ש.
שלום,
אני גומר עכשיו שנה ראשונה של הדרכה והמרכזת שלנו עוזבת😔
מרכזת מדהימה שפשוט דאגה לכל דבר ולכל אחד באופן אישי. שיחות, עזרה, עד השעות הכי מאוחרות שיש, בלי שנה בכלל ובאמת כל דבר. המרכזת הכי טובה שהייתה בסניף, גם בוגרים אומרים את זה.
היה לי קשר מאוד טוב איתה והיא עזרה לי המון, גם בהדרכה וגם בדברים אחרים בחיים.
מאוד קָשַה עליי הפרידה עד שאפילו קצת בכיתי בתפילה לה' שיעזור לי להתמודד ויעזור שמרכזת החדשה תמלא לפחות קצת את מקומה. אני יודע שהיא לא הסטנדרט הרגיל של מרכזת אלא הרבה מעבר אבל עדיין היה ויש לי קשר אליה של הערכה עצומה אז קשה להיפרד. ח"ו לא מזלזל במרכזות אחרות אלא כותב מהלב.
אשמח מאוד לעצות מה לעשות ואיך לעבור את זה.
ב. חשבתי לכתוב לה גם מכתב אישי של תודה ממני אבל אני לא בטוח אם זה בסדר ולא אישי מידיי.
(היא עוזבת בתחילת אלול אז ממש אשמח אם תוכלו לתת תשובה לפני.
אם אתם לא רוצים לענות על זה בקבוצה הכללית למרות שלדעתי זה יכול לעזור לאחרים, אשמח שתשלחו בקבוצה חמש או שלוש שאתם מעדיפים מייל ואכתוב. אפשר לכתוב ברמז אבין בע"ה.)
ת.
שלום ! מה שלומך ? 😊
מקווה שטוב בעז"ה !
קודם כל, אני חייבת להגיד, שהשאלה שלך מראה על רגישות גבוהה, וזה כשלעצמו ממש מיוחד !! ✋🏻
ולעצם השאלה~
פרידות זה לרוב דבר קשה ולא נעים. ועם זאת, יש משהו מאד יפה בצורה שבה תיארת את הקושי שלך מהפרידה, כי זה מראה שאתה נוכח בתוך הסיטואציה.
הכי קל זה להדחיק, ולהכחיש, ולהתעלם.. כשנותנים מקום לרגשות שלנו, שם מתחילה ההתמודדות. ועצם זה שאתה מגיע, עם הרבה מודעות, עם הרבה רצון להתמודדות ועם הרבה נתינת מקום לרגשות שלך, יש בזה את היופי והחן שלו (: ובסוף בסוף, אני מאמינה שככה תחושת המיצוי והסיפוק שלך תהיה הרבה יותר גבוהה.
👈🏻 אז איך מתמודדים עם פרידה ? אנסה לגעת בכמה נקודות שעזרו לי בסיטואציות שונות (:
🔸 דבר ראשון, עצם המודעות שלך שמתוארת בשאלה, היא כבר חלק מההתקדמות.
עצם זה שאתה מבין, שהמרכזת הזאת הייתה מיוחדת ומעבר למרכזת רגילה~ מראה שאתה רואה את המציאות בצורה מאוזנת ונכונה. זה באמת ייתכן שיהיו אנשים שיותר נתחבר אליהם באופן טבעי, ויהיו שפחות..
אתה יודע מול מה אתה עומד, ובהתאמה אתה גם תתאים את הציפייה וההסתכלות שלך למציאות, וזה בריא ונכון. ושוב, ממקום מאד מכבד, מאוזן ופרופורציונאלי.
🔸 דבר שני, שאולי נשמע ממש נדוש, אבל מאד נכון- זה שהזמן עושה את שלו.
זה דבר שלא רואים בטווח הקצר, אלא רק בטווח הרחוק.
הסיפור שלך הוא מסוג הדברים, שכשנמצאים בתוכם מרגישים שהם תופסים לנו חלק כל כך גדול מהחיים (מה שנכון כמובן), אבל אחר כך- כשעושים "זום" לאחור, מגלים שלהיות בלעדיהם לא כל כך נורא כמו שזה נראה..
