ש.
היי! תודה על המקום לשאול!
יש מישהי שהייתה יחסית קרובה אלי, נעזרה בי המון, ואמרה לי בעצמה שהיא אוהבת אותי (כאלו שזה היה הדדי..) היינו סוג של חברות, אבל אז פתאום, היא עשתה לי משהו שאני לא מרגישה שאני אוכל אי פעם לסלוח לה.
משהו עם השפעה מטורפת על החיים שלי, שאני פשוט כל פעם שאני אזכר בזה, (ואני אזכר, כי זה סביבי כל הזמן) אני אכעס עליה בטירוף ולא אבין איך היא פגעה בי ככה.
אני באמת רוצה לסלוח לה. אבל אני פשוט לא מסוגלת!!
היא פגעה בדבר הכי חשוב לי, נפצה לי על הדרך חלומות.
והיא באמת בן אדם טוב, ואין לי מושג למה היא עשתה את זה.
ניסיתי לדבר איתה, ולנסות להבין, ובאמת שהייתי צריכה ממשש לעבוד על המידות שלי כדי לברר איתה בכלל, והיא פשוט אמרה שהיא לא מעונינת לדבר על זה, ושאם זה בסדר שפשוט נדלג על מה שהיא עשתה ונמשיך הלאה.
אבל זה לא בסדר להמשיך הלאה!! אני עוד צריכה להשלים עם מה שהיא עשתה, להפסיק לכעוס עליה וזה פשוט לא יקרה בלי שהיא תשתף פעולה.
גם אחרי שהיא תתנצל, אני לא יודעת איך להצליח לסלוח על כזה דבר.
אז איך אפשר לסלוח? אני לא רוצה להשאר פגועה כלכך הרבה זמן.
איך אפשר לגרום לבן אדם להתחרט על משהו שהוא עשה? זה נראה כאלו היא לא מבינה באיזה מקום אני נמצאת.
תודה רבה! (שביעיסטית:)
ת.
שלום לך!
קודם כל כל הכבוד לך!. זה שרצית לפתוח את הרגשות שלך מולה ועבדת על עצמך, ראוי להערכה!. נשמע מהתשובה של החברה שלך שאו שהיא לא מודעת לגודל הפגיעה בך והיא חושבת שאם תמשיכו הלאה ולא תתעסקו בזה זה יעבור, או שהיא מודעת וקשה לה להתמודד עם זה ולכן היא לא רוצה לפתוח את הסיפור. הגדולה שלך היא שלמרות הכל את רוצה לסלוח לה ואת עדיין מאמינה שהיא אדם טוב.
עיקר הרווח שניתן להפיק מאירוע כזה הוא התבגרות ויציאה לחופשי מדמיונות.
שהרי "אל תבטחו בנדיבים" למה? הרי הוא צדיק! "תצא רוחו ישוב לאדמתו". כלומר, הוא אנושי ולכן מוגבל.
לכל חבר, ואפילו להורים, למורים ולרבנים, יש מגבלות. היחיד ללא מגבלות הוא ה'.
כדאי להתבונן ולהפנים שבטחון אמיתי ומוחלט אפשרי רק ביחס לה'.
מצב כזה מתייחס לפגיעה בך כמגבלה של הפוגעת. מתוך נקודת מבט אמונית כזו, להוציא נקימה, או אינטרסים אישיים מהקשר, יש מקום להמשך קשר המודע למגבלה. כמובן אם בוחרים להמשיך.
אני חושבת שכדאי לך לנסות לפתוח את זה שוב עם החברה. אפשר לנסות לכתוב לה בווצאפ, ככה היא תקרא ואולי תבין קצת מה עובר עלייך ועד כמה את פגועה אבל חשוב שתיקחי בחשבון שלא בטוח שזה יעזור, בסופו של דבר לא בטוח שהחברה תהיה מעוניינת להשתנות.
בכל מקרה, אני ממליצה גם לעבוד על ההרגשה שלך עם עצמך כדי לסלוח כיוון שלא תמיד הצד שפגע בנו יבין את הנזק ויתחרט ואז אין טעם להמשיך בקשר הזה.
זו הזדמנות מצוינת לעבודת המידות. ברור שזה דבר קשה, ושנפגעת, אבל אם תנצלי את זה למשהו חיובי זה כבר יעזור לשחרר משהו מהכעס. איך עובדים על זה? מבינים קודם כל שזה לא טוב לנו. כשאדם כועס- הוא זה שמרגיש רע עם עצמו,גם אם הכעס מוצדק.
אחרי שהבנו למה בכלל כדאי לנו לעבוד על זה, צריך להבין איך.
הרב אבינר בספר שלו "והלכת בדרכיו" בביאור על מידת הכעס מסביר שלכל תהליך רגשי- קודם תהליך מחשבתי. זאת אומרת שלפני שעולה בי רגש, זה עובר אצלי קודם בשכל. אז כל פעם שכעס צף לך- לנסות לחשוב למה? מה הפריע לך באותה נקודה? האם זו תחושת זלזול? אולי את מרגישה באותו רגע שמשהו שעבדת עליו נהרס? ואז - מה אפשר לעשות כדי לפתור את זה?
ממליצה לך לחפש את תשובה 516 (מופיעה עם כל השאלות בקישור שבתיאור הקבוצה), יש שם עוד עצות שאולי יוכלו לעזור.
מאחלת לך המון בהצלחה!
מור🤗