ש
שלום,
אני בחורה בת 15 וחצי,עכשיו סיימתי חמישית ועד עכשיו הייתי באולפנא ובסביבה דתית, אבל מכיתה ו' בערך, כשהתחלתי לחשוב על הדברים וכו׳ הגעתי למסקנה שאני לא מאמינה באלוהים (לפחות לבנתיים עד שיהיה לי תשובות מספקות והגיוניות לשאלות שלי) וואלה לא היה אכפת לי מהמצוות וכו',חיצונית נראת דתיה +/-, אבל בתכלס ממש לא משנה לי אם לשמור שבת או לא ועוד דברים וכלל לא קיימתי דברים. (ברכות,תפילות,הלכות לבוש,שבת,נגיעה וכו'..)
עכשיו בסוף חמישית העפתי את עצמי מהאולפנא וגם העיפו אותי וחשבתי אולי לעבור לאולפנת אחרת או לחתוך לתיכון חילוני, התקבלתי כבר לאיזה תיכון בגולן עם פנימיה ואני צריכה להחזיר להם תשובה אם אני מגיעה או לא, אני ממש מתלבטת מצד אחד גם ככה לא הייתי דתיה באמת ואין לי אמונה וכו' אז מה הקטע להשאר במקום דתי,מצד שני אני לא רוצה שזה יהיה פזיז מידי ואז כבר לא בטוח שאתקבל לאיזה מקום דתי אם ארצה..
הבנת? יש לך כיוון להציע לי..?
ת
שלום וברכה!
שתי הקדמות לתשובה:
א- יש לי ניסיון (חינוכי) בדיוק עם מקרה כזה, של בחירה בין אולפנה לתיכון חילוני בסוף חמישית.
ב- בבקשה ממך- אם את באמת רוצה עצה טובה, שמתאימה לך, אנא פני אלינו בהקדם. כך נוכל לנסות יותר להבין את המקרה שלך, המקום בו את נמצאת, וממילא מה כדאי ונכון לך לעשות.
(אפשר להשאיר פרטים בקישור של השאלות, ואפשר לשלוח אלינו למייל meshivey.nefesh20@gmail.com)
אחרי ההקדמות, אכתוב משהו כללי בנושא זה.
שאלות באמונה תמיד היו וכנראה גם תמיד יהיו, מאז ימי הנביאים ועד התקופה הנפלאה שלנו.
במקרה שלנו- לא שאלת שאלה ספציפית באמונה, אלא באיזה מסגרת כדאי להיות בשלב בירור האמונה (גיל תיכון זה עדיין שלב של בירור).
נכון, מכיתה ו התחילו השאלות, זה בדיוק הגיל (בת מצוה). ב"ה, זה טבעי ובריא.
נכון, יש גם קושי בקיום המצוות, זה נורמלי, במיוחד שיש ברקע שאלות גדולות באמונה.
מסופר על אדם אחד, שכל חייו היה אופה במאפייה הביתית שלו, כל יומו סביב הבצק, המאפים, וכמובן סודות האפייה המיוחדים של משפחתו (שעברו במסורת ארוכת שנים, מאז סבא רבה שלו הקים את המאפייה הראשונה באיזור).
הבן שלו נולד לתוך זה, כבר מיד אחרי הלידה ריח הבצק נכנס לחייו, מהזריחה ועד הזריחה הבאה, כל יום, כל היום. הוא למד להבחין בין סוגים שונים של בצק, לפי מראה, ריח וטעם. כך גדל וכך למד, במגמה להמשיך את המסורת המפוארת המשפחתית.
אך בעיה קטנה, לבן הזה היו כמה שאלות גדולות בעניין הבצק:
1- הוא לא הצליח להבין איך יוצרים את סוגי הבצק השונים.
2- איך כל מאפה מקבל את הצורה שלו ולמה חשוב הצורות השונות?!
3- מה הסוד המשפחתי?
4- מה העניין של כל זה?!
ועוד שאלות שונות ומשונות.
אך מעל הכל, נקרה במוחו השאלה הגדולה, השאלות קיימות, אך השאלה איפה כדאי לברר אותם. הרי הוא כבר גדול! האם להשאר במאפייה כדי לחפש את התשובות, או לנסות מקום אחר, אולי רפת או נגריה? שם השאלות ודאי פחות יטרידו אותו. כי ברפת זה לא כ"כ חשוב כמות המים או הסוכר בבצק, וגם אין סוד משפחתי שצריך להבין...
אז מה את אומרת?
מה יעשה הבן של האופה?
יום אחד בן האופה פגש חכם סיני זקן, והוא אמר לו משפט קצר שהדהד במוחו זמן רב:
"אם אתה רוצה ללמוד ולברר על מקצוע או נושא מסוים, הכי טוב ללמוד במקום בו חיים את המקצוע הזה".
כמובן שהוא חזר למאפייה של אביו, אך להפתעתו התשובות לא הגיעו כ"כ מהר. הוא נדרש להשקיע ולעבוד בצורה קשה ביותר, ורק לאחר תקופה משמעותית הוא זכה לקצור את פירות עמלו. בסופו של דבר, הוא זכה להבין את רזי המקצוע, ושמח מאוד להמשיך את המסורת המפוארת של משפחתו.
אם נחזור לענייננו- יהדות ואמונה זה מעין מקצוע, גדול, רציני, החולש על כל תחומי החיים.
כיוון שעדיין אין לך תשובות, הייתי ממליץ לך לחפש מקום בו חיים את המקצוע הזה בצורה הטובה ביותר. כך ודאי תקבלי את התשובות המדויקות ביותר.
לסיום, נשמח מאוד שתפני אלינו כדי להתאים את התשובה למקרה האישי שלך.
בהצלחה רבה, אלחנן גינזברג.