ש. הלכות צניעות לגברים ונשים, והפער ביניהן
למה בנות צריכות לשמור על צניעות הגוף? האם יש צניעות גם לבנים ומהי?
ת.
שתי השאלות שלך מעולות, ונדמה לי שיש עניין אחד מרכזי שסביבו סובבות שתי התשובות. אני אמנם בן, כך שתוכלי אולי (ואולי בצדק) להרגיש שאני לא חווה כמוך את הקושי בהלכות צניעות וכדומה, אבל נראה לי שלעניין התשובה זה לאו דווקא משנה (חוץ מזה שגם יש לי ארבע אחיות, והרבה מהמחשבות שיש לי בעניין התבררו מתוך שיחות איתן).
בנות רבות מוטרדות מחוסר השוויוניות שבהלכות צניעות - למה ההלכה דורשת מאשה לכסות אי אלו חלקים מגופה כשאין דרישה זהה מהאיש?
נדמה שהתשובה לכך פשוטה - המשיכה שגברים חווים כלפי גוף נשי שונה מהמשיכה שנשים חווים כלפי גוף גברי. אני בטוח שגם לנשים יש יצר מיני, ושאם הן תראנה מראות לא צנועים הדבר יפגע גם בהן (ותכף אגיע לכך בחלקה השני של התשובה), אך המציאות מראה שבכל חברה אנושית נשים הם בדרך כלל אלה שמראות וגברים הם אלה שרואים.
הדוגמאות לכך אינסופיות, ולא נראה לי שיש צורך בהם, אבל סתם כדי לסבר את האוזן - כמה זמן לוקח לנשים לבחור אלו בגדים הן תלבשנה, וכמה זמן לוקח לגברים? האם מקרה הוא שכל עניין האיפור/תסרוקת/ציפורניים וכדומה מתמקד דווקא סביב נשים? לא לחינם כשמפגינים מרגישים שיש צורך לשבור את הכלים הם דואגים שנשים תהיינה אלה שתחשופנה חלקים שמכוסים בדרך כלל בגוף, ולא גברים. לא לחינם כשמסעדה רוצה למשוך לקוחות היא מעסיקה בנות צעירות ויפות ולא בנים צעירים ויפים, וכשפרסומת רוצה למשוך את העין היא שמה תמונה של אשה שבקושי לבושה.
ואם את רוצה עוד לקרוא על הדבר, הרבנית אוריה מבורך כתבה על כך מאמר נפלא בעקבות "מחאת המכנסונים" מלפני כמה חודשים. https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-1/
אם לסכם בקצרה, באופן טבעי הקשר בין גברים לנשים בנוי בצורה כזו שנשים מחפשות להראות וגברים מחפשים לראות. מכיוון שכך האיסורים שמיועדים להרחיק את האדם מהעבירה ומהרהורי עבירה מותאמים לאופי של כל מין - לנשים יש הלכות שקשורות לאיך הן מראות את גופן, ולגברים יש הלכות שקשורות לאיך הם רואים את גופן של נשים...
וכאן מגיע החלק השני של שאלתך. בוודאי שיש גם הלכות צניעות לגברים, שכן סוף סוף במקרים קיצוניים גם לאשה יכולים לעשות הרהורי עבירה כשהיא רואה מראות שאינם צנועים. ברור לכולם שגבר שהולך ערום ברחוב לא נוהג על פי כללי הצניעות, ואני מניח שגם הביקורת של נשים רבות על בנים שנכנסים למעיין עם בוקסר גם מוצדקת...
הרבנים סתיו (הרב דוד ובנו הרב אברהם) פרסמו לפני כשנה חוברת שעוסקת בהלכות צניעות לגברים, בה הם רוצים לבסס פרטים יותר מפורטים מבחינה הלכתית מחייבת. ההצעות שלהם אינן מוכרחות, ורוב הפוסקים בימינו סבורים שאין הרבה הלכות מחייבות בעניין. אך צריך לזכור שתמיד מדובר בשני צדדים של אותו מטבע - אם יש לגברים חובה הלכתית להתלבש צנוע, זה אומר שגם יש איסור לנשים לראות גברים כשהם לבושים בצורה שאינה צנועה. במציאות ההלכתית המקובלת של ימינו אין בעיה שאשה תלך לחוף מעורב למרות שהיא רואה גברים בבגדי ים, כל עוד היא מתלבשת בצניעות, שכן כנראה שלרוב מוחלט של הנשים המראות הללו לא מעוררים הרהורי עבירה. לעומת זאת גבר בוודאי לא יכול ללכת לחוף מעורב גם אם יתלבש בצניעות, כי הבעייתיות בכך שהחוף מעורב אינה בלבוש שלו אלא בלבוש של הנשים האחרות...
מקווה שעזרתי מעט לפתוח את הראש בעניין. באמת נראה לי שהנקודה העיקרית היא הטענה המציאותית - שהמתח המיני בין גברים לנשים בדרך כלל מתמקד סביב גופה של האשה, בכל חברה שהיא בין חילונית בין דתית. מציאות זו היא שיוצרת את ההלכות השונות בסוגיות הקשורות לצניעות.
לקראת סיום, ברשותך אוסיף פה עוד הערה שלא נוגעת ממש בנקודה ששאלת אבל היא קשורה אליה במובנים רבים. צניעות בדרך כלל נתפסת כמושג הלכתי, ואכן זה המישור העיקרי בו אנו נתקלים בצניעות בצורה ישירה. אבל יש לצניעות מובן הרבה יותר רחב, של כבוד שלי לעצמי ולגוף שלי והבנת מקומו של הגוף בחיי. לא לחינם התורה אוסרת על אדם ללכת בלי בגדים גם במקום שאין סביבו אנשים אחרים, שכן "מלא כל הארץ כבודו" - הקב''ה 'רואה אותך'. המשמעות של אמירה זו היא שגם כלפי עצמו אדם צריך להתייחס בכבוד לגוף שלו. במובן זה אין ספק שהצניעות זהה לגברים ולנשים כאחד, אם כי כמו שהזכרתי מקודם בפועל זה מתיישם אחרת אצל כל מין בגלל האופי של האינטראקציה בין המינים..
לסיום אני רק רוצה לציין שהדרך למעשים אינה עוברת רק דרך השכל אלא גם דרך הרגש. אפשר להציע תשובות שכליות רבות לשאלות רבות, אבל לא תמיד זה מה שמפריע להגיע לדברים המעשיים. אני לא רוצה לפתוח פה נושא חדש, בגלל שהשאלה עסקה (למיטב הבנתי) בסופו של דבר בשאלה רציונלית, אך כדאי לזכור את זה בכל פעם שמתמודדים עם נושאים הלכתיים שקשה ליישם אותם.