ש.
היוש:) עוד מעט שישיסטית.
עברתי שנה ממש ממש קשה בחמישית.
עבדתי על עצמי ממש בחופש הזה, להגיע לשישית אופטימית, להנות, להצליח..
והרגשתי שאני מצליחה!! הצלחתי להבין עד כמה האולפנא שבחרתי מתאימה לי, גילתי עד כמה החברות שלי פשוט מדהימות!! התחברתי לבנות מעוד שכבות, והרגשתי שהחופש ב"ה מצויין לי ושאולי החמישית הייתה סיוט, אבל השלוש שנים הקרובות יהיו פשוט בונות ומדהימות ושאני רק רוצה שהן יבואו.
ואזז זה הגיע.
קבלתי הודעה שאחת המורות העלתה חומר לקלאסרום (ככה למדנו בקורונה), הסתכלתי על התאריך וקלטתי שעוד 10 ימים זה מתחיל.
בחיים שלי לא קרה שלא התרגשתי ורציתי להתחיל שנה. אבל פתאום אני פשוט מתה מפחד, מדחיקה ומתפללת שלא יגיע.
אני בלחץ מטורף שהשישית תראה כמו החמישית. מרגישה לא בנויה אחרי כל הזמן הזה ללחץ הלימודי הזה, לעומס, לנסיעות.
ועוד בלי כיף ובלי פנימיה. הולך להיות סיוטטט.
איך דואגים שזה לא יקרה?? ואיך אני יכולה להגיע לשישית רגועה, לצפות לזה ולא רק לקוות להכנס לבידוד ולדחות את זה עוד קצת.
ת.
הי יקרה! מקווה שהתחיל טוב, ומצטערת שהשאלה מגיעה קצת באיחור, מקווה שיעזור גם עכשיו :)
קודם כל, מעריכה את הקשב הפנימי שיש לך לעצמך. את שמה לב למה שאת מרגישה, עושה עבודה פנימית ומנסה כל הזמן לשפר לעצמך את המצב הקיים. כל הכבוד לך, זה נדיר!
הקורונה הביאה איתה הרבה חוסר וודאות. שגרה שהייתה די רגילה ולא מסובכת צריכה פתאם לחשב מסלול מחדש, וכל צעד בנאלי ופשוט נשקל עשרות פעמים וכבר לא מובן מאליו. אותי זה לימד שיעור באמונה:
אנחנו חושבים לפעמים שהכל בידיים שלנו, שאנחנו בשליטה, שמה שנחליט זה מה שיהיה. ואז באה יד גדולה מלמעלה ומערבבת את כל הקלפים ואנחנו מאבדים שליטה על המציאות. זאת תזכורת חזקה: יש פה יד עליונה, שמתכננת מסלול מדויק לכל אחד ואחד מאיתנו ולכולנו כאומה. ואנחנו צריכים להאמין שגם כשאין לנו שליטה - הכל בשליטה, פשוט לא שלנו. אז משחררים, ונותנים לדברים לקרות. מנסים בתוך מה שכן בשליטתנו לעשות - לשמור על עצמנו, לנסות להמשיך בשגרה כמה שאפשר מתוך המצב ולקבל את המצב בכמה שיותר הכלה ואמונה. אבל מה שלא בשליטתנו - משחררים ונושאים עיניים כלפי מעלה.
אז בעצם התשובה שלי אלייך מתחלקת לשניים:
💡 הרובד האמוני- להאמין שאת מובלת בביטחון, בידיים של אבא'לה בשמיים. ללמוד לשחרר, ולקבל באהבה את הבא עלינו. לצפות, אפילו בסקרנות קצת, מה ילד יום, ומתוך כך לפעול.
💡 הרובד המעשי- מתוך מקום מאמין, במסגרת שקיימת לנו כרגע - לפעול ולעשות את כל ההשתדלות שלנו כדי שהשנה תהיה טובה. איך עושים את זה?
❣️להתמקד בטוב הקיים. אמרת שאחרי הקושי בחמישית, גילית הרבה טוב ושמחת בו. חברות טובות, אולפנא טובה - תאחזי בזה! תעצימי קשרים, תקבלי מהשפע שהאולפנא באה לתת לך, תבני את עצמך ותשמחי בזכות שיש לך.
❣️'מחשבה יוצרת מציאות' - אם תחשבי טוב על השנה הזו, תסגלי לעצמך עין טובה על המציאות - זה ישפיע על ההסתכלות שלך, ומתוך כך על המציאות. או כמאמר השיר - 'תחשוב טוב יהיה טוב!' זה עובד, מניסיון :)
❣️עשייה: תבחרי לעצמך איזשהו אפיק - באולפנא/בחוץ - לתת בו. להיות בעשייה טובה. ההתעסקות בדברים טובים גם מחברת בינך למקום, וגם נותנת סיפוק ומשמעות. לפעמים ימים ריקים שעוברים בלי הרבה מעש - יכולים לגרום לתחושה של דכדוך ובזבוז זמן.
❣️תעשי דברים שאת אוהבת! תפתחי כשרונות, תבחרי מגמה שמתאימה לך ותהני ממנה, תגלי בך טוב שיש לך להוציא החוצה. זה יוסיף צבע ורוגע ליום יום שלך :) אגב, מועיל מאוד במקרה שחלילה תצטרכי בידוד (ולא להבהל אם כן! זה עובר, ואפשר למלא אותו בעשייה עצמית שלך😉)
❣️תפילה. דברי איתו, תבקשי ממנו שיעזור לך בשחרור הפחד ובהתמקדות בטוב. תפילה היא גם עצירה יום יומית למחשבה והרגעה, מקום בטוח שכיף ליצור אותו :)
מאחלת לך שנה טובה, בריאה ושופעת כל טוב! תנצלי אותה היטב, ותמשיכי לעבוד עם עצמך ולקבל את השפע אלייך.
בהצלחה רבה❣️
אביגיל