כל השאלות שנשאלנו #אביטל

ש.ראשית תודה לכול הקוראים את השאלה והעונים זה לא מובן מאליו, אז ככה אני מתחזקת כבר שנתיים וקצת ואני באמת מרגישה שהאמונה שלי כיום יותר חזקה אני משתדלת לשמור נגיעה, ולא מדברת עם בנים שהם לא משפחה שלי, בקיצור בימים האחרונים אני מרגישה מין ניסיון כזה מאלוהים הוא מביא לי אנשים מהעבר שלי כמו האקס שלי, או שאני ניכשלת בדברים שאני עושה, אני לא יודעת מה לעשות וחשוב לציין שאני עדיין אוהבת את האקס שלי פשוט לא יכולה להיות איתו עקב הדברים שלקחתי על עצמי. כמו לא לדבר עם בנים ושמירת נגיעה. אני מדברת עם ה' יתברך כל לילה וכל רגע פנוי ביום שלי אני באמת עובדת עצות. למה הוא מנסה אותי שאני רק בתחילת דרכי. אשמח שתענו לי תודה❣️בת 22

שנת שירות בפתח.. מתלבטת בין ריכוז נוער לבין הדרכה באולפנה. (אי אפשר לשלב את שניהם) אפשר ששתי בנות יענו? אחת שעשתה ריכוז נוער ואחת (מה שילבת בתקן בוקר שלך?)שעשתה באולפנה. שיספרו על החוויה שלהן..

אהלן❤️❤️❤️רציתי לשאול על כל הנושא של חיי המשפחה ביהדות. אני לא מבין את הקטע של זה, הרי ילדים זה מעמסה גדולה והרבה עבודה, ברור שזה דבר מדהים בפני עצמו, אבל האם אי אפשר לדחות את זה? אם אני ארצה להיות יותר עם אשתי, הרי זה הזמן לטייל וליהנות בלי טרדה של הילדים, מילא בדייטים עושים את הכל תוך כמה פגישות, זה לא שיש זמן להכיר באמת או לבלות יחד, הקטע של התא המשפחתי הוא נורא לוחץ ומורכב... תודה

ש.שאלה למדתי בבית ספר מעורב (חילונים ודתיים)וחוויתי שם המוןן שנאה למגזר ולדרך חיים שלי. הרוב היו חילוניות, והן היו המובילות החברתיות, ואנחנו היינו נספחות שהפריעו להן בדרך. (מאוד לא תומכת במעורב.. זה מה שהיה במקום שאני גרה בו. וזה במקום ליצור מצב של אחדות בעמ"י יצר פילוג מטורף.. נוצרו 2 כיתות בכיתה. הדתית והחילונית)הבעיה שהיום כמה שנים אחרי, אני פגועה מהן.. לא כאנשים. פגועה מהמגזר. שבשם האידיאלים פגעו בי, והרסו לי חלק רציני מהילדות.קשה לי עד היום עם המגזר החילוני... רואה אותם כשטחיים, כחסרי חינוך, כחסרי אידיאלים (שפועלים מתוך אגואיזם, בלי ערכים)וכואב לי עם זה.אני באמת רוצה לאהוב אותם!! רוצה לראות בהם צדדים יפים!! איך אפשר?

כמובן בהמשך לשאר חברי הקבוצה, אין בפי מילים אתם פשוט אנשי חסד. תודה. אשמח אם תעזרו לי לטפל בבעיה כמה שיותר בהקדם. ברוך ה' בחצי שנה האחרונה יוצא לי להקפיד על שמירת הלשון המון, ומשתדל להתחמק מלשון הרע על אדם הקרוב אליו, וגם שלא , כמה שיותר. משתדל ללמוד את ההלכות מדי יום, מקבל כתזכור יומי הלכה. יוצא המון פעמים שאני עוצר אנשים מלהמשיך את הדיבור המגעיל והדוחה על אותו האדם עליו מדברים. וגם יוצא פעמים שאני נופל, וזה מבאס. נגיע לפואנטת השאלה. כשאני נמצא עם חברים מגילי, חברים ממש קרובים מהיישוב.. אני מרגיש משום מה שזה בסדר כל הדיבור הרע על החבר, אין לי שמץ למה. וזה מאוד מזיק לי, יצא לי גם בעבר להיות בקבוצה שממש יורדים בה על חבר וצחוקים עליו. אני יצאתי מהקבוצה לפני כמה שבועות. אבל אני בעצם קולט מה הוא הקושי - זה בצחוק, זה בצחוק אחי נו אחי צוחקים הוא חבר שלנו. וזה למה שאני מרגיש שזה בסדר. איך אוכל להתחמק לרגעים כאלה. לא להיות חלק מהשיחה, או להקשיב ללשון הרע. בבקשה בבקשה עזרה, מקווה שניסחתי את עצמי בצורה מספיק טובה..

שלום! תודה על כל המיזם! היו כל כך הרבה שאלות שלא עניתי שאלתי מהפרוייקט שכל כך פתחו לי עולם אז תודה❤ אני מרגישה שבגלל הקורונה אני בשלב שהכל הוא זמני. מבחינת לימודים הכל בסדר כי זה רק זמני. מבחינת לחבק את החברות שלי הכל בסדר כי זה זמני. מבחינת התנדבויות הכל בסדר כי זה פשוט זמני. אני גם מפחדת שזה ישבור אותי (וכן היו ימים שהרגשתי שבורה והגיוני שבעיקר בגלל המצב) וגם כי שמעתי אנשים שאמרו שבתקופות קשות אנשים ששרדו הם אלו שידעו שזה לא זמני אלא התמודדו עם המצב. הגישה שלי לחיים היא יותר של הכל בסדר (אני מנתבת ליתרונות שבזה) ופשוט אני שומעת אנשים שבודקים שירות או ישיבה לשנה הבאה וכל הזמן מדברים על זה שאי אפשר לדעת איך יהיה, אבל כן אפשר לדעת כי בינתיים המציאות היא מציאות קורונה. אז איך להסתכל על המצב? זה זמני? יש רק את היום? איך יהיה כשנחזור?

