ש.
לאחרונה הייתה לי בחירה מאוד קשה, אחת החברות שלי השפיעה עלי לבחור בצורה מסוימת ודי הקשבתי לה כי חשבתי שהיא צודקת, למרות שהרבה מאוד פעמים התלבטתי והחלטתי הרבה פעמים ההפך עד שהקשבתי לחברה שלי ובחרתי לפי מה שהיא חשבה שיהיה לי טוב.
עכשיו אני מתחרטת מאוד, אני מרגישה כל כך הרבה כעס וכאב ושאף אחד לא יבין למה אני מצטערת על זה כל כך כי זו תכלס אשמתי שבכלל הקשבתי לה, ואני עושה דברים רק כדי להפסיק לחשוב כי ברגע שאני אחשוב על הבחירה המוטעת שלי אני או אתחיל לשנוא את חברה שלי למרות שזאת אשמתי או שאני אאשים את עצמי ואתחיל לפגוע בעצמי (בצורה פיזית). לפעמים אני ממש רוצה לפגוע בעצמי ומייחלת שיקרו לי דברים רעים אפילו רק כדי שאנשים אחרים בכלל יראו שכואב לי.. אני רוצה גם שאנשים ידעו כמה כואב לי או אפילו יסבלו כדי שירגישו גם את הכאב הזה, אני יודעת שזו חשיבה ילדותית ונוראית ואני אמורה להתעלות מעל הרגשות האלה ולהיות בוגרת ולחשוב בצורה רציונלית כי היא לא משפיע לי על כל החיים אבל קשה לי ואני לא יודעת איך להמשיך.. נמאס לי כבר להעמיד פנים שהכל בסדר וכשאני לבד לבכות את החיים! איך אני מתגברת על זה? אני יודעת שכנראה מה שה' עושה זה לטובה אבל קשה לי לחשוב ככה, וכשאני מנסה לחשוב על לקח שה' מנסה ללמד אותי אני רק חושבת שאני צריכה להפסיק לסמוך על אנשים ולהפסיק לשתף ממקומות רגישים ולא לתת לאף אחד להשפיע לי על הבחירות, אבל אני לא יודעת...
מצטערת שזה יצא ככה ארוך, ותודה על המקום הזה שבו אני יכולה לשתף כשכואב לי.
ת.
נסיכה שאת❣️
קודם כל פשוט הייתי באה להביא לך חיבוק.
את מאלפת על הכנות והרצון לגדול ולמצוא דרך איך.🌾
ועכשיו לשאלה-
יש כמה נקודות שקשורות.
דבר ראשון צורת הסתכלות על החיים- הרבה פעמים אנחנו נשאבים לעבר, נתקעים על דברים שקרו כבר. זכרונות, חלומות שרצינו, וגם טעויות.. וצריך לזכור שהמקום שנותנים לעבר בחיים בא רק כדי לדחוף אותנו קדימה. לבחור לחיות את החיים ממקום שמסתכל על הרגע של עכשיו ובו פועל ועושה וחי. אפשר ללמוד מדברים שעברנו אבל לא להיתקע בהם. הם כבר קרו ואין לנו איך לשנות אותם. יש לנו איך לשנות את עצמנו עכשיו, כל רגע מחדש ולבחור ולהיות ולהשפיע על העתיד בעזרת ה' בהחלטות ומעשים טובים. זה לא בא לייאש, זה בא לתת כוח לבחור עכשיו בטוב.
נקודה שנייה- לא לחפש אשמים. בדרך כלל כשיש מעשה טוב כולם לוקחים עליו אחריות וכשיש משהו שלא קידם אותנו מנסים להפיל את ההחלטה לעשות אותו על מישהו אחר או לכעוס נורא על עצמנו. אפשר למצוא את עצמך משקיע מלא אנרגיה בהאשמה- עצמית או נגד חברה או אמא או.. במקום להתעסק ביכולת שלנו להיות 'אשמים' בתיקון. לבחור לשים רגע בצד את כל התסכול ולהשקיע במעשים שיהפכו את המצב לטוב😊
חוץ מזה בעיניי בכל התמודדות נכנסת אמונה. אנחנו בימים של תשובה. נקודת המוצא ביחס של התורה לטעויות היא שאפשר לתקן. הכל. מכל מקום יש אפשרות לשוב ולגדול ולהתקרב מחדש לעצמך ולקב"ה.
