ש.
הי שלחתי לכם שאלה לפני כמה ימים על זה שאני נופלת באינטרנט.. אני מבינה שיש לכם מלא פניות אבל מתחננת שתענו לי הכי מהר שאתם יכולים!! הגעתי לפורנו!! מתחננת אליכם! אני צריכה את העזרה שלכם דחוף!!!
תודה מראש! אתם עושים עבודת קודש❤
ת.
התשובה נתנה ע"י מטפל מ'חזקים ברשת' מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות ונשלחת על ידינו באופן חד פעמי.
ומצרפים קישור לקבוצת הווטסאפ האנונימית של חזקים':
בני ישיבות- https://rebrand.ly/r1j64gp
י-יב - https://rebrand.ly/yud-yudbet
חזקים ברשת מיועד לבנים. במיוחד לבנות (וגם לא רק), מומלץ לפנות למוקד חברים מקשיבים: אפשרות לשתף או לשאול בכל נושא באופן אנונימי:
המוקד הטלפוני: בכל ערב בשעות 19:00-23:00, במספר 1599-5000-54
מוקד הווטסאפ: בכל ערב בשעות 19:00-23:00, במספר 052-468-3927
מוקד האינטרנט באתר: makshivim.org.il
שלום לך יקר.
פלאי האנונימיות. אף אחד לא יודע מי אתה, אבל ליבך הכאוב נשפך מבין המילים. נתת לחלק מהקוראים שלנו מתנה, צוהר לנשמתך, שמאפשר להם לשאול את השאלה שהם היו רוצים לשאול, לכאוב את הכאב שהם לא מעיזים לבטא. כשאני עונה לך כאן, תדע לך שיש עוד בנים ובנות שקראו בקבוצה את דבריך, הזילו דמעה, ומאחלים לך ולעצמם תקווה ורוגע מהמתח האפל הזה בו הם נמצאים.
שרית חדד, בשיר המפורסם 'שמע ישראל', מתארת מעט ממנו. תקרא אותו יחד איתי, דמיין אתך מבט רחום, אוהד, מושפל אך יציב, מבויש אך מזדהה, של חבר קרוב, או של מישהו או מישהי שלחלוטין מזדהה עם דבריך. (אתה יכול לנסות להתפלל עבור עצמך, ולהפנות אל ריבון העולמים את הכאב, ואתה יכול עבור מישהו אחר, שדומה לך)
"כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח."
דברים שאפשר לדבר עליהם ברשתות החברתיות שלנו, מייצרת חוויה של 'עטיפה'. הנוכחות נמצאת שם כל הזמן, ובכל פעם ש'אין' משהו מסוים, היא 'מופיעה' ואומרת - 'הי, אני כאן, תסתכל בי'.
במציאות בה הזמינות של תכנים מיניים דומה לזמינות של להסתכל בווטסאפ, החוויה יכולה להיות דומה. באנגלית המציאו לכוח המשיכה של הפורנוגרפיה באינטרנט ראשי תיבות: the triple A - אנונימיות (Anonymity), נגישות (Accessibility), וזמינות (Affordability).
לא משלמים על צריכת התכנים האלה, הכל סודי, אף אחד לא יודע, וקל מאוד להיכנס. במובנים רבים, כדי להקל על שינוי צריך להפוך את הכיוון של השלישייה הזו. להפוך את זה פחות אנונימי (למשל, לספר לחבר קרוב על ההתמודדות אם זה רלוונטי), להפוך את זה לפחות נגיש (למשל, להתקין תוכנת חסימה על המכשירים הסובבים אותי), ולהפוך את זה לפחות זמין (למשל: לייצר הגבלות שונות על החיבור שלי למסכים ולמדיה).
ועוד דבר שצריך לדעת על 'הסוג' של סרטי הפורנוגרפיה - הם מומחים ביצירת קוקטייל הורמונלי שמחבר בין 'הצפה עוצמתית' של גירוי מיני לרמה מסוימת של 'חרדה'. כפי ש'מים גנובים ימתקו', כך 'ריגוש המעורב בחרדה או בושה' מעורר מעגל של כפייתיות (אני לא רוצה את זה אבל נמשך לזה, אבל לא רוצה את זה אבל נמשך לזה, וכן הלאה). כוח המשיכה הפסיכולוגי מזכיר כאן התמודדות מסוג אחר: נערה עם 'הפרעה בולימית' - בה היא עושה דיאטה עד שהיא נשברת, אוכלת בלי שליטה, מקיאה, שוב מרביצה דיאטה ומחזיקה בה, עד שהיא נשברת וכן הלאה. לתנועה בין 'שליטה עצמית' לבין 'אובדן שליטה גמור' יש עוצמה אדירה, יש שמתארות ומתארים אותה כאילו בזמן חוסר השליטה 'השתלט עלי מישהו אחר' שאני מרגישה או מרגיש שהוא הוא אני, אבל גם לא אני באותו הזמן. לעתים זה יותר גרוע, והתחושה היא שאותו 'לא אני' שהשתלט עלי, הוא כל כך נורא, כל כך אפל, כל כך שנוא, שאני צריך לעשות הכל כדי שהוא לא יופיע, ואז אני מפעיל את עודף השליטה בחיי, מה שגורר כמובן, כעבור זמן, התקף של 'חוסר שליטה'.
