שלום אני בת 15
אני מרגישה שממש קשה לי לשתף אנשים אחרים במה שקורה לי וגם אם נפגעתי ממשהו אני לא מצליחה לספר גם אם שואלים אותי וזה יוצא ככה שגם בנות לא ממש באות לשתף אותנו בדברים...
כאילו ממש קשה לי להיות פתוחה עם אנשים
אשמח אם תעזרו לי תודה!:)
ת
תקשורת זה אחד התחומים האהובים עליי היום, וזה דווקא בזכות היותי בדיוק במקום שלך בעבר! בחרתי לקחת את הקושי שלי למקום של התאמצות ולמידה כדי לתקן את המידה הזאת, מקווה שאוכל לעזור ולהאיר לך את הדרך 🛣🚘
אני רוצה לחלק את המשיך התשובה לכמה מידות אותן אפשר לתקן:
💭ציפייה
אחת הסיבות העיקריות שיכולות להקשות על תחושת הנוחות בעת השיתוף זה הציפיות שלך. לצפות מראש לתגובה מסויימת של מי שמקשיב לך. הציפייה הזאת שמראש מציבים לנפש- לא מאפשרת לחוות את המציאות במלואה. 💂🏼♀️הציפייה פועלת כשומר סף העומד בשער ליבך שמעוות כל מידע המגיע מבחוץ על פי הציפיות שלך, ולא מרשה למציאות להיכנס לליבך כפי שהיא. תנסי להיות פתוחה יותר למציאות. לדעת שאין לחזות אותה מראש, ושאת באה נקייה כדי לבדוק מה יש למציאות להציע לך.
😔לקבל אכזבות
ולמה בעצם זה כלכך מפתה לשים בשערי ליבי ציפייה המעוותת כל מציאות הנכנסת? מהפחד להתאכזב.
להתאכזב זה לא פשוט, וזאת הרגשה שעלולה להיות אכזרית. ולעיתים תת המודע שלנו מעדיף שלא לקחת סיכון שניפגע. להלן פסקה של שיר שכתבתי:
🎶״איך אני אתקרב,
לא רוצה להיפגע יותר
אין אף אחד שיבין..
עדיף לא להגדיל את הכאב״
(לשיר המלא: שימו ♡︎ שירת נשים, מוזמנים גם ליקרא את המילים מתחת לסרטון ㋛
(https://youtu.be/ilSemjySqaU
כלומר, אנחנו מראש אומרים לעצמינו שככל הנראה נתאכזב ושעדיף לא לקחת את הסיכון.
ומה הסוד? איך מתקנים את זה?
הסוד הוא שינוי תפישתי. הסוד הוא לשכנע את עצמך 🙂שלהתאכזב זה בסדר .
שכדי לחוות אושר אמיתי- עלינו להרשות לעצמינו לחוות אכזבות. אם נשאר באיזור הנוחות לא נתקדם לעולם.
עברנו את ראש השנה לא מזמן ושמעתי רעיון יפייפה: כמו שהשופר מתחיל ממקום קטן (המבטא את חוסר הנוחות) ומתפתח לצינור רחבה יותר בקצהו השני (המבטא את תחושת הרווחה והאושר)- כך גם אנחנו. כדי להגיע למקומות גדולים ולתחושת רווחה ופתיחות- אנחנו צריכים להרשות לעצמינו לעבור במקום הצר. כלומר- להרשות לעצמינו להתאכזב. הנה כמה משפטים שאני ממליצה לך לכתוב, לקשט ולתלות בחדר כדי לחזק אותך:
🌱״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״
⛰״רק האדם הנושם אבק דרכים ינשום אוויר פסגות״.
🌅"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ"
🗣תקשורת- לשים את הרגשות במילים
כשאת שמה את הרגשות שלך במילים: את מתחילה להבין קצת יותר על מה עובר עלייך, וזה נותן תחושת ביטחון אדירה. לאו דווקא התיקון, אלא הידיעה של מה עליי לתקן. של מה אני מרגישה. ״שאלת חכם חצי התשובה״. וזה גם יקל עלייך בעת השיתוף. זה יקל על האהובים עלייך להבין אותך, וייתן לך ביטחון🙌🏻
חלק מהפסקות הבאות אני מביאה משאלה 997 אותה כתבתי. (אם תרצי ליקרא את כולה- שימי ❤️ שהיא נשלחה לפני זמנה בעקבות אילוצים ונמצאת לפני שאלה 966)
🛠כלי לשיפור מידת השיתוף
אחד הכלים שמאד עזר לי בנושא השיתוף הוא חוק השיתוף היומי: כל יום תשתפי הרגשה אמיתית אחת. אם זה על בית מרהיב שראית🤩, אם זה על אכזבה שחווית😔, או על דבר בו הצלחת😎. חשוב מאד בשיטה הזו להתחיל בקטן . השאיפה היא לצאת ידי חובה עם שיתוף אחד ביום - לא פחות ולא יותר, וכך ליצור רצף בו כל יום את מתרגלת את מידת השיתוף.
הקריטריון היחיד- זה שהשיתוף יהיה על דבר אמיתי שהרגשת בלב. משהו שמרגש אותך.
☺️הסוד הגדול בתרגיל הזה הוא לקחת אותו בקלות, לא להכריח את עצמך לשתף מעבר למידת הנדרש (פעם ביום) אם לא נעים לך, אך בו זמנית- לדעת מתי לאגור כוחות באופן ממוקד ולשתף גם אם לא נוח. לשמור על נועם- אך בו זמנית לדעת מתי עליי להתאמץ, ולקבל את חוסר הנוחות, ופשוט לשתף.
🧡ביטחון על האנושות
מטרת האנשים שאוהבים אותך, ובכללי המטרה של כל בן אדם שפוי, זה לעזור לאדם בעת צרה. כלומר- מלכתחילה אם תשתפי את מה שאת מרגישה עם אדם אחר בצורה שתהייה מובנת לו, הוא כנראה ירצה לעזור לך! אבל לפעמים נוצר קצר תקשורתי. האתגר כאן הוא לדעת לתווך את הרגשות שלך בצורה ברורה ומובנת- וכך אנשים יירצו ויאהבו להקשיב לך, ולאט לאט כשתאגרי יותר ביטחון ותדעי לשדר זאת החוצה גם יבואו אלייך לשתף אותך בקשיים שלהן❤️
💞ובקיצור- כל הרכיבים שעליהם דיברנו כאן מסתכמים במילה אחת: ביטחון עצמי. וכמשמעות הביטוי- הביטחון העצמי שלך לא תוכלי אף פעם למצא בחוץ, אלא אך ורק בתוך עצמך .
שתזכי לשנה טובה ומתוקה, מוצלחת, ושה׳ יזכה אותך ברצון להשתנות ולתקן!!!
באהבה,
ויוי💕