היי! תודה רבה לכם על הזכות לשאול. אני מדריכה בבני עקיבא שבט הרא״ה, אני רוצה להעביר לחניכותיי מערך על צניעות (חיצונית). אני חושבת שזה מאוד חשוב להעביר את התכנים האלה בגיל הזה. זה חלק מהתפקיד בתור מדריכה. הבעיה היא שאני לא הכי צנועה שיש, אני לא הולכת עם חולצות שלושת רבעי או חצאית ממש עד הברך. כן משתדלת, אבל לא שם. חשבתי אולי להגיד להם שכולנו באותה הסירה ונתקדם בעז״ה ביחד, אבל אני מפחדת שזה יוריד מהחשיבות של המערך. כי אם מישהו בא להעביר לך מסר הוא אמור להיות במעמד מסויים שגורם לו להעביר את המסר הזה. להיות בשל בתהליך. נ.ב המדריכות שלי אף פעם לא דיברו איתנו על צניעות ואני חושבת שזה היה חסר.
היי, מאז שהתחיל החופש אני מרגיש שאין לי משמעות לחיים . אני יודע שזה נשמע מפוצץ אבל באמת שאין לי מוטיבציה לכלום. אני מרגיש שאני לא עושה כלום בחיים אני לא עובד,לא מתנדב,ואפילו אחד הדברים שהיו הכי משמעותיים בחיים שלי שזה ההדרכה בסניף נסגרו ואני לא יכול לפעול שם. אני שונא את ההרגשה הזאת כי אני אדם שכל החיים רק פועל ועושה. אני מרגיש שאני נכנס לדיכאון ואני ממש לא רוצה להיות שם .אני פשוט לא יודע מה לעשות . אשמח שתעזרו לי