ש
היי, השנה נכנסתי לעולם הישיבות והלימוד תורה, ויש משהו שממש הציק לי...
מרגיש לי שכבר פירשו את הכול, וחידשו את כל מה שהיה לחדש. יש כל כך הרבה ספרים בהמון נושאים, והמון רעיונות שכבר נכתבו. זה קצת מדכא, ומרגיש שאין לי מה לחדש בתורה.
לדוגמה, בלימוד אני וחברותא שלי נתקלנו באיזה קושי מסוים, ואז עלה לי רעיון ממש טוב שסידר את הקושיה בצורה נפלאה. אחרי שביררתי את הנושא לעומק, גיליתי שהיה איזה רב אחד שאמר בדיוק מה שחשבתי עליו. זה הפך אותי למיואש מהלימוד😣
אשמח לעזרה :)
גבר, בן 18
ת
שלום, שיהיה בהצלחה בכניסה לעולם התורה! זכית!
אני ממש מבין את השמחה שיש כשמצליחים לחדש, זה מחזק את ההרגשה של השייכות והקשר לתורה. אבל כל המקום של היכולת לחדש הוא לא ברור מאליו וטעון בירור, אז בא נתחיל:
מותר לחדש בכלל?
אנחנו מאמינים שכל התורה ניתנה למשה בסיני, ואם כן צריך לשאול באיזה זכות בכלל אנחנו יכולים לחדש? לכאורה אם אנחנו 'ממציאים' משהו חדש שלא ניתן לנו מרבותינו, זה לא חלק מהתורה, וא"כ אין מקום בכלל לחידושים?
אלא שחז"ל אמרו 'כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני', כלומר כחלק מנתינת התורה ניתנה גם היכולת לחדש. ואין בזה סתירה לכך שכל התורה ניתנה למשה בסיני, כי התורה היא אינסופית, ובכל דור מתגלים עוד מימדים וצדדים, שצריכים להתגלות דווקא בדור הזה.
מי יכול לחדש?
אמנם אמרנו שיש מקום לחידושים בתורה, אבל ודאי שלא כל אחד יכול לחדש מה שנראה בעיניו, באופן כזה התורה תשנה את פניה לחלוטין, ויוכלו להפוך את כוונתה לגמרי, כמו שעשו הרפורמים בחלק מהדברים.
כדי שתהיה יכולת לחדש ועדיין להישאר בתוך גבולות התורה, יש צורך בהרבה לימוד והפנמה של 'רוח התורה', עד שהמח של האדם מכוון לפי רצון ה', ואז גם החידושים שלו יהיו מכוונים לאמתתה של תורה.
כתבת שאתה 'מיואש מהלימוד' בגלל שראית מישהו שכבר כתב לפניך את מה שרצית לחדש. ואני אומר, שאתה צריך לשמוח! בדרך כלל כשמישהו מחדש, ומראים לו שדבריו כבר נאמרו על ידי רב גדול, הוא אומר 'ברוך שכיוונתי'. הרי אמרת שרק השנה נכנסת לעולם התורה, ואם כבר הצלחת לכוון לדעתו של אחד הרבנים, זה סימן טוב שהראש שלך מכוון נכון.
נשאר לנו מה לחדש?
אני חושב שאת השאלה הזאת שאל כל תלמיד במהלך הדורות, כשראה את כל מה שנאמר לפניו, ובכל זאת אנחנו רואים שהחידושים לא הפסיקו לעולם. בעניין הזה אתה יכול להיות רגוע, התורה היא באמת אינסופית, ואני בטוח שאחרי כמה שנים של לימוד והעמקה, יהיו לך גם חידושים שהם לגמרי שלך.
בנוסף, בהרבה מקומות (בחסידות, ברב קוק ועוד) נאמר שלכל יהודי יש 'אות בתורה'. כלומר לכל אחד יש את החלק המיוחד שהוא מגלה בתורה, והתורה לא הייתה שלמה בלעדיו. אם כן, גם לך בודאות יהיה מה לחדש, אחרת לא היית בא לעולם.
נקודה למחשבה
לסיום רציתי לשאול אותך, למה כל כך חשוב לך לחדש? האם באמת אין טעם בלימוד בלי חידוש?
לעניות דעתי, הגישה של מי שבא ללמוד תורה, לפחות בתחילת הדרך, צריכה להיות כמו כלי קיבול. חז"ל ממשילים את התורה למים כדי ללמד, שכמו שמים נוזלים למקומות נמוכים, כך התורה מתקיימת במי שמנמיך את עצמו מולה. "מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה".
לפעמים מרוב רצון לחדש, שהוא רצון חיובי ללא ספק, אנחנו יכולים לשכוח שהמטרה שלנו היא ללמוד, לקבל.
אולי כדאי להוריד קצת את המתח מהשאלה מה אני מחדש. תשקיע את המאמצים בלימוד והפנמה, והחידושים עוד יבואו...
בנוסף, אולי כדאי לך לפתוח אורות התורה, ב, א. הרב קוק שם מסביר שבכל מפגש של נשמה עם דברי התורה יש חידוש, גם כשבשכל אי אפשר להראות מה החידוש.
אם הדברים עוד לא התיישבו על לבך, תמיד תוכל לפנות לר"מ שלך ולשאול אותו. אני בטוח שהוא ישמח לעזור😃
שיהיה המון בהצלחה ולימוד פורה
נתנאל