כל השאלות שנשאלנו #ויוי

יש לי בעיה שמאוד מציקה לי בזמן האחרון. בזמן האחרון אני מרגישה שהשיח שיש לנו בנוער הוא מאוד רדוד ולא מכבד. ניסיתי כמה פעמים להעיר ולהרים את השיח וזה לא עזר.אז התחלתי לא לבוא למפגשים של הנוער כי ידעתי שהשיח שם לא מתאים בשבילי וזה מאוד ניתק אותי מהאחרים וזה ממש ביאס אותי.הבעיה היא שאני לא יכולה לעבור לקבוצה חבר'ה אחרים שהשיח שם יותר גבוה כי אנחנו נוער מאוד מאוד קטן.איך אני יכולה להרים את השיח? ומה לעשות עם המצב? כי מצד אחד לא מתאים לי השיח ומצד שני אני בן אדם מאוד חברותי ולא בא לי לצאת מהחבר'ה. יצא לי לדבר על זה עם עוד כמה חברים והם גם מרגישים כמוני אבל בפועל אף אחד לא עושה כלום

אני שנה שנייה בהדרכה בסניף, עם שבט לא פשוט. החניכים מאוד מעריכים, אבל גם מזלזלים ובודקים גבולות. פעולה יכולה הכי לזרום בעולם ושניתן להם את החיים שלנו, אבל הם מצידם רק יחפשו לזלזל ולהרוס מה שמאוד מוריד את המורל. ולגבי המדשים- עם שניים אני מסתדרת מצויין ברוך ה׳, אבל השלישי לא ממש מתפקד. הוא לא ממש נכנס לזומים, וכמעט ולא נוכח פנים אל פנים.המצב עם החניכים גם לא פשוט כבר, עם כל הקורונה הכל נהייה זרוק כזה.גיליתי שאחד המדשים עוזב את ההדרכה.. עכשיו: מד״שית אחת לא תמיד נוכחת כי היא באולפנה, שזה מקשה. והמדש השני גם לא כלכך, ואם הוא יוצא מההדרכה, ייצא מצב שאני נשארת לבד.ואני מדריכה גיל שהוא כבר בוגר, חבר׳ה שכבר צריכים להתחיל לשמור נגיעה, אני באמת מרגישה שהמקום שלי בשבט הוא בעיקר לתת את כל כולי לחניכות שלי שצריכות אותי. וגם אני אותן..עכשיו אחרי שנה וחצי בהדרכה באמת עם אינסוף משברים, איך אני ממשיכה את השנה הזו עם כח ולא במטרה לשרוד אותה, להרגיש שעשיתי הדרכה משמעותית ולא ביזבזתי את הזמן.

ש. היי, אשמח לדעת אם יש במשיבים מישהי שהתגייסה ויכולה קצת לספר על איך היה, ממליצה או שפחות וכו'..

איך כותבים שירים?

א. איך אני אמורה לדעת מה השליחות שלי? (אין לי מושג גם מה הכישרון שלי, כל התחומים של אומנות ומחול והסגנון הזה זה כיף לי אבל אני לא טובה בזה. אני כן טובה בחברתי, לדבר עם אנשים וכו', אבל זה לא נראה לי כשרון, כשרון אמור לבוא נראה לי לידי ביטוי במשהו יותר פיזי כמו אפיה- שרואים את התוצאות באותה שניה כאילו, וחברה זה לא באמת כישרון...) ב. אומרים שצריך בכל שניה לנסות לעשות את השליחות שלך אבל ברגע שבנאדם גומר את השליחות שלו בעולם אז הוא מת לא?! אז למה שאני ירצה לעשות את השליחות שלי? בת 16

אני חושבת שאני בדיכאון...לאחרונה הפסקתי קשר עם מישהו (זוגי) והוא התייחס אליי בצורה לא יפה ומאז אני פשוט עצובה גם על הקשר שנגמר וגם על הדרך שבה הוא התנהג אליי אני מרגישה כאילו החיים לא בצבע ואני לא נהנית מכלום אפילו לאכול אני לא רואה טעם וגם מרגיש שאף אחד לא מבין אותי וזה פשוט נורא אני יודעת שאני הירידה מה אני עושה כדי להרגיש טוב יותר

יש לי ילדה בכיתה שפשוט מתנהגת לכל אחד איך שבא לה היא שמה פס על כולם ופוגעת בכולם. היא בעיקר סוחטת אותך. בשנה שעברה סיכמנו שנעשה אחת לשנייה יומולדת וזה היה פשוט אסון. והשנה היו כל מיני הערכות חלופיות והעבודות הייתה עבודה אחת בהלכה שהתחלנו לעשות ביחד.. ואז המורה אמרה שצריך לעשות לבד. אז אמרתי לה שעכשיו עושים לבד. והיא פשוט התחילה ללחוץ עלי כאילו כזה למה את לא עוזרת לי את דואגת רק לעצמך ועוד דברים קשים ולא נעימים לשמוע. דיברתי על זה עם חברה קרובה שלי שהיינו לבד. הבנתי ממנה שגם לה זה קרה מקרה דומה עם אותה ילדה. פשוט סיוט של דבר. אני לא מסוגלת יותר ליהתמודד איתה. אשמח שויוי תענה לי על השאלה נהנתי מאוד לקרוא את התשובה שלה בעניין אחר.. תודה בת 15

יש לי חבר כבר כמה חודשים ואני מאוד אוהבת אותו! כשמדברים איתי על ה״אקסיות״ שלו וכשמתעוררןת סיטואציות שלכאורה אמורות לגרום לי לקנא אני בכלל לא מקנאה.. מרגישה מוזר ותוהה אם זה אומר משהו בקשר לאהבה שלי אליו. דיברנו על זה שאנחנו מאוד סומכים ובטוחים אחד בשני, ואולי בגלל זה אני לא מקנאה? כי אני יודעת מספיק טוב מה אני בשבילו ולא חוששת על המקום שלי? מרגישה דפוקה :/

שלום אני בת 15 אני מרגישה שממש קשה לי לשתף אנשים אחרים במה שקורה לי וגם אם נפגעתי ממשהו אני לא מצליחה לספר גם אם שואלים אותי וזה יוצא ככה שגם בנות לא ממש באות לשתף אותנו בדברים... כאילו ממש קשה לי להיות פתוחה עם אנשים אשמח אם תעזרו לי תודה!:)