נכנסת לשנה ראשונה בהדרכה, עם מרכזת שנשמע שהייתה מאד נוכחת בחיים שלך~ ומטבע הדברים, בוודאי שהנוכחות שלה גרמה לך להרגיש הערכה מאד גדולה כלפיה. אבל עכשיו, כשהיא עזבה, אני חושבת שזה פותח לך פתח אמיתי לעשות "זום" אחורה ולראות שיש לא מעט אנשים בסביבתך שיוכלו להיות שם בשבילך לא פחות מאותה מרכזת. ולא כי אני חלילה מזלזלת ביכולות שלה, אלא כי כשהמיקוד שלנו הוא בנקודה אחת, מפספים הרבה נקודות אחרות בדרך שיכולות להיות לא פחות משמעותיות.
אז אני יודעת שזה עלול להישמע כמו משהו מנותק מהמציאות, אבל~ תן לזה קצת זמן. אני בטוחה שדברים ייראו אחרת. ועם זאת, תבוא עם לב פתוח, ליצור קשרים ולהתחבר אל אנשים נוספים.. אני בטוחה שתגלה דברים מיוחדים מאד בקשרים האלו (מנסיון) (:
🔸 אתה לא צריך לנתק את אותה מרכזת מהחיים שלך.
להפך, אם היא דמות כל כך משמעותית עבורך, אני בטוחה שלקחת ממנה ערכים ועקרונות מסויימים לחיים, שיכולים להמשיך איתך גם הלאה, אפילו בצורה ממשית בפועל.
ואפילו זאת הצורה הכי גבוהה בה קשר יכול להתבטא- בכמה נותנים לו מקום וביטוי בפועל 👌🏻 וככה גם הנוכחות וההדרכה שלה ימשיכו איתך..
(ואגב, אני בטוחה שהיא הייתה שמחה לדעת שהייתה לך התמודדות שצלחת בעקבות עבודה אישית שלך 😃)
🔸 בהסתכלות עמוקה יותר~ המרכזת הייתה בחיים שלך- בדיוק לתקופה שבאמת היית צריך אותה.
אני חושבת שיש אמירה מנחמת בזה שאתה יודע, שמכאן, עם כל הקושי, אתה מסוגל לעבור דברים בהדרכה/ בחיים האישיים גם בלעדיה. כי כנראה שאתה כבר חזק ויציב יותר בנקודות האלו.
גם בקשרים עם אנשים יש השגחה פרטית 😉
ויותר מזה, כשאני מסתכלת על החיים שלי- לא מעט פעמים, היו לי חברות שהייתי בקשר איתן בתקופה מסויימת בתיכון ולא בתקופה אחרת, היו חברות שהמשכתי לשמור איתן על קשר אחרי התיכון וחברות שפחות, והיו חברות ששיתפתי אותן בנושאים מסויימים וחברות אחרות בנושאים אחרים.. מה שאני באה להגיד, זה שקשרים חברתיים זה דבר מאד דינמי. ולא צריך להתבאס (בצורה לא מאוזנת הכוונה) מקשר שנגמר, אלא לשמוח שהוא קרה ולפתוח את הלב ליצור קשרים חדשים והזדמנויות נוספות 😊
🔸 תפילה היא תמיד במקום, כמובן שגם במקרה הזה (:
תפילה לעבור את הפרידה הזאת בטוב, ותפילה להצליח להביא את עצמך בצורה משמעותית לא פחות גם ללא המרכזת.
ב. לגבי המכתב~
קודם כל, זה רעיון מרגש ומקסים !
הנקודה היא, שבמכתב צריך מאד להיזהר, גם באופן שהמכתב בא ממך, וגם באופן שבו המרכזת תקבל את זה.
כלומר, מה שאני מנסה להבהיר, זה שנדרשת כאן הבנה מה הגבולות הנכונים לכתוב/ לא לכתוב ואיך בדיוק 😉
בגלל שאני לא בטוחה שזה עדיין רלוונטי, אני מזמינה אותך בשמחה לפנות במייל של הפרוייקט, שם אשמח לעזור ולסייע בעניין הזה~
meshivey.nefesh20@gmail.com
ובכל מקרה, שתהיה לך המשך הדרכה מועילה ונעימה ! זאת באמת תקופה משמעותית, ונשמע שאתה לגמרי בכיוון של לנצל אותה לטובה 🎊
בהצלחה רבה !!
הילה.