דבר ראשון תודה על כל התשובות המחכימות! אני נהנה מאוד לקרוא אותן, ולשאלה: למה היהדות מהללת יין כל כך? בגלל פסוקים כמו "אין שמחה אלא בבשר ויין" אבא שלי מכריח אותי לשתות יין בכל ארוחה כדי ש"אשמח" למרות שאני מתחת ל18, וגם בברכות על הנחלות רשום "חכלילי עיניים מיין" ורש"י מפרש שיהיה כל כך הרבה יין שהעיניים של אנשים יאדימו משכרות, וזה ברכה אז נראה שזה דבר רצוי... ואם תגידו שיין לא מזיק כשהוא במידה אז גם סמים קלים אחרים... (כן, יין הוא סם קל לדעתי, ומהגרועים ביותר מביניהם) וגם חובה לקדש על יין או שיכר מדינה וכו' לא נראה לי מאוד אופייני ליהדות להגיד שרעל זה בסדר כל עוד הוא במידה... או שאולי זה לפי מה שהיה הכי אהוב באותה תקופה? אם זה היה נכתב היום היה רשום שאין שמחה אלא במילקשייק ושוקולד? אשריכם! ת.