ש. היי וממש תודה על המידע הזה!!
רציתי לשאול איך אפשר להיות קשובה לעצמי. כי אני יכולה למשל לראות משהו לא טוב, אבל אני לא אקשיב לעצמי ואמשיך לראות אותו.
כל דבר בחיים שלי זה ככה, אני רוצה ללכת לישון ולהפסיק להיות כבר בטלפון, ואני לא מקשיבה לעצמי ואני פשוט ממשיכה.
וזה לא רק בדברים האלה, זה בכל דבר בחיים שלי, בעוד מלא דברים, שאני יודעת מה נכון ובכל זאת עושה ההפך.
איך גורמים לי להקשיב לעצמי ולא לעשות מה שהצד הרע בי אומר???
אני ממש אשמח אם תענו, אני עם זה כבר הרבה זמן וזה חשוב לי...
ת.
https://youtu.be/yjJcnqZqciU
שלום וברכה,
ממש תודה על השאלה שלך!
זו שאלה כל כך חשובה לחיים של כולם, מהצדיקים הגדולים ועד לאנשים הפשוטים כמונו.
הרמח"ל שהיה רב גדול ומקובל כתב ספר יסודי מאוד שעוסק בנושא הזה, שנקרא "מסילת ישרים". הספר עצמו עוסק בתיקון האדם בצורה פשוטה אך רחבה מאוד.
מה שרלוונטי לנו ממנו הוא שתי אמירות חשובות מאוד שמופיעות בתחילת הספר.
הראשונה היא שהעולם נברא כדי שהנבראים יתענגו בו.
השנייה היא שהאדם נמצא במלחמה תמידית על מנת לבחור נכון.
אלו שתי אמירות שמרגישות סותרות - גם להתענג וגם להילחם? זה לא מסתדר.
אבל הרמח"ל יודע ששני הדברים הולכים ביחד.
המאבק שלנו קיים בגלל שני הצדדים שבתוכנו - מצד אחד נשמה טהורה, מצד שני גוף קדוש.
ספר בראשית נקרא בתנ"ך "ספר הישר" כי הוא מספר על אנשים ישרים. מה זה אומר "ישרים" - אנשים שמתגברים על הטבע.
זה טבעי להתפתות לאכול עוגיה. זה טבעי לרצות לישון עוד שעה.
היכולת לבחור אחרת מהטבע היא ה"ישרות" של האדם, היכולת שלו להישאר זקוף.
המילים טוב ורע שאנחנו משתמשים בהן בהקשר הזה הן מילים מאוד חריפות. והן נשארות איתנו לא תמיד בצורה חיובית.
הרמב"ם מלמד אותנו בהקדמה שלו למסכת אבות להסתכל על העולם כ"כיף" לעומת "מועיל" - יש דברים שהם גם וגם, לדוגמא סעודת שבת מפנקת - וזה הכי טוב.
אבל יש דברים שהם כיפיים והם לא כל כך מועילים, או דברים מועילים שהם לא כל כך כיפיים. הצד שבך שאת קוראת לו הצד ה"רע" הוא לא רע באמת, הוא לא מעוניין ברע, אלא בכיף שהוא מקבל יחד עם הרע הזה. אם היה לו כיף בלי הרע, לא הייתה לו בעיה. הצד הזה, האנושי והגופני הוא לא רע ולא בעייתי, להפך, אבל הוא בהחלט מקשה קצת על היכולת פשוט לבחור במה שמועיל וזהו.
איך משלבים בין המלחמה לבחור במה שמועיל לעומת מה שכיף, לבין הנאה ושמחה?
אני רוצה להציע לך דרך אחת שלי אישית מאוד עוזרת - לזכור שהמלחמה היא תמידית ולכן העיקר הוא המאמץ ולא הניצחון.
כשאנחנו מוציאים את הניצחון מהראש אנחנו פנויים לשמוח בכל התקדמות, קטנה ככל שתהיה והשמחה הזו תיתן לנו כוחות להמשיך ולהתקדם.
כמו ילד שמחכה כבר להגיע לסוף המסלול ושוכח להנות מהנוף והחוויה בדרך, אנחנו תקועים בלשאול "מתי אתגבר?" במקום להנות מההצלחות שלנו.
כשאת מדברת על להיות קשובה לעצמך, כדאי לזכור שגם הצד שמחפש כיף הוא חלק חשוב ממך - ולא נכון ולא בריא להתנתק ממנו.
אז איך כן לגרום לעצמנו לבחור יותר במועיל מאשר בכיף?
עושים שני דברים במקביל - מצד אחד הופכים את הכיף המזיק לפחות כיפי.
זה כיף לאכול עוגת שוקולד, זה לא כיף לחשוב כל הזמן הזה על המשקל העודף. כשחושבים על הנזק, זה נהיה פחות כיף, אבל זה לבד לא מספיק.
מהצד השני, הופכים את המועיל ליותר כיף בכל דרך אפשרית.
בעצם הופכים כמה שאפשר את המועיל לכיף ואת המזיק ללא כיף.
ועכשיו אשתדל לתת כמה דרכים מעשיות לדברים שיעזרו:
1. ללמוד על הנושא - ספרים, שיעורים ועוד.
יש ספרים תורניים ו"כבדים" כמו מסילת ישרים של הרמח"ל ויש ספרים ושיעורים יותר בשפה שלנו. יש ספרים שהם לא קודש שנותנים עצות מועילות ומקדמות.
