ש.
הבנתי שאני רוצה למצוא אהבה חדשה. להתחיל לחפש את עצמי בתור בת זוג. רעייה.
יש כמה בעיות.. בוא נתחיל מזה שאין לי איפה. רוב הסביבה שלי שבגיל שלי היא חילונית או מסורתית. אנשים מקסימים! אבל לא כאלו שהייתי רוצה לבנות איתם בית יהודי כשר.
דבר שני, אני מפחדת. לפני שנה וקצת הייתי בקשר עם בחור שהייתי בטוחה שנישאר ביחד.. הראשון שבאמת הרגשנו קשר נכון וטוב! היינו יחד כמעט שנה.. אבל כנראה שהוא לא היה האחד באותו זמן. הבעיה היא שלקח לי שנה שלמה להשלים ולעבור הלאה לגמרי. עד היום יש לי צלקות כואבות מהקשר. אני מפחדת שאפגוש בחור נוסף שארגיש ככה ופשוט "פוף!" אתחיל להרגיש שזה לא נכון אחרי שהתחברנו. לא רוצה עוד פעם לעבור קושי על כך גדול של פרידה, מפחדת בכלל לחשוב על כך שאשב בדייט ולגלות את עצמי מחדש לאדם אחר מאשר אותו או כל אחד אחר. כמובן שגם הבחור שיגיע הסיפור אבל זה פשוט מרגיש לי משימה מורכבת. מורכבת. מידי. אשמח לעזרה! תודה!
ת.
שלום וברכה!
משמח מאוד לשמוע על המודעות שלך לעצמך ועל הרצון הפשוט והיפה להקים בית בישראל.
הרצון למצוא את בעלך, שיתאים לך מבחינה תורנית, ללא פשרות עם הסביבה הקרובה, הוא ממש מקסים ומרגש. איך עושים את זה? איך להכיר? את זה נשאיר לסוף (:
העלית פה נקודה חשובה מאוד ביחס לקשר שהיה, וכבר לא.
האמת שלצערי יש לי ניסיון במקרה דומה, ובהחלט מדובר בכאב גדול מאוד. ככל שהקשר יותר טוב ויציב ומרגיש ש"זה זה", כך קשה לעכל את הפרידה, את החוסר, את האמון שנשבר.
איך אפשר להתחיל מהתחלה? למה שארצה להפתח בפני מישהו שאני בכלל לא יודעת לאן זה ילך? אכן שאלות קשות. התחושה שסמכת על מישהו, היית שם בשבילו, היה ברור שאתם ביחד, לנצח, ופתאום- לא, זה באמת קשה וכואב.
עברתי קשרים ופרידות לא קלות (או יותר מדויק- כואבות מאוד), וב"ה היום אני נשוי בשמחה ובטוב. אז קודם כל תתמלאי באמונה ואופטימיות שבעז"ה תמצאי את בעלך בעתו ובזמנו, באהבה אחוה שלום ורעות.
אבל איך אפשר להתעלם ממה שהיה??
נכון, באמת אי אפשר.
אחד הדברים החשובים ביותר שאת חייבת לעשות עכשיו, זה הסקת מסקנות.
לשבת עם עצמך, ובעיקר לחשוב (ומומלץ גם לכתוב).
לדוגמא:
- מה היה טוב כל כך בקשר הזה?
- מהן הנקודות שפחות התאימו לי בבחור ההוא?
- מה הדברים שבנו את הקשר הזה וקידמו אותו?
- מה היו המוקשים שבפעם הבאה צריך להזהר מהם?
- מהן הדברים שחשובים לי בבניית הקשר והקמת בית?
ככל שהעבודה בעקבות הקשר הראשון תהיה עמוקה יותר, כך תהיה השפעה (חיובית!!) של הקשר הראשון על המשך הפגישות.
אחד הדברים שתלמדי (אחרי שכבר חווית על בשרך) שמצד אחד אנחנו נותנים אמון מלא בבחור\ה איתו\ה אנחנו נפגשים, ומצד שני, יודעים עמוק בפנים, שעד שלא מחליטים להתחתן, אנחנו רק במגמה להכיר עוד ועוד, בידיעה ברורה שאולי זה לא זה. כל ההיכרות והשיתוף בשלב הזה, הם רק מתוך רצון להעמיק ולהכיר יותר, ללא מחויבות להמשך. ממילא, השיתוף יהיה מרוסן וזהיר ברמה מסוימת.
אם תגשי לפגישות בתחושה של - "הנה, אני הולכת להכיר עוד בחור. בעז"ה שיהיה בעלי, אך ברור שלא בהכרח (כי אנחנו עדיין לא מכירים)", ממילא יהיה קל יותר להתמודד אם תהיה פרידה נוספת.
באופן מעשי, תלמדי בעצמך איך לשתף מצד אחד, ולשמור על עצמך מפני חשיפת יתר כאשר הקשר אינו בשל לכך.
בהקשר לפחד שהזכרת בשאלה (פחד מפגישה, פחד מפרידה ועוד) - אני מציע לך לנסות להפגש עם הפחד הזה.
לדוגמא:
בדמיון (איך הוא נראה, צבע מרקם וכו׳).
בכתיבה- לכתוב את הפחד או לכתוב אליו.
בציור - נסי לצייר את הפחד ולהביט בו במבט מלמעלה.
המטרה של הכלים הללו היא להפגש עם הפחד ולראות שהוא לא מפחיד כמו שנדמה.
ניתן גם לעשות רשימה של כוחות וכישרונות במקביל למפגש עם הפחד.
צריך לזכור שבסופו של דבר זה בסדר שיש פחד כזה, הוא שומר עלייך שלא תפגעי שוב. אך הוא צריך לשרת אותך ולא להשתלט עלייך.
הכירי בו, נסי לחבק אותו, לראות אותו במבט חומל, ולראות כיצד את רותמת אותו לעזרתך (למשל בדייטים להפתח באופן הדרגתי שמתאים לקצב שלך ולא " לקפוץ לקשר").
כמובן שאני ממליץ מאוד, שתמצאי מישהי קרובה שמכירה אותך, ואת יכולה להתייעץ איתה על פרטי הקשר שהיה ועל ההשלכות והמסקנות להמשך. וכן שתוכלי להתייעץ איתה במהלך הקשר עצמו.
רגע, אבל מה עם השאלה הראשונה? איפה אכיר את בעלי?
ב"ה יש היום המון מיזמים של שדכנים ושידוכים, באינטרנט, בישיבות ובמדרשות.
אם יש צורך מדויק יותר, תפני אלינו למייל, ונכוון אותך לאנשים הרלוונטיים. לענ"ד זו בעיה טכנית שיותר קל להתמודד איתה.
לסיום- טיפ לחיים: אם כל "בעיה" תהפוך ל"אתגר", אז ממילא יהיו לנו יותר כוחות להצליח להתגבר.
בברכת הצלחה גדולה בהמשך הדרך.
בעז"ה שתמצאי את בעלך בקלות, בשמחה, ובזמן המתאים.
כל טוב, אלחנן גינזברג.