ש. גיליתי כמה דברים על אנשים שאני מכירה כמו צורת הדיבור או התנהגות מחוץ לשבט ומאוד קשה לי עם זה.. לא מסוגלת לראות אותם יותר ולדבר אין מצב.. מרגישה כאילו הייתי עיוורת עד עכשיו ופתאום התחלתי לראות שהמציאות לא כזו וורודה, אני כבר שבוע חושבת על זה כל יום ונמנעת מלפגוש אותם.. מפחדת שזה יגיע לעוד אנשים במעגלים היותר קרובים שלי ובסופו של דבר יפגע בקשר שלי איתם, אני לא יודעת מה לעשות אני מבינה שלאנשים יש קשיים אבל אלו דברים שזעזעו אותי.. מה אני צריכה לעשות? לדבר איתם על זה? מצד אחד חשוב לי שיבינו שזו התנהגות שקשה לי איתה אבל מצד שני אני לא רוצה להביך אותם
ת. אהובה! מה שלומך?
מחמם את הלב שבחרת לשתף אותנו בקושי שאת מתמודדת איתו!
חשוב לי להדגיש שכיוון שאין לי את כל המידע על הסיטואציה שאת מתארת ש'גילית כמה דברים על אנשים' שאת מכירה, ולא פירטת מהם, אבקש ממך להשאיר מקום נוסף לחשיבה עצמית, וכן להתייעצות נוספת עם אדם מבוגר שתרגישי בנח לדבר איתו.
ההתייחסות שאתן כאן, היא לא רלוונטית לדברים קיצוניים שיש להם השלכות לא רגילות. כגון: אלימות, עלבון קשה, השחתה של דברים, עניינים ב'בינו לבינה' וכדו'.
דברים אלה דורשים התייחסות מסוג אחר.
אם זה נשאר ב'צורת דיבור או התנהגות' קצת שונה ממה שאת מכירה, ולא מהסוג ה'קיצוני' שכתבתי, אז מוזמנת להמשיך לקרוא 😊
כולי תקווה שאכתוב את המילים הנכונות והמדויקות לך.
בכל קשר שיש לנו עם אנשים, יש בו 'ציפיות סמויות' שהאדם שעומד מולי- יתנהג כמו שאני חושבת או רוצה שיתנהג. או לפחות, שלא ישתנה מההכירות הראשונית שלי איתו.
נניח שהחברה הטובה שלי ביישנית ולוקח לה זמן להיפתח לאנשים מסביבה, או שיש לה קושי בליזום וליצור שיח, ואני בוחרת בקשר שלנו להיות יותר יוזמת ופעילה מהרגיל, ובכך לאפשר לה להביא את עצמה.
אבל מה יקרה אם אגלה שעם חברה אחרת היא זאת שזורמת ויוזמת? שהיא בכלל לא ביישנית ונפתחת מהר?
רגע, אז מי היא באמת? ומה זה אומר לגביי? יכול להיות שזאת לא החברה שאני מכירה?
אגב, זה יכול להיות רלוונטי גם בסיטואציות פחות נעימות שפתאום חברה מתפרצת עלייך או מדברת אלייך לא יפה, אחרי שנים של הכרות איתה ומחשבות טובות עליה שפתאום ברגע מתנפצות לך בפנים.
מה קרה פתאום?
כנ"ל לגבי 'גילויים חדשים או מפתיעית' שנחשפת אליהם אחרי שנים שחשבת אחרת, אם בכלל חשבת שהם קיימים...
והאמת שגם לדברים מהסוג, ומסוגים אחרים, התגובה המתוקה והטבעית שלך כ"כ אמיתית - 'אני מרגישה כאילו הייתי עיוורת עד עכשיו ופתאום התחלתי לראות שהמציאות לא כזו וורודה'.
תחושת בגידה, ש'עבדו עליי', איפה הייתי עד עכשיו שלא שמתי לב לזה?
אני רוצה לשתף אותך בציטוט כ"כ מתוק של הרב 'מנחם מנדל מקוצק' (שימי לב!!):
"אם תחפש באדם- מלאך, יתכן ולא תמצא בו אפילו אדם.
אבל אם תחפש באדם- אדם ,
קרוב לוודאי שתמצא מלאך".
מדהים, אה?😌
מה שתחפשי באנשים סביבך, זה מה שתמצאי!
כלומר, אם את מחפשת אנשים מושלמים, את תמצאי אותם רק ב'אגדות'. ולא רק זה, גם האנשים שסביבך, תמיד יראו לך עם חסרונות ובקושי תמצאי בהם 'דמות אדם', 'צלם אלוקי'.
אבל אם נבין כולנו (וזו עבודה!) שאנחנו חיים בעולם של חסרונות, נפילות, אתגרים, וכמובן גם בעולם שמלא בטוב עם יתרונות, אנחנו נהיה יותר סלחנים מול שגיאות (לגיטימיות) של אנשים.
בדיוק כמו שתרצי שיהיו סלחנים איתך על טעויות שאת עושה, נכון?
ושלא תחשבי שאני מנסה להוריד מההרגשה שלך חלילה. שאני נורא מזדהה איתה.
להפך, אני רוצה להעצים אותך אותך ולומר לך ש בעומק , בדיוק כמו כולם, את מחפשת את השלימות, את הטוב האינסופי הזה. שאגב, ממליצה לך ללמוד על זה מעט. הוא בעיקר נובע מכך שיש בנו חלק אלוק-ה ממעל שתמיד שואף להתחבר לחלק הגדול, האינסוף של הקב"ה. הרי מזה חלק לעומת התמונה השלימה? תחשבי על זה...
בכל אופן, ככל שתחזקי את המודעות הזאת בתוכך, ואפילו תשנני את הציטוט המהמם הזה, שהפך למוטו שלי בחיים,
הנפש העדינה שלך תרגע, תרפה מעט.
הרגשות שלך יכנסו לפרופורציות נכונות ואז תוכלי לשבת עם עצמך ולראות כיצד נכון להתייחס למה שקרה עם הח'ברה.
יתכן ותחליטי לשתף אותם בתחושות שלך, שאז תצטרכי לגשת בצורה נעימה וטובה, שמזמינה ואפילו מאפשרת גם למי שעומד מולך, לדבר ולהסביר את עצמו. כלומר, להגיע עם לב פתוח ומכיל.
ויתכן ותחליטי שלא נכון לך כרגע לפתוח את הדברים. וזה בסדר גמור! לפעמים הזמן והמרחק, עושים את שלהם. ואולי, זה לא התפקיד שלך להעיר להם? כמובן, את גם לא צריכה לשתף איתם פעולה במעשים שלהם!
רק את תוכלי לדעת מה נכון לך כעת. תקשיבי לליבך, הוא לא יאכזב אותך. כמובן שתמיד טוב וכדאי להתייעץ עם דמות נוספת.
מה דעתך?
בתפילה שהדברים נכנסו לליבך, הודיה