עוד סוג של ספרים שמאוד עוזר, אלו ספרים על אנשים מיוחדים - אני מאוד זוכר את "רציתי להיות טוב" על הרב חנן פורת ז"ל שנתן לי הרבה כוחות.
כשלומדים רואים את הנזק יותר וגם מגלים כמה משמעותית ההתקדמות שלנו וזה עוזר בשני הצדדים.
2. לחזק את ההצלחות.
זה מפתה מאוד לספור כשלונות, זה קל ומיידי ואנחנו רגילים לזה. אבל הכישלונות הם לא מה שמגדיר אותנו, אלא ההצלחות.
כשמסתכלים על עצמינו כמצליחים, זה נותן כוח ושמחה להמשיך ולהצליח.
כדי לאסוף הצלחות, כדאי לבחור משימות קטנות ואפשריות שלאט לאט יקדמו אותנו בהדרגה עד למקום שאנחנו רוצים.
לדוגמא - לא כדאי להחליט "מהיום אני לא אוכלת יותר סוכר". זו משימה ענקית. כדאי להחליט "מחר אני לא אוכלת עוגיות מהשעה 7 בערב", כשתצליחי ערב אחד, תוכלי להמשיך לעוד ערב, ועוד אחד. את כבר תראי שלא תרצי "להרוס" לעצמך את הרצף.
3. לפרגן לעצמך בהצלחות.
כשהתאמצת והצלחת לעשות משהו מועיל שהוא לא כיפי, תפרגני לעצמך. אפילו מילה טובה לעצמך עושה המון. אבל אפשר גם ממש פינוק כיפי או טעים. הגוף ילמד שהמאמץ לעשות את הדבר הנכון מביא הנאה ויבנה לעצמו קשר בין התגברות להנאה.
4. תוכניות פעולה
כשיש לנו משהו שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים להתמודד מולו, כדאי לדעת מה התוכנית. לדוגמא - אם אני מתכוון לאכול בריא, לא כדאי שאגיע לבופה של הסיגרים בחתונה בלי תוכנית, זה כמעט להיכשל מראש. כדאי לדעת מה אני עושה - לאכול טוב לפני הבופה ולהגיע שבע, לבקש ממישהו "לשמור" עליי או אפילו להתערב שאני לא אוכל. כל דרך התמודדות שתעזור לי ואני יכול לתכנן אותה מראש.
גם עם סרטים או סדרות - אם יש סרט בעייתי, כדאי לדעת מראש ולתכנן מה עושים. זה יכול להיות לכבות, להחליף למשהו אחר טוב יותר, או לפעמים "רק" לעצום עיניים, כל אחד והרמה שלו, כל עוד הוא אמיתי עם עצמו וממשיך להתקדם.
כשיש תוכנית פעולה קל יותר לפעול בצורה שאנחנו רוצים ולא להגיב בלי מחשבה.
5. מישהו לרוץ איתו
כמו כל דבר בחיים, מישהו נוסף ששותף לתהליך מאוד עוזר לנו. אפשר לקבל ממנו טפיחה על השכם ולפרוק תסכולים, לצחוק על עצמנו ולחגוג את הניצחונות. לפעמים להתחרות קצת כדי לתת דירבון ולפעמים רק הידיעה שעוד מישהו איתי בתוך המשימה הזו זה מספיק. כדאי לבחור חברה טובה, שאפשר לפתוח איתה את הלב ורוצה גם היא להתקדם. אתן לא חייבות לעשות את אותה התקדמות, היא יכולה לעבוד על לקום בבוקר יותר מוקדם ואת על לברך ברכת המזון בכוונה, אבל עצם העובדה ששתיכן עובדות על משהו, כבר עוזר.
עוד אדם חשוב שמאוד עוזר זה מישהו מבוגר יותר ומנוסה שיכול להקשיב ולתת הדרכה, אולי אחות גדולה, מורה, מלווה או כל אדם שאת מרגישה בנוח לפתוח איתו את הנושא ולקבל ממנו הקשבה ועצה טובה.
6. תפילה
התפילה היא כמו מקלחת וניקוי לרצון שלנו(על פי ספר הכוזרי). התפילה עוזרת לנו לחזק את הרצונות המועילים ולהפוך אותם לכיפיים.
התפילה גם עוזרת לנו לעמוד בענווה מול מי שנותן לנו את הכוח להתגבר ולבקש שיעזור לנו להתקדם ולשמוח בהתקדמות.
תפילה מעומק הלב מקרבת אותנו המון לרבש"ע, גם אם לא רואים את ההשפעה בהתחלה.
7. בתחבולות תעשה לך מלחמה
לא משנה מי אנחנו, כולם מתמודדים במלחמה הזו. ב"מכתב מאליהו" הרב דסלר מסביר שההבדל בין האנשים הוא רק על מה המלחמה. אצל אחד המלחמה היא אם לסוע לים בשבת, אצל אחר היא אם לישון צהריים בשבת או להגיד תהילים בזמן הזה.
העצות שכתבתי למעלה הן רק חלק קטן ממה שאפשר למצוא יחד עם חשבון נפש, התבודדות, השקעה בתחביב, התנדבות ועוד...
יש הרבה דרכים להתקדם וכל אחד צריך למצוא את מה שעוזר לו.
דגש חשוב - כשבוחרים לעבוד על משהו, מומלץ לעבוד על דבר אחד כל פעם ולא לקחת הרבה נושאים בבת אחת. ברוך ה' שזיכה אותנו בשנות חיים ארוכות.
בהצלחה רבה רבה!
שותף למאמץ לבחור נכון,
נתן טיליס