ש. שלום וברכה, תודה על המיזם האדיר הזה!
יש לי חברה טובה כבר כמה שנים, שהקשר שלנו התחיל מהתלהבות כזה אחת על השניה ואז לאט לאט התבסס והתאזן לקשר נורמאלי וכייף.
לאחרונה אני מרגישה מדי פעם תחושות של חוסר הדדיות, שרק אותי מעניין הקשר הזה בעיקר, ואני מקריבה יותר בשבילו מאשר שהיא מקריבה. הכוונה למקריבה זה שאם היא תבקש שאדבר איתה ולי לא יהיה ככ נוח אני אעשה יותר מאמץ ממה שהיא תעשה אם זה היה מקרה הפוך..
בנוסף, אני מרגישה שההתנהגות שלי לידה היא לא כמו ההתנהגות שלי תמיד עם אנשים אחרים.
אני מסירה אחריות לגמרי לידה, ומלא תכונות אופי חזקות שלי 'נכבות' לידה, לא כי היא דומיננטית מדי, אלא כי אני משליכה את כל האחריות עליה ולא לוקחת אחריות מצד עצמי. פתאום לא ככ אכפת לי מכלום, ואני רק חושבת עליה ותלויה בה כשאני איתה. מדי פעם כשאני מרגישה שהקשר הוא יותר מצידי אז אני מנסה לא לדבר איתה עד שהיא תיזום אבל אז עוצרת את עצמי כי מרגישה שזה משחקי כבוד ואני לא סובלת את זה... רציתי לשאול, האם החברות הזאת לא תקינה? אני מאוד מאוד אוהבת אותה ומרגישה שהיא תורמת לי הרבה. איך אני יכולה להפוך אותי לרגילה ומוצלחת בהתנהגות שלי גם איתה? בת 19
ת.
שלום לך יקרה(:
אני חייבת להגיד לך שהיתה לי התמודדות מאוד דומה לזו שאת מתארת עם חברה משלי. מתוך ההזדהות האמיתית הזו, אני אנסה להיזכר במה שעבר עליי ואיך התמודדתי ובעז"ה מקווה שאכוון לדברים שיעזרו.
קודם כל בשאלה שלך זיהיתי 2 עניינים:
👈 האחד זה שהקשר לא מרגיש לך מאה אחוז הדדי.
👈 והשני, זה שאת מרגישה שהקשר משפיע עליך, ומשנה אותך בצורה שלא תואמת למי שאת, ולפעמים את מרגישה שאת רק תלויה בחברה.
יש לציין שיש קשר בין השתיים. הם משפיעים זה על זה ומובילים אחד את השני. כאשר יש קשר שמתחיל להיות לא הדדי, הצד שהקשר יותר חשוב לו עלול לפתח תלות מסויימת בחברות הזו מתוך הרצון לא לאבד אותה.
וגם על הצד השני, כאשר הצד שפחות מעוניין בקשר מתחיל להרגיש תלות והתמסרות גדולה מהצד השני, הוא פחות מרגיש צורך בקשר או בלקיחת חלק בו, כי הוא כבר לוקח את החברות הזאת כמובנת מאליה.
עם התפתחותו של חוסר ההדדיות מגיעה התפתחות של תלות, וזו מובילה לעוד יותר חוסר הדדיות וכן הלאה. לכן לא מפתיע שאת מרגישה שהם מופיעים ככה יחד בקשר. הן במובן מסויים הסיבה והתוצאה אחת של השניה.
אתייחס עכשיו לשני הצדדים שיש לעניין, כדי שנוכל לנסות לעצור את הגלגל.
קשר לא הדדי🤝
הרבה פעמים החברויות שלנו מוחזקות יותר מצד אחד. ברור, שהאידיאל הוא שתהיה שותפות מלאה והדדיות מוחלטת, אבל לא כל הקשרים שיש לנו מגיעים לאיזון מופלא שכזה. זה שאת נמצאת עכשיו במקום היותר מסור לקשר, זה הגיוני וטבעי, ובו זמנית דורש מחשבה ועשייה לתיקון/ איזון הקשר.
במצבים שכאלו, אם את חושבת שחברה שלך פתוחה ובנויה לשיח שכזה, הייתי פותחת את זה איתה. אתן חברות, תוכלי למצוא את המקום והדרך לעשות זאת. בצורה שמתאימה לקשר שלכן וברמת הפתיחות שיש ביניכן.