אני חושבת שכמה שמחוברים לזה יותר גם מאמינים ביכולת שלנו לבחור אחרת ולעשות ולהשתנות בתוך הלב ובמעשים שהתרגלנו אליהם. וגם זוכרים להכניס את הקב"ה למה שקורה. הוא מכוון בתוך כל ההחלטות ונמצא. גם כשבחרנו לא נכון.
זה לא שאנחנו מופקרים לחסדי איזשו גורל וברגע שטעינו אבוד עלינו.. יש מלך לעולם הזה שמשגיח ומלווה ושומר גם כשעושים בחירות מוטעות.
עכשיו קצת יותר אלייך-
זה טוב ולא מובן מאליו שיש עם מי להתייעץ כשאת בדילמות בחיים אבל בסוף הבחירה תמיד צריכה להיות שלך. להיכנס פנימה רגע ללב ולהקשיב. אם יש משהו שאת לא שלמה איתו תנסי לדייק שם עוד יותר, את יודעת בתוכך יותר מכל אחד אחר מה שלך וטוב לך. תסמכי עלייך! יש על מה.
כולנו בני אדם חברתיים שצריכים יחס ואהבה וזה הכי טוב שככה ושאת יודעת גם להגיד את זה ומחוברת למה שמרגישה. אבל תזכרי שגם אם את מרגישה שעכשיו לא מספיק רואים- יש לך אותך. את לא תלויה באישור מהסביבה, לא כשטוב לך ולא כשכואב. מי שאת והטוב המיוחד שאת מביאה לעולם קיימים גם אם מרגיש שאחרים לא מספיק מעריכים..
ומצד שני מותר לבכות כשקשה ואת לא צריכה לשחק אותה שהכל טוב אם יושבים עלייך דברים. זה בסדר גם להיות קטנטונת לפעמים מול אחרים. את תגלי שיש מלא אנשים סביבך שאוהבים אותך ופה כדי לחבק ולעטוף אם רק תסכימי לשתף אותם באמת.🤗
ואפשר גם לפנות לאיש מקצוע, יש הרבה מטפלים טובים שיכולים לעזור ולתת כלים והכוונה טובה.
לדעת שלפעמים יש דברים שגדולים עלינו לבד וצריך מישהו מבין יותר בתחום שיעזור לנו לגלות את הכוחות שבתוכנו בפנים.
עוד משהו על דרך ההתמודדות אחרי שעושים טעות או כשכואב- לזכור תמיד שפגיעה פיזית רק מרחיקה אותך ממה שבאמת את רוצה להשיג. זה נראה שלרגע זה משחרר את הכאב ונותן לו ביטוי ממשי, אבל בעצם זה מכניס אותך עמוק יותר למעגל ששוקע ברע ומתרחק מהאפשרות לבחור טוב. הופך גם את הרגע הזה לבחירה שעם הזמן מתחרטים עליה.
אם רוצים לנצח משהו צריך גם במחשבות למלא את עצמנו באמון בכוח וביכולת לשנות וגם במעשים לעשות רק דברים שייקחו אותנו למקום בו היינו רוצים להיות.
ודבר אחרון שתפס אותי במה שכתבת- אני מהמבט שלי על העולם ועל ה' לא חושבת שהוא בא ללמד אותך לקח. בכלל לא. זה לא הדיבור. נכון, הרבה פעמים הוא מוליך אותנו בדרכים שאנחנו לא מבינים, ולפעמים אפילו קשה לנו בהם מאוד. אבל זה רק בשבילנו, למצוא שם את עצמנו ואותו וכוחות ועומקים שלא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת, ולקרב את כל העולם הזה חזרה למה שהוא אמור להיות. שלם וטוב ומתוקן.
הלוואי תרגישי את זה, שהוא איתך בכל הדרכים.
זהו, בהצלחה אחות♥️
שתזכרי שאת נסיכה👑 ומסוגלת לעמוד מול כל מה שפוגש אותך.
ובכיף ואהבה אני פה לכל דבר
💕תהילה.