מבין השורות, היה נדמה לי שקראתי את הסגנון העצוב הזה של שגרת החיים שלך בהקשר הדתי, עם שינוי קל. שליטה במיניות = קרבת השם, היעדר שליטה = ריחוק מהשם. והפער הבלתי נתפס מעורר בך תחושה שאתה כבר לא יכול יותר לראות את פניו, ונמאס לך מהמעגל כולו, ואתה חשש שתזרוק את אלוקים יחד עם הניסיון להשליך את הכאב הזה.
הפרדוקס, הוא שהרבה פעמים מצד אחד זה 'באמת' לא אתה, כל ההתנהלות הזו של הנפילות, ומצד שני ברור ש'אתה מחפש שם משהו', הניצוץ של נפשך לכוד בקליפה הזו, וצריך להבין יותר מהו. מה יש שם עבורך? חום? משמעות? תחושה של שקיעה בהווה שמשכיחה את החרדה? גבריות שמעניקה מעצמה ללא מעצורים? אהבה? משהו אחר? כשנדע 'מה בעצם מחפשים שם', אפשר לנסות להעניק לו מוצא אחר ולרכך, לצד שינוי ההרגלים הנדרש, את המתח בין 'גבוה לנמוך' שנראה שאתה מצוי בו.
אני לא יודע אם הכאב שהבעת בקריאה 'טוב מותי מחיי'. קשה לכאב להיות מובע במילים, ולכן לפעמים הוא צריך להיכתב באותיות גדולות או בקריאות חזקות, או במעשים. אני פסיכולוג. אבל אני גם אדם מאמין. אני מאמין באמונה שלמה שהגעת לעולם הזה עם ייעוד, ושאחר כך, כשתביט לאחור אל התקופה הזו, תראה את הצמיחה שהיא יצרה בך, גם אם לא היית מאחל לעצמך להתפתח ולהיות מי שאתה, דרך ההתמודדויות האלה. אביך שבשמיים שלח אותך להאיר את אורו במקומות החשוכים, כאברהם אבינו, ולא ללכת בדרך הסלולה והכבושה.
אני גם רוצה לומר שלפעמים הכאב גדל בחושך, בבדידות. אדם נוצר עם צורך לחלוק כאב, 'דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים', יעזור לך מאוד אם תצליח להביע אותו ליד מישהו, בנוכחות מישהו. חבר טוב, אח גדול, מדריך, הורה, או רב, או אפילו בתפילה כנה לאביך שבשמיים, רק לא להישאר איתו לבד ולתת לו להרעיל את אהבת החיים והבריאות שלך.
בתשובה מהסוג הזה, קשה לענות באופן מעשי. אי אפשר היה שלא לנסות ולהעניק פשר מסויים לתחושותיך. תשובות מעשיות שונות שכדאי להסתכל בהם נמצאים בערוץ היוטיוב של מיזם 'חזקים ברשת', שאני נמנה גם על משיביו. ממליץ לעיין גם בספרו של הרב ליאור לביא 'דרך אחרת'.
בנוגע לפנייה לטיפול נפשי. מסיבות מעשיות, אני חושב שנכון לפתוח בקשה כזו מול ההורים, לא חייבים לומר להם על מה ההתמודדות, אך אפשר לומר 'קשה לי ואני רוצה ללכת לטיפול, מעדיף לא לפרט על מה, אבל אני יודע שאתם אוהבים אותי ואני צריך שתעזרו לי בעניין הזה'.
ניתן לבקש הפניה למטפל במכון 'ארגמן' בתל אביב, או דרך 'המרכז הישראלי למיניות בריאה' בראשות הד"ר יניב אפרתי. אתה יכול גם לבחון אפשרות לטיפול דרך 'מרכז בקדושה'.
(שלחתי אותך לשלושה אתרים ועמותות כי איני יודע איפה אתה גר, וקשר טיפולי צריך להתבסס על זמינות ונוחות, אחרת קשה ליישם אותו. בשולי הדברים אומר שיש עובד סוציאלי שמתמחה בתחום באיזור בית שמש. אם רלוונטי תבקש מהצוות את מספרו) .
דרך אחרת, היא לבקש טיפול דרך קופת החולים (אפשר כמובן, בגוגל, לקבל את דף ההסבר איך לעשות את זה).
מקווה שנתתי פתח להבנה של ההתמודדות שאתה מצוי בה.
אסיים בשיר, ששוב, משקף את אותו המבט, הכואב על הנסתר והאפל, מודה בו, ומזדהה איתו.
נסה לדמיין את אותו המבט המיטיב, שחומל על מעשיו, ושמח במעשיו, מבטו של אביך שבשמיים, שמשתקף בעיניהם של המתמודדים שקוראים אתך את כאבך.
"אפילו בהסתרה....שבתוך ההסתרה....בוודאי גם שם, נמצא השם יתברך...
גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך....אני עומד...אני עומד...אני עומד...
גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך....אני עומד....אני עומד...אני ע
.."
בתקווה שתמצא מוצא לכאבך.
נועם לב, פסיכולוג.
**משהו נוסף מאתנו, לקרוא את הספר "הדרך שלך" של הודיה לביא. מומלץ ממש!
בהצלחה!