ש. היי אני בכיתה י"ב וממש מתלבטת אם ללכת לשירות לאומי או להתגייס לצבא. מצד אחד אני מרגישה שהצבא יכול ממש לפתוח לי עולמות חדשים ולאפשר לי להכיר תפיסות אחרות ואולי ככה אני אוכל לגבש לעצמי דרך שאני מאמינה בה באמת מצד שני אני לא רוצה לאבד את עצמי ואת הדת בתוך המסגרת הצבאית שכל הזמן אומרים עליה שהיא קשה ומאתגרת מאוד מבחינה דתית. איך אני יכולה לדעת אם אני מספיק חזקה בשביל להצליח לשמור על העקרונות שלי בתוך המסגרת המאתגרת הזאת? אני גם מתלבטת אם ללכת למדרשה אבל לא יודעת אם אני אצליח ללמוד כל יום במשך שנה שלמה.

הי, עברתי פגיעה מינית לפני כמה שנים ומאז אני בטיפול פסיכולוגי ומשקיעה המון אנרגיות להילחם ב'תופעות לוואי' של הפגיעה..לפני שהתוקף פגע בי כבר היינו ביחסים גרועים.. הוא היה מאוד אלים מילולית ופיזית ולכן נידינו אותו מהחברה שלנו וגם אני וחברים שלי זרקנו מילים לא יפות לכיוונו, לכן הוא היה בודד. אני לא אסלח לו בזמן הקרוב אבל השאלה שלי היא אם אני צריכה לבקש סליחה על מה שאני עשיתי בלי קשר לפגיעה. אני יודעת שאין הרבה ילדים בגילו ושאני גרמתי שחלק מהילדים בגילו לא יתקרבו אליו..

הי, עברתי פגיעה מינית לפני כמה שנים ומאז אני בטיפול פסיכולוגי ומשקיעה המון אנרגיות להילחם ב'תופעות לוואי' של הפגיעה...לפני שהתוקף פגע בי כבר היינו ביחסים גרועים.. הוא היה מאוד אלים מילולית ופיזית ולכן נידינו אותו מהחברה שלנו וגם אני וחברים שלי זרקנו מילים לא יפות לכיוונו, לכן הוא היה בודד. אני לא אסלח לו בזמן הקרוב אבל השאלה שלי היא אם אני צריכה לבקש סליחה על מה שאני עשיתי בלי קשר לפגיעה. אני יודעת שאין הרבה ילדים בגילו ושאני גרמתי שחלק מהילדים בגילו לא יתקרבו אליו..

1. היייי🌸 אני גרועה במצבי לחץ; נכנסת ללחץ מטורף😭 בשנה הבאה בעזרת ד אני אהיה בת שירות ואני לא רוצה שהמצב של הלחץ ימשיך יש לכם רעיון בשבילי מה לעשות?תודה מצילי נפש😇 2. קורא לי שאני הרבה פעמים לחוצה לפני מבחנים, אירועים בחיים וכל מיני .זה גורם לי גם לפעמים להתעצבן ולהתחצף לסובבים אותי אני עובדת על להשתפר על זה הרבה זמן ולא מצליחה למצוא דרך.

קודם כל תודה ענקית!! בכלל לא מובן מאליו העשייה שלכם. בשאלה 1023 על קשר עם מד"ש, היה כתוב שהמחשבות על האם הוא האחד ושתהיה אפשרות כזאת הן יוצרות לפעמים בעיה, פגיעה או מצב מורכב. אני מדריכה עם אותו מד"ש כבר שנה שלישית ואנחנו מכירים כמעט מאז שנולדנו. תמיד בצחוק היו אומרים שאנחנו מתאימים אבל עכשיו זה נהיה קצת יותר רציני. מישהו מהשבט חשב שאנחנו חברים(לא היה ולא נברא) וחברה טובה מאוד שלי גם אמרה לי שהיא חושבת שאנחנו מתאימים אחד לשנייה. גם מבחינת המשפחות, אפשר להגיד ששתי המשפחות שלנו קצת דומות. חשוב לי לציין שעד עכשיו היינו בקשר טוב של מדשים וחברים לשבט ולא ממש יותר מזה. אבל פתאום גם מהייחס שלו אליי אני חושבת שאולי משהו קצת השתנה ונהיה קצת יותר רציני או מתאים כמו שאומרים לי. אשמח לשמוע איך תוכלי לעזור לי. תודה!

אוף כבר ממש קשה לי😔 אוומרים כל הזמן שהכל לטובה ובכל דבר יש טוב רק צריך להתבונן... ובאמת שתמיד אני משתדלת גם אם הדברים לא מסתדרים או שקורים דברים פחות נעימים.. אבל כבר ממש קשה לי. לאחרונה כל כך הרבה בעיות צצות לי כל הזמן, שום דבר לא הולך וכמובן שהקורונה לא מוסיפה (שבעקבותה התבטלו לי ככ הרבה תכנונים) זה כל כך מאכזב, אני באמת על סף יאוש! ממש ממש קשה לכתוב את זה אבל לפעמים זה מרגיש כאילו אני לבד בתוך כל הסיפור הזה. איך אפשר באמת להאמין שהכל לטובה כשהכל הולך לא טוב???😖 תודה רבה רבה מראש!