ש
אני כועסת. כל כך כועסת. אמרו לי לראות את הטוב בקורונה ,כל כך ניסיתי. רק הרס וכאב הביאה! וממש בא לי להיות אגואיסטית עכשיו, כי לא אכפת מה נלקח מאחרים, כי כל כך הרבה דברים טובים היו אמורים לקרות לי השנה וכלום!! על החלומות שלי בכל לפח. כך העבודה הקשה, כל הפרוייקטים, ההכתרה, הפרוייקט גמר שלי שעבדתי עליו חצי שנה (!!) התבטל! הכל לטמיון!!! אני כועסת על עצמי על הקב"ה שנתן לזה לקרות. הוא יודע כמה זה חשוב לי, הוא יודע כמה כל הדברים הללו מעצימים לי הנפש ונותנים לי סיבה לחיות, משמעות והכל נלקח לי. אני פשוט בבית כל היום כי אבא שלי מאד מפחד שאדבק ואני כלואה. מסיבת סיום של יב, שזה נשמע כל כך סתם, אבל כל כך גדול!!! לכל המשיבים אני בטוחה הייתה מסיבה או משו לפחות סימלי שמתאר סיום 12 שנות לימוד. לי? זום סיכום!! לא רוצה לא רוצה לא רוצה אני כועסת ופגועה ולא בא לי להתחיל את השנת שירות שלי אפילו ככה כי בקושי מצאתי משהו שאהבתי עם כל הקטע הזה. הצילו?
ת
שלום לשואלת היקרה!
כשקראתי את השאלה שלך וקראתי אותה כמה פעמים לא היה אפשר שלא להזדהות עם הכאב שלך. אני ממש עצרתי לכמה רגעים והזדהיתי איתך.
אני רוצה לפתוח את התשובה קודם כל בתפילה שהקב"ה יתן לך כוחות ויחזיר לך את השמחה למרות כל הקושי.
אני כמובן לא יכול לפתור לך את הקשיים אבל אולי בתור אדם מבחוץ אצליח לכתוב משהו שיעזור לך בכל זאת.
אני רוצה לחלק את התשובה לשלושה חלקים:
א. חשוב מאוד להבין ש- הקושי הזה הוא הגיוני לחלוטין. מיליוני אנשים בכל העולם כבר לא חיים כמו שהם חלמו ואין ספק שהמחלה הזאת היא לא פיקניק, חתונות מצומצמות, הרבה אנשים איבדו את הפרנסה- אכן קשה!
ממילא כיוון שהקושי הזה הוא אמיתי חשוב מאוד לתת מקום לכאב ולא להעלים אותו. למשל ידוע שאם ח"ו אדם מאבד קרוב משפחה, חשוב מאוד לתת מקום לכאב ולא לדחוק.
לכן אני ממש ממליץ לך לכאוב את החיסרון ולא להעלים אותו, אולי אפילו עם חברה קרובה ואחרי שתתני לזה את המקום תשחררי, אין לי ספק שזה יעשה לך טוב :)
ב. אמונה- למרות ההבנה שזה בסדר שיהיה לנו קשה חשוב מאוד שבמקום מסויים בראש נזכור כל הזמן שיש בורא עולם והוא מנהל את העולם בצורה מופלאה ואף אחד לא יכול לעשות את זה יותר טוב, אז אם ככה הוא החליט לפעול כנראה שאנחנו רק צריכים לחכות בסקרנות מה זה הולך ליצור בעולם.
כמובן בינתיים אפשר לדבר עם רבונו של עולם על הקושי וממש מהמקום של הכאב להתפלל שיוציא אותנו מאפילה לאורה וכו'- דווקא עכשיו כשקשה התפילה היא הרבה יותר חזקה ולפי הראשונים היא מצווה מהתורה!
אין לי ספק, שתפילה חזקה מכל הלב שתתפללי עכשיו תתן לך הרבה כוחות והעולם כולו זקוק עכשיו לתפילות כאלה. אנחנו צריכים אותך!
