אני אדם מחושב, שיודע מה לומר לאחרים ומה להשאיר אצלי. הבעייה היא שיש מישהי (ספציפית) שכשאני מדברת איתה, אני חושבת אם מתאים לשתף אותה במשהו, כל פעם משהו אחר. אחרי שאני מתלבטת ומחליטה לשתף, אני מרגישה שהייתי צריכה להשאיר את הדברים אצלי. ואני כועסת על עצמי שאמרתי לה את זה... אבל איך אני יכולה לדעת שאתחרט אם אשתף אותה? כי לפעמים אני משתפת ומרגישה שכן עשיתי את הדבר הנכון?
תודה! (בת 16)
שלום! כל הכבוד על המודעות העצמית, דבר חשוב ביותר!
הבעיה הזאת מוכרת, אנו מרגישים כך משום שהבעיה היא כנראה במודעות שלנו, זאת אומרת- השאלה שאנו צריכים לשאול היא: לשם מה אני משתף מישהו? לפורקן רגשי? לקבלת עזרה/להתייעצות?
אם החלטתנו לשתף ובכל זאת מתחרטים בסוף כנראה שלא שמנו לב באמת לסיבת השיתוף.
רצית לקבל א׳ ובסוף יצא שקיבלת ת'.
אין לזה חוקים ברורים, יש לברר את זה עם עצמך לפניי שאת משתפת בעזרת השכל הישר שחנן לך הקב״ה.
לנסות להבין מה התוצאה הישירה שהיית רוצה לקבל- עצה טובה או סתם אדם שיקשיב?
בהצלחה
נתן