1 דקות קריאה
22 Sep

ש.

אוקיי אז אני בת 16 ויש לי קטע בחיים להסתבך בכל מיני דברים לא יודעת זה מושך אותי נגיד מציעים לי סתם לדבר עם מישהו ואני לא יודעת לאין אני נכנסת.. וזה ממש פוגע בי אחר כך מה לעשות???


ת.

שלום, 

שאלה קצרה ולעניין, הכרת הבעיה היא כבר חצי תשובה. אז אנחנו בהחלט בכיוון הנכון!✌🏻

הייתי רוצה תחילה לנתח מה בדיוק הבעיה.

במבט ראשוני התשובה פשוטה - להגיד לא לכל הרפתקה שנקרית בדרכך.

אבל זה אכזרי מדיי. ונשמע לי שזה לא תואם לאופייך כלל.

יש משהו בללכת אל הלא הנודע, אל המסתורין, לאבד שליטה,  שזה ממש אבל ממש מעניין ומסקרן (מקווה שלא עשיתי לך חשק יותר מדי).

אז מה אפשר לעשות?


🔹צריך לדעת לחוות חיים של הרפתקה. אם קלעתי ואת באמת הרפתקנית אז יש לך תכונה הכרחית בשביל יזמות. יזמים הם הרפתקנים בהגדרה, הם לא הולכים בדרכים שגרתיות אלא סוללים אחת - תמנפי את זה ותתחילי בפרויקטים חיוביים של עשיה. ייתכן וזה ייכשל, אבל היצר ההרפתקני שלך ימצא לו מקום טוב לחיות בו, מקום שיבנה אותך ואת הסובבים אותך. ה' נתן לך כוחות נפלאים- הבחירה בידך אם לבנות או להרוס איתם.


🔹תמני מבוגר אחראי. תבקשי מחברה שאוהבת אותך ונמצאת לידך ברגעים האלו שמציעים לך דברים שיפגעו בך שתגן עלייך. שתעיר לך, שתלחש לך באוזן שלא כדאי, שאת עוד תתחרטי על זה, שתמשוך אותך למקום אחר. תסבירי לה שזה מאד חשוב לך כי את נפגעת מזה בסוף. אם היא חברה טובה היא אמורה לעזור לך.


🔹ועם כל הכבוד לחלק הטוב של ההרפתקנות - ראוי לבחון אותה כדי לא לטעות. הרבה פעמים הרפתקנות יתרה נובעת דווקא מהדחקה של קשיים, חוסר התייחסות לרגשות קשיים, לפעמים "מסע אל הלא נודע" זה פשוט שם מכובס ויפה ל"בריחה". אין הכרח שזה המקרה אבל צריך לשבת עם עצמנו ולבדוק האם יש איזה משהו שיושב על הלב. חייבים להתייחס גם לרגשות הפחות נעימים בחיינו. להדחיק אותם יוביל להתעצמות שלהם שעתיד לגרום לנו לסבל רב - עד שנתמודד מולם כראוי. איך מתמודדים איתם - נותנים להם מקום בשיח עם אנשים קרובים, בפתיחות וגבורה.


🔹כתבת "נגיד מציעים לי". המילים האלו מעוררות אצלי נורה אדומה. זה נשמע שהסביבה שאת איתה לא מטיבה עימך. שהסביבה פוגעת לך במי שאת באמת רוצה להיות. אם זה אכן המקרה הייתי ממליץ להקטין את המינון בו את נפגשת עם הסביבה הזו. תמצאי לה תחליף בונה. חברות חדשות. לאט לאט, לא צריך לשרוף הכל, רק לשחק עם המינון.


🔹 עוד בהקשר של שינוי הסביבה. אם מדובר בחברות רצינית ועמוקה - אז אפשר לומר בפני כולם ממקום כנה ופתוח (אם תצליחי) - "תשמעו אני מנסה לעבוד על עצמי, שמתי לב שאני... ואני אשמח אם תעזרו לי בזה".


🔹 ועוד בהקשר הזה, אם את מזהה שהסביבה משפיעה עלייך הייתי מאד ממליץ לקבוע איזה 5-10 דקות ביום שלך עם עצמך. ככל שתגבשי יותר את זהותך יהיה לך יותר קל לדחות הצעות לא רלוונטיות שחלילה יפגעו בך.


🔹כמובן כמובן שהפתרון הכי ישיר והכי נכון הוא להתרגל לעצור לפני שעושים מעשים. לחשוב לפני מה יהיו ההשלכות. היזכרי בכאב של הטעות, בעובדה שההנאה מהטעות היא רגעית וחולפת ותעמדי בגבורה ותסרבי שההיסטוריה תחזור על עצמה! 

אם כתבת את השאלה אז ניכר שיש בך יכולת ורצון לבחור בחיים. תרגישי את החופש שיש בך לבחור בחירה מושכלת. מתוך שיקול דעת, מתוך סוף מעשה במחשבה תחילה.


בהצלחה, אלרואי מנשה סופר.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.