ג. ראייה כללית- אני יודע שכתבת שבאלך להיות אגואיסטית, אבל זה שטרחת לכתוב את זה, זה אומר שזה לא באמת את! את מאוד רוצה להסתכל על הכלל ואם היית חושבת שהקורונה קידמה ממש את התרופה לסרטן זה היה נותן לך כוחות גדולים.
כי ככה אנחנו, אנחנו גדולים.. לכן אני מציע לך לעצור קצת ולחשוב על הדברים המופלאים שבאו בעקבות הקורונה גם אם היית שמחה לוותר עליהם אם היו מתייעצים איתך.
רק לדוגמא אפשר לתת את הדיון שעלה על הקשר בין אחינו החרדים למדינה- פתאום התברר איזו אהבה גדולה יש בבני ברק לחיילי צה"ל (אם את זוכרת מהגל הראשון) ומצד שני עכשיו מתנהל בירור משמעותי האם יכול להיות שיש אפליה רצינית כלפיהם. בנוסף אי אפשר שלא לראות את האחדות המופלאה בין שכנים במניינים המאולתרים, את הקשר שהתהדק הרבה פעמים בתוך המשפחה כי עכשיו תקועים בבית ועוד ועוד.
כמובן שחשוב להעיר שכל הזדמנות עלולה להוביל גם לדברים שליליים כמו מריבה עם השכנים כיוון שאנחנו נפגשים איתם הרבה יותר אבל זה לא ממעיט מגודל ההזדמנות.
אני מציע לך לעצור לחשוב אולי יש לך עוד רעיונות על הזדמנויות מיוחדות שהמחלה הזאת הפגישה אותנו איתם. אני מאמין שיהיה לך לא מעט דוגמאות..
ד. שיח פתוח- היתה שורה בשאלה שלך שאין לי מושג מה משמעותה אבל היא בלטה לי בעין קצת- "אני פשוט בבית כל היום כי אבא שלי מאד מפחד שאדבק ואני כלואה". לא יודע למה אבא שלך בחר להשאיר אותך בבית אבל מהניסוח הזה נשמע כאילו את לא מסכימה איתו ויכול להיות שהוא מחמיר יותר מההנחיות כי הוא דואג לך ואת לעומתו מרגישה שדפקו אותך.
אם זה ככה אני ממש ממליץ על שיח פתוח עם אבא כדי שההחלטה האם להישאר בבית תהיה ממקום יותר שלם ואולי היא גם תעזור להתמודד עם הקושי שיש לך עכשיו באופן כללי.
מניח שישמע נדוש אבל אי אפשר שלא להזכיר שההורים שלך רוצים רק בטובתך ופעמים רבות הם צודקים גם כשברור לנו שלא 😅
לסיכום,
בהמשך לשינוי זוית ראיה אני מציע לראות מה את כן יכולה לעשות עם 'הקלפים' שיש לך עכשיו ביד. מה ייתן לך משמעות ויעצים לך את הנפש בסיטואציה הנוכחית?
ממליץ לעשות לעצמך רשימת משאלות. של כל מני דברים שאולי לא היה לך פניות לממש אותם, ועכשיו זה הזמן! להכיר בעצמך עוד צדדים, להתנסות בדברים חדשים כמו ~
פיתוח כישרון/הרמת טלפון לסבתא/עיצוב מחדש של החדר/בישול/לימוד או כל דבר אחר.
אני מאמין שברגע שתפתחי לעצמך תחומי עיניין שממלאים לך את הזמן וממלאים אותך (בתוך הבית). התחושה שאת כלואה תהפוך לבחירה ממקום שלם יותר.
אם לא נגעתי בנקודה או בכל עניין אחר, את תמיד מוזמנת לשאול בשמחה.
שיהיה בהצלחה, 💪
עדיאל