ש.
אמא שלי גילתה לי שהיא בהריון
זה כל כך מכעיס אותי!
לא יודעת למה
פשוט מרגיש לי לא אחראי בעליל
יש לך עוד 5 ילדים בבית שממש לא מושלמים בדיוק התחלת עבודה חדשה, מה הקשר??? תשקיעי במה ששלך עכשיו
חוץ צזה שהוא בהפרש גדול מאח שלי הקטן וזה צרגיש לי עוד יותר דפוק
זה פוגע בה שאני מגיבה ככה, אבל אני לא יכולה להסתיר את מה שאני מרגישה כלפיי זה
למה אני צרגישה ככה בכלל??
ת.
שלום לך❣️
כל הכבוד שאת לא נשארת במקום של הכעס ומנסה לעבוד על זה ולהבין באמת. מקווה שאצליח להרגיע :)
הבאת חיים לעולם היא דבר גדול. לא לכולם זה אפשרי, יש הרבה אתגרים סביב זה, וכל עוד אפשר - יש בנו רצון להגדיל חיים בעולם ואנחנו מעודדים את זה (חופשות לידה, תמלוגים ועוד..). לפעמים זה או עכשיו או לעולם לא(אתגרים פיזיים, גיל..) לכן גם אם עכשיו 'פחות נוח', זה עדיף מלוותר על זה. גם הכהן גדול, ברגע הכי מיוחד ביום הכיפורים - אומר תפילה קצרה ובתוכה מכניס - 'שלא תפיל אישה את פרי בטנה'. חיים בעמ"י הם ערך יקר ועליון, ולמרות הקושי הזמני והכספי - זאת מתנה שאנו צריכים להודות עליה ולייקר אותה.
חשוב לי להגיד לפני, שכל מה שאגיד - זה לא ממקום שופט או מבקר, אני לא במקום שלך וגם לא מכירה אותך מספיק, אבל מנסה להביא זוית חיצונית לסיטואציה ומקווה שהיא תאיר לך :)
אז את מספרת בשורה שלכאורה - אמורה להיות משמחת, אבל התגובה שלך הפוכה. כשמצב כזה קורה, קודם כל מנסים להבין מה עומד מאחורי התגובה שלי:
האם המצב בבית מעיק עליי כבר הרבה זמן וזה הקש ששבר? האם משהו בהתנהלות שלי או של המשפחה שלי מרגיש לי לא תקין? איזה התמודדויות הביאו אותי לקצה?
התגובה הזאת, רק משקפת לך את התחושות שיש לך כלפי הבית. ההריון עצמו הוא לא פרמטר ולא מקום לשינוי, המאמץ לתיקון צריך להיות מכוון כלפי מה שהציק לך עוד קודם.
ואיך?
🔹השלב הראשון הוא להבין מה מפריע לך בהתנהלות. לרשום לעצמך, להזכר בסיטואציות, לדעת להגיד מה הבעיה שדורשת פיתרון.
🔹השלב השני הוא לנסות לראות מה החלק שלך בניסיון להקל עלייך בתהליך. לא להפיל על אחרים ולא להאשים, קודם כל לבדוק עם עצמך - יש לך חשש שיבוא על חשבונך? את מרגישה שמשהו בהתהלות מול ההורים שלך במשפחה פוגע בך? מה את יכולה לעשות בשביל להרגיש טוב יותר?
🔹בשלב השלישי, אפשר לשתף, בלי כעס ובלי האשמות, בקושי שלך. את אמא/אבא/אח בגיל מתאים. בתקשורת בריאה, בלי להגיע לקצה, לחשוב יחד על פתרונות ונסיונות לשפר את המצב. באופן כללי, להיות גלויה, בכנות ובנעימות - מול ההורים זה בדרך כלל מביא הרבה טוב והקשבה הדדית.
זה לא ברגע, צריך סבלנות - אבל זה שווה הכל! הבית הוא הבסיס ליציבות שלנו❤️
ועוד נקודה חשובה:
לא לשפוט את ההורים. כילדים, הזוית שלנו מאוד מצומצמת ואנחנו לא תמיד רואים את כל התמונה. ומעבר לכך, לא ממקומנו לשפוט!
זה לא אומר שהם לא יכולים לטעות, אבל מתוך כבוד להורים שלנו, ומתוך אהבה ואמון בהם - אנחנו משתדלים לא לבוא אליהם בטענות. אני מבינה שכנראה הבשורה הזאת הציפה אצלך והיית חייבת להוציא, אבל לא בטוח שהם הכתובת.. אפשר לשתף חברה/דמות שקרובה אלייך ולנסות לשחרר את זה מולם.
לבסוף, תזכרי שהקשיים שהזכרת הם בר חלוף. עבודה חדשה תתיישן, אחים שלך יגדלו, המצב יהיה אחרת עוד כמה שנים. וחיים חדשים - זה נצח! משפחה גדולה זה כיף גדול! עוד אח/ות שיהיו חלק מהמשפחה שלכם, עוד תמיכה, עוד חברות, עוד קרבה, מתנה שמחה ומשמחת😍
שבע"ה יהיה במזל טוב! ובטוחה שעם עבודה, רצון והשקעה - עד הלידה את כבר תשמחי בבחירה הזו!
מוזמנת להמשיך לכתוב לנו אם יש משהו ספציפי בהתמודדות בבית שתרצי לשתף :)
אביגיל