ש.
שלום ,
אני מוציאה אנשים מהר מדי מהחיים שלי אם הם מאכזבים אותי אפילו קצת לא משנה אם הם משמעותיים עבורי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה.. מה לעשות ?
ת.
קודם כל, יישר כוח על המודעות העצמית בנושא הזה, בהרבה דברים, עצם המודעות למצב עשוי להיות כבר "חצי דרך" לפתרון.
דבר כזה יכול להיות מורכב מדברים שונים, אני אציע נקודה אחת, אבל אם את מרגישה שזה לא הנקודה, כדאי להתייעץ עם ההורים/ חברה טובה ולחשוב מה בדיוק הנקודה.
אחד הדברים שגורמים לאכזבות זה כשיש פער בין הצפיות שלך לבין הציפיות של הצד השני, את כותבת שיש אנשים שהיו משמעותיים עבורך והם אכזבו אותך, יכול להיות שהסיבה שאת מרגישה שהם אכזבו אותך זה כי הם רואים את המצב אחרת, הם ראו את זה כחברות "רגילה" ואת ראית את זה כמשהו "מעבר"- ולכן כשהם פעלו בצורה מסויימת הם לא עשו כדי לאכזב אותך.
מה הפתרון? לא לסמן לעצמך שהאנשים א' ב' ו-ג' הם חברים "משמעותיים" ברמה כזאת או אחרת אלא יותר "לזרום", כך, כשהם יפעלו בדרך "מאכזבת" לא תוציאי אותם מהר מהחיים שלך וכך באמת אחרי הרבה זמן תוכלי לייצר איתם קשרים ששני הצדדים מרגישים שהם משמעותיים (כמובן, גם אחרי הרבה זמן לפעמים רצוי לעשות "תיאום ציפיות").
גם בלי קשר לשאלה הזו ספציפית, כדאי לכולנו ללמוד להיות סלחניים כלפי טעויות של הצד השני, ללמוד לתקן את הקשרים ולא ישר לנתק קשר. יש מי שאומר שהתפיסה לגבי חפצים שכשמשהו לא עובד אז במקום לתקן קונים חדש, משפיע על החשיבה שלנו גם בהקשרים חברתיים, בין אם זה נכון ובין אם לא, ברור שהיום יש נטייה שכשמשהו לא עובד לעבור מהר יותר בין חברויות. כדאי להקדיש זמן כדי לחשוב איפה עובר "דרך האמצע" בנושא הזה (יש לזה גם יתרונות שאנשים פחות תקועים במצבים שרעים להם- וכן, אם יש פגיעה ממש או מצב רע, זה לא טוב לסלוח מהר).
אריאל מייקלסון.