לעצמי את המקום לפרוק.
עכשיו, שעבר זמן ומצד אחד זה לא טרי מאוד ומצד שני לא נשכח (זה לעולם לא ישכח..) אני מרגישה שיש מקום לשיח איתו.
אני מרגישה שזה הכי זה שיש, שהוא בעלי. משהו בתוכי אומר לי לא לוותר ומצד שני- אני רוצה לכבד אותו ואת ההחלטה שלו.
סליחה על האורך😬
ת.
הקדמה
שלום לך :)
אני שמחה לשמוע שאת מרגישה שמצאת את החצי השני שלך, שאת יודעת מה את רוצה, ושיש פה משהו מדהים.
שאת פתוחה לשתף, ולספר, ולפתור את הקשיים.
אני הבנתי שיש פה קרע שיש לך בתוך עצמך, הרצון לקשר בריא, אחרי שתסיימו להתבגר, לעומת הרצון שהוא יהיה איתך, פשוט כי מדהים לך איתו, וגם זה איך שאת חושבת שהחיים שלך צריכים להיות.
זה קרע שכל זוג בגילך יכול לעבור.
הקרע הזה הוציא ממך כל מיני דברים קשים, אולי בגלל שהיית תלויה בקשר כל כך.
הרבה פעמים הרגשות שלנו לא מתאימים למציאות. זה נשמע לי שהרגש, שאת חייבת לחזור אליו, הוא טבעי, אבל ההשתלטות שלו עלייך לא משפיעה עלייך בצורה חיובית. אז איך אפשר להתגבר עליו?
טיפים מעשיים
1. להתבונן
קודם כל במצבים כאלה עוזר לקחת רגע ולחשוב על הרגשות שלנו, לנסות למצוא את החלקים שמרכיבים.אותם, יש לי פה כמה שאלות מנחות לחיפוש:
א. כמה מה שאני מעריכה בו בדמיון שלי, בגלל שאני לא באמת יודעת, רק מרגישה בתחושה פנימית, וכמה בו אני מעריכה ורואה במציאות שהייתה בקשר?
ב. במה הייתי תלויה בו? מה הייתי צריכה בו?
ג. מי אני הייתי בקשר? מה נתתי לו?
זה שלב העיכול, אחר כך, אפשר לגשת למריבה שהייתה לכם, למה שהיה שם.
2. המריבה
קודם כל זה נשמע לי מריבה שנובעת מהבדל שיש בינכם, אתם מאמינים בשתי דעות שונות:
הוא מאמין שאתם חייבים להיפרד, גם אם זה ממש כואב, את מאמינה שהכאב הזה לא חייב להיות. שניכם צודקים, באיזשהו רמה. קיבלתם בסוף החלטה לפי מה שהוא חושב, ולפי עצה. אולי את מרגישה שאת לא מספיק ביטאת את עצמך בהחלטה?
בכל זאת אני מציעה לא להיכנס לשיח, כי זה כנראה רק יחזיר אותך לאותו דיכאון ובלבול, שהיה אחרי הפרידה. בשביל האנרגיות שלך, כדאי לך כרגע לנסות להתנתק, ולחכות ליום שתהיי בשלה לקשר זוגי. עכשיו זה הזמן להתחזק באמונה, אמון בו, ובהחלטה שלו. אמונה בה' שיש לו את התוכנית שהכי טובה בשבילך, גם אם את סובלת. ולהאמין בעצמך, שיש בך את הכוחות לגבור על הניסיון הקשה שאת עוברת.
אבל כשאת תהיי בשלה להיכנס לזה ממקום שכלי, של עכשיו נכון לנו להיות ביחד, שהזמן עבר, ואתם מוכנים, זה הזמן לשיח.
3. איך תחיי בלי אהבת חייך?
אם בכל זאת אתם לא תהיו ביחד, איך תמשיכי לחיות בלי דיכאון, עם גבורה למרות החוסר?
1. אני בטוחה שאת לא מרגישה שבאת לעולם, רק כדי להיות איתו. יש לך אופי, שאיפות, חברות, תחביבים, ותחומי עניין, תלכי להשקיע בהם, וככה תשכחי קצת, וזה ירגיע.
2. כל פעם שממש כואב לך, תבני את עצמך לקראת הזוגיות, תקראי רעיון על זוגיות, או תדברי עם חברות על תובנות שלך לגבי זה, וככה תרגישי שאת מכינה את עצמך לקראת זה, ושאת מתקדמת לעבר זה. זה יכול לעודד.
3. להזכיר לעצמך שתקופת הלבד זמנית, שאת תתחתני יום אחד, ועכשיו את פה למצות את מה שיש לך, ולבנות את עצמך.
4. לבכות לחברה, כשצריך או לדבר עם אמא. במקרה שאת ממש לא מצליחה לתפקד פיזית בחיים גם עם העזרה שלהן: ללכת לייעוץ אצל יועצת.
מקווה שעזרתי, ומברכת שתזכי להקים בית נאמן בישראל,
אלישבע