אפשר גם דרך "רמיזות" כביכול. כלומר לא להנחית עליה ככה בפצצה את הרגשות שלך, כי נשמע שזה יושב עליך כבר לא מעט זמן. אלא בעדינות, לאט לאט, ככל שהקשר והמצבים עולים, ככה לשתף מה את מרגישה לגבי דברים שקורים. להעלות את רמת השותפות ברגשות.
דיבור זה כלי כל כך פשוט שבאמת יכול לפתור לנו כל כך הרבה בעיות. במקום לנחש, ולהסתבך בתוך עצמנו, להריץ הרבה מחשבות בראש, למה, איך וכו'- בפשטות, לגשת, לפתוח. התשובות נמצאות אצלה ואצלך יחד.
בסוף, הקשר הוא של שתיכם, ויש לו שני צדדים שמקיימים אותו. ראוי שהצד השני ידע מה הצד האחר מרגיש בשותפות הזו. אז תאזרי אומץ, (וצריך הרבה, אני יודעת) ופשוט תעשי את זה בדרך שנכונה לך.
קשר תלותי?👭
קשר חברי צריך להיות קשר שמוציא ממנו טוב. זה מקום שבו אנו אמורים להרגיש בו בנח. מקום שמצמיח אותנו ומחזק אותנו, כמו שאנחנו, ולא להיפך.
ההשפעה שיש לחברות עליך, לפי מה שאת מתארת, מראה על ביצבוצי סימנים של קשר שעלול להפוך לתלותי. לא צריך להיבהל, אלא טוב שאת שמה לב לזה בשלב מוקדם. מאוד חשוב עכשיו שתהיי תמיד עם "יד על הדופק". תשימי לב ותהיי בעלת מודעות עצמית- לראות שהקשר לא מתגלגל לשם.
לשאלה- האם להמשיך בקשר שכזה? לצערי, אין לי תשובה, כי זה מאוד תלוי סיטואציה ואדם. יש קשרים כאלו שבסוף מתאזנים ויש שלא, לכן אין תשובה ברורה.
הייתי מציעה לך לשתף אדם שקרוב אליך, שיוכל לדייק איתך את הדברים, להיות שותף בשימת הלב- ולעזור לך בהתמודדות. גם בשביל שיעשה לך הרבה יותר טוב בלב לפרוק לו וגם שיעזור לך בהבחנה ובקבלת החלטות.
בכל מקרה, אני מצרפת כאן 2 קישורים:
1. על קשר תלותי- https://www.makshivim.org.il/copy-of-25- איך זה קורה, איך מזהים לפני וכו'.
2. קשר תלותי- איך יוצאים מזה- https://www.otsarpnimi.co.il/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%94-2/#.X4h3B9AzbIU
מקווה שלא יהיה לך בזה צורך בעז"ה!
פרופורציה✋🏼
אם תחשבי על מספר החברויות שהיו לך כל החיים, מהגן ועד היום, וכמה מהן עדיין מלוות אותך, תוודעי לכך שרב הקשרים החברתיים שלנו הם זמניים ולא ממשיכים איתנו לכל החיים.
אני אומרת לך את זה ממש לא במטרה כדי לייאש אותך, או לדכא אותך חלילה, אלא כדי שתוכלי להבין ולקחת בפרופורציה את כל ההתמודדות עכשיו מול הקשר הזה. ההבנה שהחברות הזאת פשוט נמצאת עכשיו במעין ניסיון, בצומת דרכים- יכול להיות שהיא תמשיך ויהיה מדהים, ויכול להיות שהיא לא, ועדיין יהיה מדהים, כי יש עוד חברות ב"ה בחיים, והכל טוב.
זה דבר שמאוד עזר לי, והוא חשוב וקריטי כדי לא להישאב פנימה. פרופורציות! להסתכל על כל הטוב שיש לי בלי קשר למה שקורה לי איתה, ולהודות על הטוב הזה.
אני נזכרת בתחושות שהיו לי באותה התמודדות. התחושות הן בהחלט נורא מבלבלות ומתסכלות אפילו.. התרופה הכי טובה לכל זה היא אמונה. להיות מלאת אמונה כלפי הקב"ה שהוא מכוון דברים לטובה. אפילו תדברי איתו מידי פעם, תשפכי כמים את שעל ליבך. זה עוזר, מניסיון😉 ותתפללי אליו שיעזור לך לעבור את זה ולהגיע אל האיזון הבריא הזה.
וכמובן- סבלנות. תני לזמן לעשות את שלו.
אני יכולה להגיד לך שעכשיו החברה שאיתה היתה לי את ההתמודדות היא אחת החברות היותר קרובות אליי. זה אפשרי(:
זה בידיים שלך.
המון בהצלחה אהובה!
סומכת עליך, ואת לא לבד.
רחל❤️